76 שנה למדינת ישראל. ביום שלישי הקרוב 120 חיילים וקצינים צעירים מכל המערכים בצה"ל יצדיעו לרמטכ"ל ויקבלו בהתרגשות מנשיא המדינה את סיכת אות מצטיין הנשיא. בתום ותוך כדי חודשי לחימה רבים בעזה ואלפי פצועים, שכל אחד מהם גיבור ומצטיין, דווקא עכשיו, יעמדו זקופים חמישה מצטייני נשיא על הרצף האוטיסטי, כולם מתוכנית אחת צעירה בת שלוש שנים בשם "תתקדמו" שמאפשרת לצעירים עם אוטיזם להתגייס לשירות חובה רגיל בצה"ל, תוכנית שלי יש את הזכות הכי גדולה בעולם להיות היזם שלה.
"כשתכננו את התוכנית המשמעתית שלהם, תכננו משהו עם התאמות מאוד מאוד מסוימות, ואחרי שבוע וחצי החיילים לא קיבלו את זה בעין יפה, הם רצו שתהיה להם משמעת כמו כל חייל בצבא. הם היו חוזרים ואומרים הגעתי לצבא, לא הגעתי לקייטנה, אני רוצה להרגיש בצבא, תורידו אותי לשכיבות סמיכה" מספרת סגן (במיל') שי עילם, שהייתה מפקדת פלוגת הטירונים במחזור הגיוס הראשון. לא האמנו אז שמקץ זמן לא רב כבר יהיו כמעט 600 מתגייסים, שמונה קצינים, שבעה מצטייני נשיא, שניים בשנת 2023, חמישה לשנת 2024. זה הישג שאין לו אח ורע באף תוכנית צבאית בישראל או בעולם, לא רק לגבי אוטיסטים. הוכחה למסוגלות שלהם.
לכל אחד מחמשת המצטיינים סיפור חיים ייחודי, אפילו קשה, שמוכיח שהם פשוט נולדו להיות מעל ומעבר. חדורי מוטיבציה, תחושת שליחות וציונות, נחושים לפרוץ קדימה. כבספרו של הווארד פאסט על מרד החשמונאים, העוסק בחתירה הבלתי נלאית לחופש, כך גם הם, המצטיינים, גיבורי התהילה.
ציפו ממנו לשבת בבית ולא לעשות כלום. סגן א'.
כאשר שומעים את סיפור חייו של סגן א', במהלכם ניתק קשר עם אימו ועבר לגור בבית החייל, אי אפשר שלא להתפעל מההישגים. הוא נולד בעקבות רעלת הריון בחודש השביעי ואימו, שנלחצה, העבירה אותו אבחונים רבים. הוריו התגרשו זמן לא רב אחרי הלידה ובגיל 14 אביו עבר עם משפחתו החדשה לארצות הברית. במשך שנים הוריו לא סיפרו לו שהוא על הרצף, וכאשר קיבל את הפטור בגיל 16 מגיוס לצבא, אימו שכנעה אותו שזה בעקבות "פלטינה ששמו לו ביד".
א' סיים את לימודיו בבית הספר הדתי לתורה ומדע עם בגרות מוגברת במקצועות מדעי המחשב, אלקטרוניקה, אנגלית, דיפלומטיה פיזיקה, תנ"ך וגמרא. לשאלה מדוע בית ספר דתי בעוד הבית חילוני, ענה א' שאימו, שמאוד ניהלה את חייו בצורה הדוקה ולא האמינה כלל במסוגלות שלו, חשבה שחינוך דתי טוב יותר לאדם עם אוטיזם. כשהיה בן 18 הודיעה לו כי הם הולכים לביטוח לאומי לקבל קצבה ולה תהיה אפוטרופסות עליו, מתוך ציפייה כי כל חייו ישב בבית, ישחק מול המחשב ולא יעבוד.
ברגע זה א' החליט שהוא לא הולך לתת לה את חייו ועזב את הבית ובעצם גידל את עצמו. תוכנית "תתקדמו" הייתה עבורו חבל הצלה, הוא פרח בצבא, שובץ ליחידה הטכנולוגית היוקרתית של חיל המודיעין ובדצמבר 2023 יצא לקורס קצינים. לשאלה כיצד הצליח, עונה א' שמה שמוביל אותו בחיים זה "להבין שיש אתגר ויש משהו שאני חלש בו ופחות מצליח להתמודד ולהוביל אותי לקיצון. להיות בן אדם שיכול להסתדר בעצמו בלי תלות של אחרים". כיום א' הוא עוזר ראש צוות גדול של כמעט עשרה חיילים, מתוך שאיפה ורצון עז להיות מפקד בצה"ל.
