אנחנו שנינו מאותו הכפר: יוסף דסה ודניאל לוי גדלו יחד - ונפלו יחד

בצפון רצועת עזה נהרגו היום שני החברים שבחייהם ובמותם לא נפרדו. הם היו חברים הכי טובים מהגן, תמיד ביחד. ישבו זה לצד זה בכיתה, התגייסו יחד, שירתו יחד ולמרבה הצער נפלו יחד. ההורים אומרים שיקברו זה לצד זה. סמל יוסף דסה, מקרית ביאליק, סמל דניאל לוי, מקרית מוצקין, לוחמים בני 19, מחזור אוגוסט 23 בגדוד 931 של הנח"ל, נפלו היום (שישי) בקרב בצפון רצועת עזה.

"אמרתי לו אל תתגייס, מותר לך להישאר, אבל הוא אמר אני חייב לתרום למדינה. הופתענו ששמענו שהיה בעזה", סיפר דודו של יוסף דסה, בפתח הבניין בו מתגוררת המשפחה לשם נאספו עשרות מיד עם ההודעה על נפילתו. "להיות חייל קרבי בצבא הגנה לישראל זה היה החלום שלו. הוא רצה להחזיר למדינה", סיפר ביטאו, חבר של המשפחה שעלתה ב-2008 מאזור העיר גונדר שבאתיופיה, "הוא מאד רצה שיתאפשר לסבים ולסבתות שלו לעלות אבל לא זכה לכך בחייו".

כקילומטר משם בבית משפחת לוי, היה אחד מראשוני המנחמים הערב שחקן הפועל תל אביב מאוויס צ'יבוטה. האם סיגל תיארה את בנה דניאל-דני. "הוא עדיין היה רק ילד עם נשמה טובה, חברותי, אוהד מושבע של הפועל תל אביב עם קעקוע ברגל של הפועל תל אביב", אמרה. "הלך לכל משחק בית או חוץ, ובשבוע שעבר בחופשה עם אח שלו נסע לפגוש את צ'יבוטה אותו העריץ". על שירותו סיפרה גם כי הוא ממש רצה להיות לוחם. "בשיניים הצליח לעבור את כל המסלול והרבה מזה שהוא נשאר לוחם זה בזכות חברו יוסף שכל הזמן דרבן אותו וחיזק אותו המון", שיתפה. "לפני ארבעה ימים נפל חברם ליחידה סמל מיכאל רוזל, בן 18 מראשון לציון ודניאל לקח את זה ממש קשה", הוסיפה. "ביום ראשון ב12 בלילה הוא הודיע לנו שהם נכנסים. אמרתי לו אם צריך אז תסרב, הוא אמר מה פתאום? הכול יהיה טוב. הוא מאוד אהב את השירות ואת הצבא".

"כשהם התגייסו הפרידו ביניהם וליוסף הציעו גולני או גבעתי. אז בבקו"ם הוא התעקש וסירב עד שהסכימו שגם הוא ישובץ לנח"ל. הוא התקבל ושוב חזרו להיות יחד ועשו טירונות כשהם באותו חדר, כשהם יוצאים לאותם מבצעים". היא הוסיפה בכאב, "עכשיו הם הלכו יחד".

"הם היו שני ילדים מדהימים שלא נפרדים זה מזה", סיפרו המחנכת יפעת והרכזת אינה מבית הספר אורט מוצקין שיצאו מיד לבתי המשפחות השכולות, "הם היו החברים הכי טובים, בהכול, בלימודים, בהפסקות, בטיולים, כמו אחים. הם דרשו לשרת ביחד ולא רק באותו גדוד פלוגה ומחלקה הם היו באותה כיתה בצבא. הם גדלו יחד באותה שכונה של קרית מוצקין, למדו יחד בבית הספר מצפ"ה, המשיכו יחדיו את לימודיהם התיכוניים באורט מוצקין, התגייסו יחד לצבא שלנו ונפלו יחד בהגנה על מדינתנו.

הבשורות המרות הגיעו אליהן היום בקבוצה של הכיתה. "תלמידים עדכנו", סיפרו השתיים כשהן מתייפחות. "זה נורא. קיבלנו את הבשורה הקשה והנוראית על דניאל, וממש אחרי שעה באה הבשורה הקשה והנוראית על יוסף", סיפרו. וזה כשמדובר בשני תלמידים שלנו חברי נפש. הם למדו בכיתה לא גדולה ואנחנו מכירות כל אחד מהם ממש באופן אישי".

"אינה אמרה לי תשבי, גם יוסף הלך", סיפרה המחנכת יפעת, "נפלו השמים. אני לא יודעת איך קמים מפה. והכל ערב יום הזיכרון ורק הבוקר חנכנו בבית הספר אנדרטה לזכר שני בוגרים שנפלו ב-7 באוקטובר, שלו דגן ומוריה רביד.

"הם רק סיימו את בית הספר בקיץ שעבר", סיפרו המורות, "התגייסו באוגוסט. סיימו טירונות מקוצרת ולקחו אותם למלחמה. דניאל ויוסף שניהם מילאו אותנו גאווה כשבאו לבית הספר על מדים, עם הנשק. דניאל היה בבית הספר ממש בשבוע שעבר, למחרת החג השני של פסח, אמר שבא לתת חיבוק לפני שהוא נכנס".

"שמי מוצקין התקדרו ביום שישי עם קבלת בשורת האיוב על נפילתם במהלך פעילות מבצעית", ספד להם ראש העיר קרית מוצקין, ציקי אבישר, "אין מילים מנחמות למשפחות שהצטרפו ערב יום הזיכרון תשפ"ד למעגל השכול הלאומי. הכאב חד ופוצע. אנחנו נלווה ונחבק את המשפחות הקדושות הללו ככל שיידרש".

דניאל הותיר אח, אוראל, ואת האם, סיגל, שראש העיר תיאר כעובדת מסורה ומוערכת במערכת החינוך בקרית מוצקין. משפחת דסה עברה לפני כשנה להתגורר בקריית ביאליק. אימו של יוסף, הבכור, מתה באתיופיה. הוא הותיר אחריו את אביו, טמסגן, העובד לפרנסת המשפחה במפעל, ואת דודתו שהייתה לו כאם, וכן ארבעה אחים, שלושה מהם מתחנכים במערכת החינוך של קרית מוצקין.

"על ספו של ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל קיבלנו בצהרים את הבשורה הקשה", סיפר ראש העיר קרית ביאליק, אלי דוקורסקי. "בשעות הצהרים הגיעו נציגי צה"ל לבית הוריו ובפיהם הבשורה הקשה. זעקות השבר פלחו את חלל האוויר. נשבר הלב. אני שולח חיבוק חם ואוהב למשפחתו ומביע את הכאב והתנחומים שלנו למשפחתו".