"זה רק קצה הקרחון": גל שחרורי מחבלים מתחת לרדאר, כולל אנשי חמאס

גל שחרורים שלם, מתחת לרדאר: בזה אחר זה, בבודדים ובקבוצות גדולות, שוחררו ממתקני הכליאה של שב"ס וצה"ל מאות עצורים ביטחוניים פלסטינים, מרביתם עצורים מנהליים שנעצרו מפרוץ המלחמה והיו מקושרים לפי מערכת הביטחון בצורה כזו אחרת בטרור ובתמיכה בו. לא מעט מהם הינם גם דמויות בכירות ברחוב הפלסטיני המזוהים עם חמאס ששוחררו בגלי השחרור שנעשו מתחת לרדאר, בשעות הערב והלילה.

בערים ובכפרים הפלסטינים הם התקבלו בחגיגות ענק וברוח השעה, עם דגלי פלסטין וקריאות הסתה ותמיכה בטרור. חלק נוסף מהמשוחררים הינו מחבלים שסיימו לרצות את עונשם בתקופה זו. היתר כאמור עצורים מנהליים שהוחלט במערכת הביטחון - צה''ל ושב"כ - שלא להאריך את מעצרם מעבר לתקופה שנקבעה תחילה. וכך, זרם השחרורים רק הולך וגובר.

מנתוני שירות בתי הסוהר על מצבת הכלואים מצטיירת מגמה של ירידה במספר הכלואים, בין היתר בשל שחרורם של אותם עצורים מנהליים. זאת, לצד הענקת חופשות לאסירים פליליים.

מעדכון השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר שהוצג היום בפני הוועדה לביטחון לאומי על מצבת הכליאה העדכנית ל-25 באפריל, עולה כי מצבת הכלואים עומדת על 20,891 בני אדם, ירידה של 241 אסירים מהעדכון שנמסר לוועדה רק שבועיים קודם לכן. עוד עולה מהעדכון כי מספר האסירים הביטחוניים המוחזקים בתנאי מחיה שאינם עומדים בהתאם לפסיקת בג"צ ירד בשבועיים אלו מ-8,527 ל-8,373. כמו כן, לפי הנתונים בשבועיים נוספים ירד מספר האסירים הביטחוניים ב-73, כשמכלא קציעות שוחררו 47, מכלא נפחא 16 ומכלא רמון תשעה.

יודגש כי בשב"ס נמנעים מלפרט על פילוח מספר האסירים הביטחוניים העדכני, אולם הירידה הכללית במספר הכלואים, כמו גם גל השחרורים של עצורים ביטחוניים מעידים על המגמה המסתמנת שמעוררת דאגה בשטח. "ההתנהלות הזאת הביאה אותנו ל-7 באוקטובר ולכל גל הפיגועים, זו דלת מסתובבת ובמידה מסוימת חבל על הסיכון של החיילים שנכנסים לשטח A לעצור את האנשים האלה - שמשחררים כעבור שנה כי לא משנים את המדיניות", אמר לוואלה עורך דין מוריס הירש, ראש התביעה הצבאית ביהודה ושומרון לשעבר, ומנהל היוזמה לאחריות ורפורמה ברשות הפלסטינית במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה כיום.

"אני מוטרד מכך שמה שאנחנו רואים אצל העצורים המנהליים זה קצה הקרחון", הוסיף הירש, "צה"ל אומר שהוא עצר למעלה מ-4,000 איש רק מיהודה ושומרון, כמה מהם עדיין בכלא, גם מאלה שהועמדו לדין. אז נכון, הם כיסחו את הדשא, מצאו עבירות דרדל'ה, ייחסו למחבלים יידוי אבנים. אבל כעבור שלושה חודשים הם השתחררו. זה פחות טוב ממעצר מנהלי, למרות שזה כביכול דרך המלך".

"אני מודאג, פעילי חמאס שנעצרו קיבלו שנה או שנתיים בכלא על חברות בחמאס. גם אם נצליח לכסח את הדשא בעזה ונשמיד את כל חמאס ברצועה, בעוד שנה או שנתיים כל מי שחבר חמאס שעצרנו ביהודה ושומרון חוזר לשטח. הרי לא הרגנו אותם, שמנו אותם בכלא לתקופות שלא מתאימות לסיכול טרור".