בחר להיות מש"ק לוגיסטיקה בחטיבה מבצעית. סמל עוז.
לפני שנה בדיוק הייתי בדרכי למערת המכפלה בעקבות הזמנה מאביו של עוז להיות נוכח בטקס שבו עוז יקבל תעודת הצטיינות ממפקד חטיבת יהודה ליום העצמאות תשפ"ג. עוז הוא הבכור מבין שלוש בנים, שניים נוספים גם הם עם אוטיזם ואח נוסף עם סוכרת נעורים. עוז בחר מרצון לשרת בחטיבת יהודה בבסיס סגור ולתת שירות ותמיכה ללוחמים באזור מורכב כמו העיר חברון, הוא הרי היה שחקן כדורסל מקצועי בקבוצת אליצור ירושלים, אבל בחר לוותר, בעצם, להרוויח.
הוא נותן שם את הנשמה ללוחמים ולכל החיילים, מגיע לבסיס כל יום ראשון לפני כולם, נשאר באפסנאות כל יום עד השעות המאוחרות, מבצע כל משימה במסירות גדולה וכאשר רס"ן ניסים, קצין הלוגיסטיקה של החטיבה, אומר על עוז "זו זכות ענקית להיות מפקד ואני באמת מלא גאווה ונחת" ומחבק אותו, אפשר באמת להבין מדוע. חלפו 10 חודשים וניסים מתקשר אלי לספר שעוז יהיה מצטיין לנשיא המדינה. זו הייתה ההפתעה הכי לא מפתיעה שיש.
"אני מאוד מתרגשת מזה, זה היה שווה את כל הריצות לריפוי בעיסוק ולקלינאית תקשורת וכל הפגישות בגנים וכל תוכניות הלימוד האישיות. להיות נוכחת בטקס הצטיינות שלו, זה באמת משהו שקשה לתאר במילים את ההתרגשות" סיפרה לי בעבר מירב על המאמצים לגדל ילד על הרצף. מעניין מה תגיד עכשיו.
"שימו אותו במוסד ותמשיכו את חייכם בשלום". סמל יובל.
אם היו מספרים לנורית, אימו של יובל, שכעבור 20 שנה בנה יהיה מצטיין לנשיא המדינה כחייל בשירות חובה בצה"ל, צבא בו היא שירתה כמדריכת חי"ר ואביו כלוחם בטנק מג"ח 7 בתקופה מלחמת לבנון הראשונה, סביר שהייתה אומרת "הלוואי" ובליבה צביטה חזקה. היא עוד נושאת זיכרון מהדהד כיצד בגיל שנתיים, כאשר אובחן לראשונה, נאמר לה ולבעלה אילן לשים אותו במוסד של אקי"ם ולהמשיך הלאה בחייהם, לשכוח מהילד.
ההורים בחרו לזרוק את האבחון. וכך היא הקדישה את מירב זמנה לגידולו, בנוסף לשלושה אחים נוספים. יובל לא מש מידיה, "אי אפשר היה לשים אותו אצל אף אחד" היא מתוודה. יובל הביע מצבי רוח קיצוניים עם קיבעון חריף, "לא היה מצב שהוא הולך ואני לא בבית, כי לא היה שבוע שלא קראו לי שלוש פעמים לגן". ובכל זאת הוא למד בכיתה רגילה בבית ספר בן 2,000 תלמידים, הפגין ידע מטורף ויכולת ורבלית שהרשימה את כל מי שפגש בו, וסיים בהצטיינות את לימודיו, 96 בכימיה, 99 בהיסטוריה, 95 בביולוגיה ו-98 בספרות.
