בערב יום העצמאות, ערוצי החדשות בחרו לתעד את הרגע ההיסטורי עם מסך מפוצל. בצידו האחד, טקס המשואות הממלכתי שהוקלט מראש והתקיים ללא קהל, ובצידו השני טקס המשואות של משפחות החטופים. המסך המפוצל הציג לנו את האשליה שהממשלה מנסה להציג לנו, ואת שברה. המסך מלמד אותנו שאין ניצחון מוחלט וגם החטופים לא יחזרו. מי שלא אהב את המסך המפוצל צריך לעשות בדק בית, המסך לא אשם, האצבע המאשימה צריכה להיות מופנית כלפינו.
אשליות אופטיות נחשבות לרוב שעשוע נחמד לילדים, או אולי משחק לסוף העיתון. מין תמונה בעלת שתי משמעויות, שכל אחד מבין אותה אחרת. ניתן לראות ברווז או ארנב, אי אפשר לראות את שניהם בבת אחת.
חיינו מאז 7 באוקטובר משולים לאשליה האופטית הזאת. מאז תחילת המלחמה, פועלים במקביל שני מסלולי תודעה - מסלול הניצחון המוחלט ומסלול החזרת החטופים. למרות הניסיונות המהונדסים היטב של הממשלה לקשור בין הניצחון המוחלט להשבת החטופים, היו מי שהבינו שזו אשליה ואי אפשר לראות את שתי התמונות במכה. זה או תמונת חטופים או תמונת הניצחון המוחלט.
במרוצת הזמן, גם הממשלה בעצמה כשלה להחזיק בנרטיב המהונדס, כשהתבטאויות של השרים סמוטריץ' ובן גביר חשפו שהם מעדיפים ניצחון על פני השבת החטופים. למרות הפחד להודות בכך, יותר ויותר אזרחים מודים כי שתי המטרות סותרות זו את זו, ואנחנו לא בדרך להשיג אותן. הסיפור שלחץ צבאי והמשך לחימה יחזיר את החטופים אחרי התבדה בתום שבעה חודשי לחימה. אחרוני החולמים התעוררו לפני כשבוע, כשממשלת ישראל החליטה לפתוח את המבצע ברפיח, ולפוצץ את המגעים לעסקת חטופים. לא יהיה גם וגם. אין ארנב ואין ברווז .
המסך המפוצל של ערב יום העצמאות הביא לנו את האמת בפנים. הממשלה ומשפחות החטופים עומדות בניגוד מוחלט זו לזו. האשליה התנפצה וכעת הוצגה לנו תמונה שבורה - ארנב וברווז זה לצד זה. מי שכעס על המסך המפוצל כעס על שברה של האשליה וחשיפתה של המציאות - אין חטופים ואין ניצחון.
עשרות אלפים עקורים מבתיהם כבר יותר מחצי שנה, האזעקות לא פוסקות, כל שבוע עוד משפחות הופכות למשפחות שכולות וחמאס לא חוסל. חברי הממשלה עונדים את סיכת החטופים כעלה תאנה, כשבפועל הם עסוקים בהישרדותם הפוליטית. השרים יגידו לנו הציבור מה שאנחנו רוצים לשמוע, ומדיווחים אנו לומדים שהם עושים בדיוק הפוך.
ביום העצמאות עלינו גם לחשוב באופן עצמאי ולאמץ תמונה נכונה של המציאות. היינו זקוקים למסך המפוצל כדי לצאת מהאשליה.
דנה פאן לוזון היא בעלת תואר שני בפסיכולוגיה חברתית פוליטית מהאוניברסיטה העברית ובעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה תקשורת וכלכלה. מנחה בפודקאסט "ביחד ננתח" מטעם האוניברסיטה הפתוחה.