ניסן זאבי הוליך שלשום את חבר הכנסת אלון שוסטר למרפסת של אחד הבתים בשכונת ההרחבה של קיבוץ כפר גלעדי. בעלי הבית יצאו ממנו לפני שבעה חודשים, כמו עוד 60,000 תושבי קו העימות בצפון. זאבי הוא חבר כיתת הכוננות בקיבוץ מאז תחילת המלחמה וחבר בלובי 1701 שהקימו תושבים מהצפון נוכח החשש שלהם שחיזבאללה ינסה לממש את תוכניתו לכבוש יישובים בגליל ומפני טבח דומה לזה שארע בדרום. חברי הלובי דורשים מהממשלה את החזרת הביטחון לגבול הצפון על ידי יצירת אזור חיץ, בשטח לבנון, לפחות עד נהר הליטני.
על מרפסת הבית הריק שאליו נכנסו ניצב טלסקופ שבעזרתו המחיש זאבי לשוסטר את המצב. הוא כיוון את עדשת המכשיר לכפרים הלבנונים שמהם נורו טילי נ"ט ליישובי הגליל. הוא הצביע על בתים שמטוסי חיל האוויר או תותחי צה"ל פגעו בהם וכתשו אותם ואי אפשר היה להבחין בתנועת תושבים. אחר כך הסיט את העדשה למושבה מטולה ששעות ספורות קודם לכן כטב"מ נפץ נפל סמוך אליה והרג שני חיילי צה"ל והמשיך להסביר לו על המציאות במושבים, בקיבוצים ובעיר קריית שמונה. זהו חבל ארץ נטוש כבר שבעה חודשים.
אחד מעקרונות תפיסת הביטחון הישראלית שהתגבשה במשך שנות קיומה של המדינה הוא שישראל תרחיק את המלחמה מגבולותיה, הן על ידי קביעת גבולות צבאיים או משטרי ביטחון מחייבים היוצרים איזורי חיץ מעבר לשטחה הריבוני והן על ידי העברת המלחמה לשטח האויב באזורים שבהם הגבול קרוב למרכז האסטרטגי שלה.
בגזרת הצפון במלחמה הנוכחית המציאות שנוצרה היא ש"רצועת הביטחון" נמצאת משני צדי הגבול, חלקה בישראל וחלקה בלבנון. ברצועה מצפון לגבול, שולט ארגון החיזבאללה שמוכה קשות על ידי ישראל מאז שהחלה המלחמה - אבל אזור החיץ נמצא גם מדרום לגבול, בתוך שטח ישראל. על פי החלטת הממשלה, הישובים שבין הגדר ועד חמישה קילומטרים ממנה פונו מתושבים ולמעשה זה איזור לחימה שלא מתקיימים בו חיים אזרחיים.
"ככל שיעבור הזמן, פחות ופחות אנשים יחזרו לבתים שלהם", הבהיר היום בני בן מובחר, ראש המועצה האזורית מבואות החרמון. ליוסי שלי, מנכ"ל משרד ראש הממשלה שביקר שלשום במבואות החרמון הוא אמר שמשמעותה של המציאות שנוצרת כעת בגליל היא ש"באוניברסיטה שיקימו פה לא יהיה מי שילמד, ברכבת שתיסע על המסילה שיניחו לצפון לא ישבו נוסעים ובהרחבות שיקימו בישובים לא יבנו בתים".
זאבי אומר ש"מדובר בנסיגה של הגליל שלושים שנים לאחור. זאת מציאות שאסור להשלים איתה". שוסטר, תושב קיבוץ מפלסים שבדרום, שפונה אחרי טבח שבעה באוקטובר, מסכים כי ההשלכות החברתיות והכלכליות של המצב הנוכחי יהיו ארוכות טווח.
הזמן שעובר נוגע גם הוא באחד מהעקרונות הבלתי כתובים של תפיסת הביטחון הישראלית; שנים היה מקובל שעל פי תפיסה זאת הכרעת האויב באמצעות תמרון כוח מחץ של חיל שריון וחיל אוויר צריכה להיעשות באופן מהיר. התמשכות המלחמה פוגעת במורל הלאומי ובכלכלה הישראלית ולכן אסור להיגרר למלחמת התשה.
במסמך שכתב האלוף בדימוס יעקב עמידרור על תפיסת הביטחון הישראלית הוא טוען כי יש לשקול מחדש את העיקרון הזה משום שלישראל יש "עומק" לוגיסטי ויכולת להמשיך את התנופה הצבאית במשך הזמן, יתרונות שאין לארגונים שמולה.
עם זאת ניכר שרבים מתושבי הצפון מאוכזבים מכרסום בעקרון ההכרעה המהירה. בימים האחרונים אף עולה קריאה הן מצד לובי 1701 והן מצד אנשי ציבור בגליל כי יש להודיע שב-1 בספטמבר תושבים ישובו לבתיהם, בין אם תהיה החלטת ממשלה או בין אם לא תהיה החלטה כזאת.
זאבי אומר שבמשאלים שהם עורכים משפחות רבות מאד תומכות בצעד כזה. עם זאת, יש תושבים שיוצאים נגד הקריאה הזאת.
איתן דודי, יו"ר הועד המקומי של מושב מרגליות, כועס נוכח אותה קריאה. "התנאי לחזרה הביתה הוא ביטחון מלא, ייקח כמה זמן שייקח. "נחזור רק למקום בטוח, בלי לקבוע תאריך יעד. העתיד של הגליל תלוי בשאלה איך תסתיים המלחמה ולא מתי היא תסתיים. העיקרון החשוב שצריך להשיג הוא ביטחון מלא. מדינת ישראל נותנת למפונים את כל התנאים להתקיים בכבוד. ניתן את הזמן לממשלת ישראל, רק שידאגו לביטחון שלנו", אמר דוידי.