ועדת הבריאות דנה היום (רביעי) במחסור הקשה ברופאים פסיכיאטריים בשירות הציבורי, ושכר הפסיכולוגים במגזר הציבורי שיזמו ח"כ אחמד טיבי, ח"כ ירון לוי, ח"כ נעמה לזימי ו-ח"כ מיכל וולדיגר. הוועדה שיקפה את המציאות הקשה שבה נתון מערך בריאות הנפש בישראל - זאת כשמשרד הבריאות, כך עלה, אפילו לא מחזיק בנתונים עדכניים לגבי המחסור הקיים.
על פי דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בסוף שנת 2022 היו 1,449 בעלי תעודות מומחה בפסיכיאטריה - אולם שליש מהם מעל גיל פרישה. כמו כן, קיימים 284 פסיכיאטרים מומחים לילדים ומתבגרים - עד גיל 67. הסיבות למחסור החמור בכוח האדם הן בין היתר סטיגמה שלילית על המקצוע, קושי בעבודה, עומס רב והיבטי שכר נמוכים. המחסור בתחום, כך עולה, קיים בעולם כולו.
באשר לפסיכולוגים, נציגת עמותת "אותי" חשפה בוועדה שפסיכולוגית שלה, שמרוויחה 32 שקלים לשעה, שוקלת בימים אלה את דרכה. הדברים הללו עוררו פליאה רבה ותדהמה בקרב חברי הוועדה - שלא הכירו את גובה השכר הנמוך וגם כעס רב ודרישה לתקן.
כמו כן, במענה לשאלת ח"כ לזימי על סוגיית האגרה למטופלים שעלתה בחודשים האחרונים על הפרק נמסר על ידי נציגת משרד האוצר בדיון, כי אין כל כוונה לגבות אגרה מהמטופלים ומי שישלם במידת הצורך, יהיו קופות החולים.
"אם לפני 6 שנים הייתי צריכה לחכות חצי שנה לילד במצוקה שמביע אובדנות ואנורקסיה, בקורונה זה עלה לשנה ובהרבה מקומות היום אין כבר יומנים לקבוע תורים", סיפרה אורית, אם ל-3 ילדים שמטופלים במערך בריאות הנפש ושיתפה שהבן שלה ניסה להתאבד בחג לאחר שלא נמצא לו מענה.
"הרמתי טלפון לעזרה ראשונה, האחות הייתה היסטרית, אך לצערי ולצערה לקח לה כ-10 דקות לחזור אליי ולהגיד לי שאין רופאים תורניים, עד שמצאנו טיפול הגיעו עוד 5 ילדים שניסו להתאבד לבית החולים. במי יטפלו קודם? אנחנו מדברים על דיני נפשות. הילדים מבקשים עזרה ומנסים להציל את החיים שלהם ואנחנו ההורים תשושים. אין לנו כסף כבר, אנשים מוציאים 10,000 שקלים בחודש ובמקביל לא יכולים לעבוד. בגיל 18 לאף אחד מהמדינה לא אכפת אם אותו ילד מתאבד או לא".
ח"כ מיכל וולדיגר אמרה בנושא כי "המערכת בבעיה מאוד קשה, לא רק נושא השכר הוא משמעותי כאן. מדינת ישראל צריכה לעודד אנשים להגיע לפסיכיאטריה הציבורית. לגבי העתיד והסטודנטים והמומחים זה ייקח 15 שנה לפחות, אולי הנכדים שלי יזכו לזה".
"מ-2017 דוח מבקר המדינה מדבר על זה, לא קורה כאן כלום. בשנת 2024 מה השתנה? לא השתנה כלום. ראש מערך בריאות הנפש לא נמצא בדיון החשוב בכנסת וההנהגה שלנו צריכה לשנות את סדרי העדיפויות", הוסיף ח"כ ירון לוי.
ח"כ דבי ביטון שיתפה וסיפרה שיש מצוקה קשה מאוד גם אצל ילדים על הרצף האוטיסטי שצריכים טיפול מידי כשמדובר על תשלום פר טיפול של 400 שקלים בפסיכיאטר, כי אין טיפול אחר בנושא. כמו כן, חברי הוועדה הזכירו שביהמ"ש העליון קבע שבתוך שנה משרד הבריאות וקופות החולים צריכים לאסוף נתונים על זמני המתנה לטיפול נפשי.
ד"ר מרינה קופצי'יק, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל, תיארה את המצב הקשה של המערכת: "אנשים מתייאשים. בכל יום עוזבים יותר ויותר רופאים פסיכיאטריים את ישראל. רק בדרך לפה קיבלתי טלפון על עוד פסיכיאטר שעשה 'רילוקיישן'. הרופאים הצעירים בורחים מהמערכת הציבורית, צפיפות המחלקות, אלימות, המחלקות הפסיכיאטריות נראות על הפנים. למה שיבחרו? הוא רואה את התנאים בעיניים. צריך לתת תשתיות, להגדיל כוח אדם ותקנים. יש גם מודעות גדולה במגזר הערבי להגיע להתמחות בפסיכיאטריה, אבל אין תקנים".
