בית משפט העליון קבע היום (חמישי) שמשרד הבריאות וקופות החולים יחויבו לאסוף נתונים על זמני ההמתנה לטיפול נפשי בשירותי בריאות הנפש ברחבי הארץ בתוך שנה מהיום. זאת, כצעד ראשון בהליך צמצום זמני ההמתנה הארוכים, שהיום עומד על כשנה וחצי לפסיכולוג.
פרק הזמן המומלץ לתיאום טיפול בקהילה על פי העתירה ובהתבסס על נתונים מהעולם, הוא לכל היותר בתוך שלושה חודשים. בנוסף, בעתירה הועלתה הבקשה שהנתונים יתפרסמו באתר כדי שיהיו נגישים לציבור, זאת, על מנת לאפשר לכל מבוטח לבחור באיזו קופה להיות חבר, בהתאם לזמינות שירותיה באזור בו הוא מתגורר.
העתירה הוגשה על ידי מטה המאבק למען הילדים והצטרפו אליה ארגון "בזכות", בשיתוף המועצה לשלום הילד, איגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית והאגודה לזכויות החולה בדרישה לקיצור זמני ההמתנה.
בשנת 2015, האחריות לשירותי בריאות הנפש הועברה מהמדינה לקופות החולים, אולם הקופות לא הצליחו לספק את השירותים כנדרש בסל הבריאות. עוד הובהר בבית המשפט כי ישנם כיום מספיק פסיכולוגים ועובדים סוציאליים שיכולים להשתלב במתן מענים נפשיים בקופות החולים, ועל המדינה לפעול על מנת ליישם את שילובם למתן אותם מענים לציבור.
עו"ד מרק מוספיר, פסיכולוג, אמר לאחר ההחלטה: "לאורך כל הדרך טענתי כי על קופות החולים לאפשר לכל אחד ואחת מהמבוטחים לקבל טיפול נפשי בטווח זמן סביר, מה שלא קורה היום. לא ייתכן כי זמן ההמתנה הוא שנה ויותר, ולא נדבר על מה קורה בפריפריה. המטרה שלנו בעתירה, מעבר לעובדה כי על זמינות התורים להצטמצם לכשלושה חודשים, היא גם לחשוף לציבור את זמינות שירותי בריאות הנפש שאמורים להינתן לו בחינם".
חן קובריץ כהן, ממטה המאבק למען הילדים, הוסיפה: "כמעט חמש שנים שאנחנו רואים ילדים שנכנסים בריאים ושמחים לגנים ויוצאים מרוסקים, חבולים ואף עם תו נכה. הילדים הללו עוברים פגיעות קשות בגנים, שמותירות אותם עם צלקות נפשיות והשלכות שיהיה ניתן לראות גם לעוד הרבה שנים קדימה. כשילד עובר התעללות כל המשפחה מתרסקת, ההורים נאלצים לרוץ עם הילדים לטיפולים, לבדיקות, לטפל בעצמם ובאחים הנוספים בבית, להתמודד עם השלכות מעשיהן של אלו שהיו אמורות לגונן עליהן.
מדובר על ילדים עם התפרצויות זעם, בעיות התפתחות, ילדים שעברו לחינוך המיוחד, ילדים שאובחנו עם נכות פוסט טראומה, כל אלו דורשים טיפול אינטנסיבי של כל המשפחה. לצערנו, כבר בשנים הראשונות ראינו שאין להורים מענים מידיים לטיפול נפשי בקופות החולים, הם נאלצו לחכות זמן רב לתיאום טיפול ולכן רבים מהם הוציאו הון מכספם לצורך מתן אותם מענים נפשיים להם הם זקוקים ואין להם יכולת לחכות".
עורכת הדין שרונה אליהו חי, ארגון "בזכות", שייצגה את ארבעת הארגונים בעתירה", בירכה: "בבקשת ההצטרפות לעתירה טענו שהמדינה לא יכולה לקבוע מדיניות לטיפול במצוקת תורי ההמתנה לבריאות הנפש, מבלי שהיא פועלת לאיסוף נתונים בנוגע לתורי ההמתנה הקיימים על פי מתודולוגיה שיטתית ומסודרת ובפילוחים שונים של המידע שייאסף, לרבות אזורים גיאוגרפיים וסוגי אוכלוסייה (חרדים, ערבים, ילדים ועוד).
דרשנו ממשרד הבריאות לפתח מתודולוגיה ולאסוף את הנתונים תוך פרק זמן סביר ועל בסיס הנתונים שייאספו כאמור - לקבל החלטות באשר לאופן הטיפול הנכון במצוקת תורי ההמתנה, באופן שיוביל לקיצור התורים במקומות ובקרב האוכלוסיות שבהן המצוקה חריפה ביותר. פסק הדין למעשה מגלם את כלל טענות הארגונים העותרים ומהווה הישג תקדימי ומשמעותי במאבק הארגונים העותרים על מימוש זכותו של כל אזרח במדינת ישראל לבריאות בפרק זמן סביר כפי שמתחייב מהחוק".
עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד, המשיכה: "בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ עשה היום צעד ראשון וקריטי שיאלץ את קופות החולים ואת המדינה להתחיל לפתור את העובדה הבלתי מתקבלת על הדעת שילדים ונוער ממתינים חודשים ארוכים לקבלת טיפול נפשי. הילדים והנוער בישראל שמצויים במצבים רגשיים ונפשיים קשים מאז הקורונה וביתר שאת מאז הטבח והמלחמה קיבלו היום חבל הצלה ראשוני מבית המשפט מתוך הכרה שבריאות מאוחרת היא בריאות שנשללת. מדינת ישראל חייבת להתחיל להתייחס למשבר בבריאות הנפש בקרב ילדים ונוער כאל הר געש שכבר החל להותיר אחריו נזקים בלתי הפיכים".
עו"ד הלה נויבך, מנהלת התחום המשפטי באיגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית: "אנחנו מברכות על החלטת בג"צ שמאמצת הלכה למעשה את עמדתנו כי הגיעה העת שהמדינה ומשרד הבריאות יקחו אחריות אמיתית על בריאות הנפש של אזרחיות ואזרחי המדינה וימצאו פתרון לתורי ההמתנה הארוכים כל כך.
עם זאת, חשוב לזכור כי איסוף הנתונים הוא רק השלב הראשון. מאז אירועי 7 באוקטובר אנחנו עדות אף יותר בצורך של נפגעות ונפגעי תקיפה בשירותי בריאות נפש איכותיים וזמינים. וגם בית המשפט העליון הזכיר למדינה שההחלטה היום אינה פוטרת אותה ואת קופות החולים מהחובה להמשיך לפעול, במקביל לאיסוף הנתונים, לשיפור אמיתי ומשמעותי של שירותי בריאות הנפש".
נעמה וינר, מנכ"לית האגודה לזכויות החולה: "זהו צעד ראשון בדרך לתיקון והתאמת מערכת הבריאות לספק שירות מותאם בזמן ובמקום סביר עבור מטופלי בריאות הנפש. לצערנו, כיום זמני ההמתנה לטיפול הם כה ארוכים עד כדי כך שהם שקולים להיעדר טיפול, הדבר חמור עוד יותר בקרב אוכלוסיות כמו ילדים ונוער, פריפריה, בנוסף במסגרת בפעילותנו במוקד הסיוע לנפגעי איבה אנו עדים להיעדר המענים הנפשיים גם עבור נפגעי המלחמה. זה הזמן לשיפור משמעותי בשירותי בריאות הנפש שמקבלים אזרחי מדינת ישראל, בריאות הנפש אינה החצר האחורית של מערכת הבריאות".