משרד מבקר המדינה שלח היום (חמישי) לבג"ץ הודעה בתגובה לעתירה שנועדה למנוע את המשך הביקורת של צה"ל בעת הזו. מוקדם יותר הוגשה עתירה שבמסגרתה הודיעה פרקליטות המדינה שמייצגת את צה"ל ומשרד הביטחון, כי עריכת ביקורת על ידי המבקר תפגע במלחמה. בהודעה לבג"ץ כותב המבקר מתניה אנגלמן: "מבקר המדינה מצר על הביטוי והיחס לביקורת כפוגעת במאמץ המלחמתי, והוא בדעה שהלוואי היה וכל הנוגעים בדבר היו קשובים לביקורת מגורמים שונים עובר ל-6.10".
בתגובה מסביר המבקר מדוע לשיטתו הביקורת נחוצה, "ביקורת מדורגת ומידתית כמתוכנן, לא זו בלבד שלא תפגע במאמצי הלחימה, כל שכן בביטחון המדינה, אלא תוכל לסייע במניעת תוצאות עתידיות קשות, חלילה, ומניעת מחדלים שעלו למדינת ישראל במחיר כבד. ביקורת שכזו תאפשר תיקון מהיר, ככל הניתן, של הליקויים שיעלו בביקורת, ושיפור מהיר בתפקוד הגופים המבוקרים הרלוונטיים, לרבות צה"ל".
עוד כותב המבקר: "הגישה הדיכוטומית שאותה מציע צה"ל היא בלתי סבירה באורח קיצוני, ותוצאתה עלולה להיות אי-קיום ביקורת מכל סוג ומין בצה"ל, משך תקופה ארוכה מאד, תקופה שצה"ל אינו קוצב אותה בלוח זמנים כלשהו, ותוך פגיעה ישירה גם בביקורת המדינה על הגופים האזרחיים".
מבקר המדינה אומר במכתבו: "באופן מעשי, המשמעות של צו הביניים המבוקש היא היתר לגופים המבוקרים להימנע, בין היתר, מקיום הוראת סעיף 3 לחוק יסוד: מבקר המדינה, הוראה המחייבת גופים מבוקרים למסור למבקר המדינה מסמכים ומידע ללא דיחוי".
המבקר מסביר: "השלב הראשון של אותה מתכונת, הקבוע לחודש מאי 2024, אינו נוגע לנושאי ליבה מבצעיים של צה"ל הנוגעים לכשל הישיר ב-7.10, אלא מדובר בביקורת של הפן המדיני והאזרחי, שהנגיעה של צה"ל אליו היא כמבוקר משני. כך, לדוגמה ביקורת בנושא טיפול המוסדות להשכלה גבוהה בסטודנטים שגוייסו למילואים, והביקורת בעניין איסוף, פינוי וטיפול בחללים אזרחיים".
לדבריו, "החשש מפני השלכות התנהלות צה"ל אינו תאורטי. שלשום הודיע מזכיר הממשלה למבקר המדינה על דחיית דרישת מבקר המדינה לעניין מסגרת הזמן שלגביה יועברו מסמכים, לצורך קיום הביקורת וזאת 'עד להכרעת בית המשפט העליון בסוגיה'. קיום ביקורת באיחור ניכר, משמעו פגיעה מובהקת בנגישות לראיות, שעלולה חלילה לפגוע בביקורת ובאפקטיביות שלה נוכח חלוף הזמן, קושי באיתור מסמכים, חילופי גברי והחלשות הזכרון".
בנוסף מתייחס המבקר גם להליכים ביחס לשב"כ: "התבקשה השהיית הליכי הביקורת המתקיימים בשרות הביטחון הכללי, אף שאלו מתנהלים מזה חודשים ארוכים, בשיתוף פעולה מלא מצד שרות הבטחון הכללי".
הביקורת, אומר אנגלמן, "היא גם החובה הערכית כלפי אזרחי מדינת ישראל אלו החיים ואלו שכבר אינם עימנו, הזכאים לתשובות לשאלות הקשות העולות בעקבות ארועי 7.10".
הוא מסכם כי "מתן הארכה המבוקשת על-ידי משיבים מס' 2-3, משמעה סחבת מצד צה"ל ומניעת עריכת ביקורת בגוף מבוקר באופן חסר תקדים. הדברים תמוהים במיוחד, בשים לב לכך שעד כה שירות הביטחון הכללי, חרף השתתפותו בלחימה, השכיל להענות לקיום הביקורת".