ד"ר אלכסנדר טננבאום, מזכיר איגוד הפסיכיאטרים וסגן מנהל המרכז הירושלמי לבריאות הנפש כפר שאול, המשיך: "לפני שבוע פנתה אליי מומחית שמחפשת מקום עבודה. היא רוצה חצי תקן פרטי וחצי ציבורי. כמה היא תרוויח בציבורי? 25,000 שקלים כולל כונניות ותורנויות ברוטו, זה השכר. התנאים גרועים מאוד ולא מתקרבים לשוק הפרטי ולכן הבחירה היא קודם כל בפרטי. מדברים על חצי מיליון איש חדשים שיזדקקו לטיפול נפשי. אנחנו במצב קריטי וקשה וזה מתווסף למה שהיה לפני המלחמה".
לדבריו, "התרופה היא שיפור תנאי העסקה. לתת תמריצים ושיקום לפסיכיאטריה מבוגרים, אנחנו כרגע בתחתית הרשימה. הדור החדש רוצה גם מקצוע מעניין גם תנאים טובים וגם השתכרות גבוהה והגונה".
ענת גדיש, אם ל-3 ילדים, שיתפה ואמרה שהבן שלה מכיתה ב' חושב רק על המוות, הבן השני שלה אובחן על הספקטרום עם OCD, ובתה נועה שאושפזה בפנימיית קצה ניסתה להתאבד מקפיצה של 6 וחצי מטר ושברה את החוליות בעמוד השדרה.
"אנחנו מנסים לשמור על החיים שלה, היא חולמת להיות מורה לחינוך מיוחד, יש לה עוד חלומות וזה לא מובן מאליו. ילדה שמשתחררת מאשפוז פסיכיאטרי אין לה שום זכאות לטיפול בקהילה ואף פסיכולוג פרטי לא יקבל אותה וגם הרווחה לא עזרה. להגיע למיון בלילה ולהגיע לרופא פסיכיאטר של מבוגרים כי אין פסיכיאטר לילדים ולעמוד מולו זה סיוט של כל הורה", סיפרה גדיש בבכי.
פרופ' דורון גוטהלף מההסתדרות הרפואית בישראל, הסביר כי: "בעולם הייתה עלייה של 50% בפסיכיאטריה לילדים - זאת לפני הבעיות הסגוליות של ישראל והשפעת המלחמה. זה מגפה. אנחנו במקצוע במצוקה. עשינו סקר של למעלה מ-200 פסיכיאטרים - הפער בשכר זה הגורם העיקרי לעזוב את המערכת הציבורית. אנחנו קרסנו".
גם שלומית צפריר, מההסתדרות הרפואית התייחסה: "במקום הראשון 87% מהשכר, העומס והשחיקה. יושב מולם ילד והורים שצריכים עזרה, ואין להם את היכולת לספק כי יש את הידע והיכולת והרצון לעזור, אבל אין מספיק אנשים במערכת הציבורית".
עו"ד נועה וילדר, מהמועצה לשלום הילד הדגישה כי: "אם למדינת ישראל חשובים ילדיה, היא צריכה להשקיע. חייב לקחת בחשבון את נושא כוח האדם - צריך לחזק את המערכות הציבוריות. בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה חלה עלייה של 33% בילדים שאובחנו כסובלים מחרדה, זה קצה הקרחון. אי אפשר לקבל את העובדה שילד מטופל לא על ידי פסיכיאטר ילדים. האוצר לא מבין את האירוע".
הח"כים ניסו לקבל תשובות בנושא במטרה להבין את המחסור האמיתי במערך הפסיכיאטרי בישראל ולא קיבלו. שני שרביט מרקל, סמנכ"לית רשות ומנהל במשרד הבריאות, אמרה כי "הדברים מדירים שינה מעינינו, אי אפשר להיות אדישים ואנחנו לא אדישים. כן רואים בנושא השכר דבר מאוד משמעותי שזה ישתנה זה בראש סדר העדיפויות שלנו בהסכם השכר שנדון על הפרק".
יו"ר הועדה, ח"כ יונתן משירקי, סיכם: "הוועדה סבורה שיש לפעול ביתר שאת להסכם חדש בנושאים של הפסכיאטרים ושל הפסיכולוגים. אנחנו דורשים לקבל מידע על כמה פסיכיאטריים חסרים היום בישראל במערך הבריאות והילד וכמה פסיכולוגים הצטרפו או שלא למגזר הציבורי לפי תוכנית המענקים של משרד הבריאות. לא נוותר ולא נוריד את הרגל מהגז, רוצים לראות הסכם טוב למען השירות הפסיכולוגי והפסיכיאטרי בישראל".