צרפת הכריזה מצב חירום בקלדוניה החדשה, טריטוריה שלה באוקיינוס השקט, שיימשך 12 ימים בעקבות מהומות קטלניות בשרשרת האיים מצד תושבים המתנגדים לשלטון של פריז ודורשים עצמאות.
מצב החירום יקנה לכוחות הביטחון סמכויות נוספות לדיכוי האלימות, שבה נהרגו לפחות ארבעה בני אדם, בהם שוטר, ונפצעו יותר מ-300 איש. העימותים החמושים ומעשי האלימות פרצו ביום שני בעקבות שינוי מתוכנן בחוקי ההצבעה בטריטוריה.
ראש ממשלת צרפת, גבריאל אטל, אמר כי כוחות צבא נפרסו בקלדוניה החדשה כדי להגן על הנמלים ושדות התעופה ולשחרר את המשטרה וכוחות הביטחון הנאבקים במעשי ביזה, הצתה ואלימות אחרים.
צעדי החירום נכנסו לתוקפם בשעה 5:00 הבוקר, לפי שעון קלדוניה החדשה. "שום דבר לא יכול להצדיק אלימות", אמר. "מה שנמצא בעדיפות עליונה בשעות הקרובות הוא החזרת הסדר והשקט".
הפעם האחרונה שבה נקטה צרפת צעדי חירום בטריטוריה שלה מעבר לים הייתה ב-1985, גם כן בקלדוניה החדשה. במסגרת מצב החירום, הרשויות יוכלו להחזיק במעצר בית מי שלפי החשד מהווה איום על הסדר הציבורי וסמכויות נרחבות לביצוע חיפושים, תפיסת כלי נשק והגבלות תנועה, כולל תקופות מעצר לעוברים על החוק.
משרד הפנים אמר כי 500 שוטרים נוספים צפויים להגיע בתוך שעות לארכיפלג כדי לחזק את 1,800 אנשי המשטרה והז'נדרמה שכבר פרוסים שם. יותר מ-130 איש נעצרו עד כה, לפי הרשויות בצרפת.
אנה קלמנט, תושבת בירת הטריטוריה, נומאה, התראיינה אתמול לערוץ "פראנס אינפו" ושיבחה את הגיתם של כוחות ביטחון נוספים, משום שלדבריה המומות הפכו ל"למלחמת גרילה אורבנית של ממש".
קלמנט, מנהלת פעוטון, סיפרה שאנשים מרותקים לבתיהם כבר יומיים, מבועתים מ"ירי מכל הכיוונים". "הפסקנו לאכול, הפסקנו לחיות, הפסקנו לישון", הוסיפה. "אני לא רואה איך נוכל לצאת מהמצב בלי מצב החירום".
במשך עשרות שנים היו מתחים בארכיפלג בין הילידים הקאנקים המבקשים עצמאות לבין צאצאי המתיישבים שרוצים להישאר חלק מצרפת.
התסיסה השבוע פרצה בעקבות דיונים באסיפה הלאומית בפריז בתיקון החוקה הצרפתית לטובת שינויים ברשימות הבוחרים בקלדוניה החדשה. היא אישרה אתמול הצעת חוק שתאפשר, בין היתר, לתושבים החיים בקלדוניה החדשה עשר שנים ומעלה להצביע בבחירות המחוזיות.
המתנגדים לשינויים אומרים כי מי שירוויחו ממנו יהיו פוליטיקאים פרו-צרפתים בטריטוריה בעוד שהתושבים הילדים יידחקו עוד יותר לשוליים. הקנאקים סבלו בעבר ממדיניות הפרדה גזעית נוקשה ומאפליה נרחבת.
כ-270 אלף איש חיים בארכיפלג הנרחב, שממזרח לאוסטרליה ונמצא עשרה אזורי זמן לפני צרפת. הוא בעל חשיבות אסטרטגית מבחינת צרפת, בשל המאמצים להגביל את ההשפעה הסינית באזור, והנשיא עמנואל מקרון כינס אתמול דיון ביטחוני בין שעתיים על המצב בקלדוניה החדשה.
מקרון, כמו בכירים אחרים בממשלה בצרפת ובממשל בקלדוניה החדשה, קראו להפסקת האלימות ולדיאלוג.
הנציב העליון של צרפת בטריטוריה, לואי לה פרנק, הזהיר מהאפשרות של "הרוגים רבים" ללא השבת השקט על כנו. לפי שר הפנים של צרפת, ג'רלד דרמנין, עשרות מקומות, כולל תחנה משטרה, הותקפו ומהירי נהרג שוטר.
לה פרנק, הנציב העליון, אמר כי העוצר הלילי יימשך גם היום, ובתי הספר ונמל התעופה המרכזי של הטריטוריה יישארו סגורים.
"המצב לא חמור, אלא חמור מאוד", אמר לה פרנק. "נכנסנו לסחרור מסוכן וקטלני". לדבריו, חלק מהתושבים בבירה ובעיריות השכנות הקימו "קבוצות הגנה עצמית" כדי להגן על בתיהם ועסקיהם.
גם המפלגות היריבות בקלדוניה החדשה פרסמו הצהרה משותפת הקוראת להרגעת הרוחות: "אנחנו חייבים להמשיך לחיות יחד".
קלדוניה החדשה הפכה לטריטוריה צרפתית בשנת 1853 תחת שלטונו של הקיסר נפוליאון השלישי, אחיינו ויורשו של נפוליאון בונפרטה. היא קיבלה מעמד של טריטוריה מעבר לים לאחר מלחמת העולם השנייה, ואזרחות צרפתית הוענקה לכל הקאנקים בשנת 1957.
הסכם שלום בין הפלגים היריבים הושג בשנת 1988, ועשור לאחר מכן הבטיחה צרפת להעניק לקלדוניה החדשה כוח פוליטי ואוטונומיה רחבה ולקיים עד שלושה משאלי עם רצופים על עצמאות הטריטוריה.
שלושת משאלי העם אורגנו בין 2018 ל-2021 ורוב הבוחרים בחרו להישאר חלק מצרפת. תומכי העצמאות דחו את תוצאות משאל העם האחרון ב-2021, שאותו החרימו משום שהוא נערך בשיא מגפת הקורונה.