בית הדין הבינלאומי בהאג קיבל את בקשתה של דרום אפריקה בעקבות המבצע ברפיח, והודיע היום (שלישי) כי הוא ידון בעוד יומיים בבקשתה של דרום אפריקה להוציא צווי חירום נגד ישראל. "קביעת דיון בלוח זמנים כה קצר חותרת תחת האפשרות לקיים הליך הוגן", אמר ד"ר רועי שיינדורף, לשעבר המשנה ליועמ"ש למשפט בינלאומי, וכיום ראש המחלקה לבוררויות בין-לאומיות במשרד עוה"ד הרצוג-פוקס-נאמן. "התנהלות זו מעוררת אצלי את הספק עד כמה בית הדין באמת מעוניין לאפשר לישראל להציג את עמדתה ואת ההתפתחויות שהתרחשו בעת האחרונה. התנהלות לא ראויה זו תפגע בסופו של דבר לא רק בישראל, אלא גם במעמדו של בית הדין".
"נקודת המוצא היא סיום הדיון הקודם שהיה בסוף ינואר", הסביר עו"ד יובל קפלינסקי, לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה וכיום במשרד עו"ד גדעון פישר. "ניתנה החלטה אז שלא הורתה לסיים את המלחמה אבל כן הורתה שעל ישראל לוודא שהיא לא עוברת על אמנת הג'נוסייד, לטפל בהתבטאויות בעייתיות, לוודא שמתאפשר כניסת סיוע הומניטרי לרצועה ולהגיש דו"ח בעניין".
"עכשיו במסגרת אותו הליך הוגשה בקשה שטוענת שהכניסה לרפיח מהווה שינוי נסיבות משמעותי שמצדיק דיון מחודש בבית הדין", המשיך. "הבקשה מתמקדת בעיקר בעניין רפיח, ובית הדין מתבקש להורות לישראל להסיג את כוחותיה מאזור רפיח".
"בית הדין קבע דיון דחוף בימים חמישי ושישי השבוע. אני לא יודע כיצד ישראל תיערך לדיון והאם תשתתף בו. נזכור שישראל מכירה בסמכות בית הדין הזה, בשונה מבית הדין הפלילי הבינלאומי, ולכן סביר שכמו בסבב הקודם, גם עכשיו תשתתף בהליך".
"טכנית אפשר להתעלם מהחלטות אופרטיביות של בית הדין, שכן אין לו כח אכיפה. אך אם תהיה הוראה חדה ומדידה, ישראל תתקשה להסביר אי ציות לצו זה", קבע עו"ד קפלינסקי. "לכן, ישראל תקווה שתינתן החלטה שנותנת תוקף לעניין הסיוע הומניטרי ומניעת פגיעה באזרחים ואז נוכל להגיד שמימלא אנחנו מקפידים על זה, בדומה למה שהיה בסבב הקודם".
"החלטת בית הדין לא יכולה להוביל לסיום המלחמה", הרגיע. "אם ההחלטה תהיה קיצונית ותקבע שישראל חייבת להסיג את כוחותיה מרפיח וממעבר רפיח וכרם שלום, אז אני משער שישראל לא תעשה את זה ולכן אני לא רואה איך צו כזה של בית הדין, גם אם יינתן, יוביל לסיום המלחמה. בהיסטוריה העולמית, אף מלחמה לא הסתיימה בצו של בית דין. מה שיוביל לסיום המלחמה זה שכל של מנהיגים ולא צווים של בתי דין".
דרום אפריקה פנתה בסוף דצמבר האחרון לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, ה-ICJ, וביקשה לפתוח בהליך משפטי נגד ישראל בטענה שבפעולה הצבאית בעזה ישראל הפרה את התחייבויותיה במסגרת האמנה למניעת רצח עם.
החלטת בית הדין הבינלאומי הגבילה את יכולות התמרון של צה"ל ברצועת עזה וקבעה ברוב של 15 שופטים נגד 2 שישראל חייבת להבטיח שצה"ל לא יגרום נזק בלתי הפיך ומוות לאזרחים פלסטינים. נשיאת בית הדין אמרה בדיון כי "נוציא צו ביניים רק אם יש דחיפות ותחושה לסכנה ברורה".
בחודש מרץ הוציא בית הדין צו ביניים לישראל, המורה כי יש להבטיח העברת סיוע הומניטרי לרצועה בהיקף המתאים. הצו הגיע בהתאם למחוייבויותיה הבינלאומיות של ישראל במסרת האמנה למניעת רצח עם, ולאור ההידרדרות במצב ההומניטארי בעזה. בהאג דורשים לנקוט בכל הצעדים הנחוצים וללא דיחוי ובשיתוף פעולה עם האו"ם כדי להבטיח העברת סיוע הומניטארי בהיקף המתאים.
בית הדין הבינלאומי לצדק פרסם את הצו בעקבות בקשה של דרום אפריקה שהוגשה ב-6 במרץ ובה נטען כי המצב ההומניטארי ברצועה מידרדר. ב-15 במרץ השיבה ישראל לבית הדין על הטענות מצד דרום אפריקה. מוקדם יותר היום עדכן בית הדין את ישראל ואת דרום אפריקה בהחלטתו ואז פרסם הודעה פומבית בנושא.