אחרי טירונות "תתקדמו" בבסיס מחו"ה אלון, שובץ יובל להיות אחראי ניהול מסד הנתונים של ענף חומרים מסוכנים בפיקוד העורף, יחידה העוסקת בפיקוח על כלל המפעלים שמיצרים או מאחסנים חומרים בעלי סיכון במצבי חירום לאומיים. בתחילה הוא לא היה מרוצה בהתחלה מהשיבוץ שלא התכתב עם חיבתו הגדולה לכימיה, אבל כהרגלו הוא חותר להצלחה ומשקיע את כל כולו בתפקיד וזוכה להערכה גדולה. "הן פשוט מדהימות. הן אוהבות אותו הוא מאוהב בהן והוא כל כך כל כך מאושר ושמח" מספרת היום נורית. יובל מועמד מטעם היחידה לקורס קצינים ובאם יעבור בהצלחה את כל המבדקים, הוא צפוי לצאת לבה"ד 1 בדצמבר 2024.
המצטיין של הטירונות ושל קורס התכנות. סמל אמנון.
"חברה טובה שלי פגשה אתמול את אמנון לראשונה. הוא כזה מקסים היא אמרה לי. אני לא רואה איזה בעיה יש לו? למה הוא מאובחן?". כך כתבה לי יעל, אימו של אמנון, אחרי שסיים בהצטיינות את קורס התכנות, מהקורסים הארוכים והיוקרתיים ביותר של צה"ל, דבר שבשגרה עבורו. כבר בכיתה ז', בעודו תלמיד בתיכון שליד האוניברסיטה, התחיל ללמוד במסגרת תכנית בנו ארבל למצטיינות ומצטיינים במתמטיקה באוניברסיטת תל-אביב, לימודים אותם בחר להמשיך באוניברסיטה העברית תוך כדי השירות הצבאי.
בתשובה לשאלה של חברתה הטובה, סיפרה לה יעל על הילד אמנון, אותו ילד שלימד עצמו לקרוא ואז שינן את כל התמרורים עד גיל חמש, ובאותו צעד קטן מתחיל לשחק ומנהיג ויוזם והילדים הולכים אחריו אבל תוך אפס זמן הם נושרים והוא ממשיך לבד. והוא לא מבין למה. כיצד בטיול משפחתי בגיל 8 אותו ילד מחונן מפגין חרדות, היאחזות בפרטים ולא חדל מלהתעסק בחזרתיות בחוקי התעופה והחוק השלישי של ניוטון.
אמנון התגייס במחזור השני של "תתקדמו" וסיים את הטירונות בהצטיינות. "אם נותר עוד זכר קטן לדחייה ולקושי מתקופת הילדות, הוא נעלם לחלוטין" מסכמת יעל. בעוד כחודש אמנון יתחיל את קורס הקצינים וצפוי לשוב ליחידת לוטם כארכיטקט תוכנה.
"מסוגלים לתרום למדינה ולתת מעצמם"
כאשר שאלתי את סגן א' מה מסמל עבורו להיות קצין ומצטיין נשיא, ענה בלא היסוס: "להראות לכל העולם שאוטיזם זה לא דבר אחד, שאוטיסטים מסוגלים לגדולה, מסוגלים למצוינות, להיות חלק מהחברה". ואכן, כל אחד מהמצטיינים מייצג בצורה הכי בולטת את שאמר יובל, שעבורו אוטיזם הוא לא מגבלה אלא יתרון "שאני יכול לראות דברים בראיית עולם וברגישות שאין לאחרים".
כל אחד מהמצטיינים בחר להצטלם על רקע נוף שכל כולו ארץ ישראל. אמנון בהיכל הספר, עוז בתחנת הרוח הראשונה שהקים מונטיפיורי, יובל מעל טנק מג"ח 7 במוזיאון יד לשריון (לטרון) וסגן א' שמאחוריו עץ הזית העתיק של בה"ד 15ומתחתיו הכיתוב מתוך שירו הנפלא של יום טהרלב שכל כך חייבים אנו להיזכר במילותיו דווקא עכשיו, דווקא ביום העצמאות: ארצנו הקטנטונת, ארצנו היפה, בצל עצי החורש, הרחק מאור חמה, יחדיו נכה פה שורש אל לב האדמה".
סרן אודי הלר הוא מייסד תוכנית "תתקדמו" באכ"א, אוטיסט וחוקר צבא, חברה וחינוך. למד לתואר ראשון ושני במדעי המחשב, ומאז פרוץ המלחמה משמש כמתעד וקצין למידה מבצעית באוגדה 98.