לפני שלושה חודשים מדינת ישראל עשתה הכל על מנת להחזיר את תושבי שדרות המפונים מהמלונות לעיר. ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר הבטיחו לנו מיליון הבטחות, שאנחנו לא חוזרים לאותה מציאות של ה-6 באוקטובר ולא היו יותר "טיפטופי" רקטות. שבטוח לחזור לעיר כי צה"ל שולט בצפון הרצועה. אנחנו תושבי שדרות, רק רצינו לחזור הביתה לפינה השקטה, אבל בהחלט לא רצו לחזור לאותה המציאות של לפני השבת השחורה.
על אף שראש עיריית שדרות, אלון דוידי, טען כי לא ייתן לתושבים לחזור לאותה המציאות של 6 באוקטובר, בממשלה עשו את אותו התרגיל הישן ומוכר שתושבי שדרות מכירים יותר טוב מכל אזרח אחר במדינה: פתחו את הארנק. ממשלת ישראל נתנה מענקים לתושבי העיר - לסתום להם את הפה, רק שיחזרו הביתה. והתושבים? בוודאי שלקחו את המענקים, הרי מי לא רוצה כמה שקלים או במקרה הזה עשרות אלפי שקלים מתנה בחשבון הבנק שלו. וכן, חזרו הביתה לשדרות.
אך הפלא ופלא, בשבועיים האחרונים המציאות התפוצצה להם בפרצוף במכה אחת. אזעקות הצבע האדום חזרו להתנגן ברחובות העיר, ואפילו יותר מפעם אחת ביום. עכשיו תושבי שדרות מבינים את הטעות הקשה שלהם - לקחו את המענקים ושוב נפלו בפח. חזרו הביתה למקום הכי לא מוגן ושקט שיש, והבינו ששוס חזרו לאותה מציאות עגומה.
מציאות בה צריך לחשוב מיליון פעמים האם לצאת מהבית? האם לשלוח את הילדים למסגרות החינוך? שחס וחלילה שלא תהיי אזעקה בדרך לבית הספר והגנים. ושלא נדבר על החרדות של הילדים עצמם מפצצות צה"ל הנשמעות בעוצמה.
אלו לא חיים. זאת לא המציאות שאנחנו רוצים לגדל בה את ילדינו. שלא יספרו לנו סיפורים שבטוח בשדרות. אני לא שמעתי אף אחד מחברי הממשלה או הרמטכ"ל "טעינו - לא היה צריך להחזיר אתכם לעיר".
אנחנו לא מחפשים מי צודק ומי טועה. אנחנו מחפשים את השקט לגדל בו ילדינו. אותנו לא מעניין שמביאים טקס כזה אחר לפה - אותנו מעניין שלא היו רקטות. שוב, אנחנו ממש לא רוצים להיות יותר ה"מסכנים". גם מסעודה משדרות מתה ממזמן. אנו, תושבי שדרות, אמיצים וחזקים ולא צריכים רחמים של אף אחד. רק שצה"ל ימשיך למוטט את חמאס.
הכותב הוא עורך חמ"ל מבית וואלה