עוד הוסיף הירש כי מעצר מנהלי מציל חיים. "אין הגדרה אחרת", טען, "לקחת אנשים שמהווים סיכון די גבוה ולשים אותם במעצר, ולאפשר סיכול של תכניות טרור גדולות מבלי להידרש לחשוף את מקורות המידע. לפעמים זה אומר שזה יכולות טכנולוגית סופר סודית או מקור חי בתוך היעד האלים, ולכן יש אפשרות להשתמש בכלי הזה והוא מוכר בדין הבינלאומי. כעמדה עקרונית כמשפטן אני חוזר על האמירה של בית משפט עליון שזה הכרח בל יגונה. זה כלי שהוא לא פייר, כי הוא לא מאפשר חשיפה בפני החשוד או המחבל של כל החומר. יחד עם זאת, מה בדיוק מהווה מעצר מנהלי? הוא איזון בין הזכות לחירות של העצור במנהלי לבין הזכויות לחיים של האזרחים ולכן אני חושב שמעצר מנהלי הוא כלי חיוני להתמודד עם הטרור. זה רלוונטי גם לערבים וגם ליהודים".

"בימים כתיקונם המערכת לא מפעילה את השימוש במעצר מנהלי כנגד כל מי שצריך להיות במעצר כזה, אך כאשר קורה אירוע מחולל, כמו 7 באוקטובר או חטיפת שלושת הילדים, נרשמת עליה במעצרים מנהליים. ממעקב אחר הנתונים ניתן לראות איפה חלים ה"פיקים" של פעילות הטרור, לאחריה עוצרים הרבה אנשים והטרור יורד, כשבהמשך משחררים את אותם אנשים והטרור עולה ואף מתעצם, כי אותם אנשים חוזרים לשטח".

"במידה ויש ידיעה על אדם שמחזיק באמצעי לחימה או שהוא חבר בארגון טרור, אך בחיפוש לא נמצא אמל"ח, היכולת שלך להחזיק אותו לפרק זמן ארוך שואף לאפס", הבהיר הירש. "לכן, ממצים ככל הניתן את התקופות האלה במנות קטנות. כיום התקופה המקסימלית של מעצר מנהלי רגיל הוא שישה חודשים, ואז כאשר מדובר בשינוי מדיניות נבחנת המסוכנות של כל אחד ואחד והיבטים מסוימים שלוקחים אותם בחשבון, וקשה מאוד להסביר למה מחבלים מסוימים נשארים בכלא ואחרים משתחררים. אולם, כיוון שאנחנו 7 חודשים אחרי מתקפת 7 באוקטובר, סביר שאנשים שהוחזקו ארבעה או שישה במעצר מנהלי יתחילו להשתחרר עכשיו - ככל שהמידע הקיים לגביהם מתיישן ואין מידע חדש בעניינם. גם מעצר של הרבה מאוד חשודים מגביל את היכולות שלך לייצר מידע חדש עליהם, לכן לא אהיה מופתע במיוחד לראות גלים של שחרורים של אנשים שעל פי ההבנה הם מזוהי חמאס".

מלשכת השר לביטחון לאומי נמסר: "אכן קיימת מזה שנים בעיה חמורה של מצוקת כליאה, בעיה שהתעצמה עם פרוץ המלחמה. בעקבות המצוקה, הביא השר לביטחון לאומי תוכנית רחבה לפתרון המצוקה בעלות כוללת של 500 מיליון שקלים. התוכנית אושרה בהחלטת ממשלה, אולם באופן תמוה, נמנע משרד האוצר מהעברת התקציב.

נזכיר כי מזה זמן רב מתריע השר בן גביר על המצוקה ומבקש תקציב וכוח אדם להקמת אגפים נוספים בשב"ס. גם צה"ל לא אישר להעביר סיוע מיידי של 100 חיילים שהיו מאפשרים קליטה אוטומטית של כ-500 אסירים נוספים".

משירות בתי הסוהר נמסר: "הארגון אינו מחליט על מעצרם או שחרורם של העצורים הביטחוניים המנהליים, בנוגע לתנאי כליאתם הרי שאלו נמסרים במקומות המיועדים".

תגובת דובר צה"ל: "כוחות צה"ל וגופי הביטחון פועלים לילות כימים על מנת לסכל טרור ולהגן על ביטחון אזרחי ישראל. השימוש בכלי המעצר המנהלי נעשה רק במצבים בהם לרשויות הביטחון מידע מהימן, רלוונטי ומבוסס, המצביע על סכנה ממשית שנשקפת מהעצור לביטחון האזור ובהעדר חלופות אחרות להסרת הסיכון. ההחלטה על מעצר מנהלי וחידושו עם תום תוקפו של הצו, היא החלטה פרטנית הנשענת על מידע מבוסס ביחס לכל עצור, בין השאר בשים לב למציאות הביטחונית באזור יהודה ושומרון. כך היה לפני פרוץ המלחמה וכך גם כעת".