הפצע הפתוח של מערכת הביטחון: הכניסה למעבר רפיח - שלב אחר שלב

אחד הפצעים הפתוחים של מערכת הביטחון בעשרים השנים האחרונות הוא מעבר רפיח. חרף הסכמים בין ישראל למצרים שהיו אמורים להגן על האינטרסים הביטחוניים הישראלים, מחבלים נכנסו ויצאו ממנו ללא הפרעה מיוחדת. חלקם, גם יצאו להשתלמות טרור וצבא במדינות כמו איראן ולבנון וחזר לרצועה. בין הסחורות נכנסו גם חומרי גלם דו שימושיים לייצור אמצעי לחימה ומטעני חבלה ויש מי שטוען כי אמצעי לחימה תקניים כולל פצמ"רים ורקטות.

כשנזהרים בכבודם של מצרים, מסבירים גורמים במערכת הביטחון כי מרבית האמל"ח התקני ששימש את חמאס במתקפה ב-7 באוקטובר וראו אותו ביישובים ובערים בידי מחבלי הנוח'בה - נכנס מתחת לאף של גורמי הביטחון המצרים בתקופת המשטר של נשיא מצרים לשעבר מוחמד מורסי. איש האחים המוסלמים שהיה לנשיא המצרי הראשון שהגיע לרצועת עזה ואותו גורם בכיר שעצר את ישראל מלהמשיך ולתקוף את חמאס במבצע עמוד ענן בשנת 2012.

רפיח, היא לא רק מקום מעבר להולכי רגל היוצאים ונכנסים מרצועת עזה למצרים והפוך אלא מקור הכנסות משמעותי מבחינת חמאס ומצרים. סחורות נרכשות לרוב במצרים, ובעת המעבר מקהיר וערים אחרות דרך סיני ועד המעבר וכולל המעבר משלמים נהגי המשאיות מיסים בצד המצרי. מהרגע שעברה המשאית את המעבר המצרי לצדו הפלסטיני משתלט החמאס על הסחורות וגובה מיסוי כמו גם שולט ברוב מה שנכנס וכך הוא מממן בין היתר את מוסדות השלטון שלו כולל את הזרוע הצבאית.

נקודה נוספת היא העובדה שחמאס ניצל את הרגישות סביב המעבר והציב שם אתרי טרור כמו בורות שיגור רקטות מהם ירה על כרם שלום, פירים, מנהרות, ומוצבים צבאיים אותם צה"ל תקף כבר הלילה וסורק כעת אחר נוספים.

העובדה שדגל ישראל הונף בצדו הפלסטיני של מעבר רפיח? יש בו מן אצבע בעין של סינוואר ושאר הפלסטינים אך הוא סמלי לחלוטין. את סינוואר מעניין דבר אחד: שרידותו האישית שלו ושל אנשיו. לכן, ההשתלטות על מעבר רפיח היא זמנית, אך יש בה כדי להפעיל לחץ על חמאס.

כשברקע הביקורת החריפה נגד כוונותיה של ישראל לתמרן לרפיח, החליטה ממשלת ישראל על "שיטת הסלמי", שלב אחרי שלב. כשחמאס מנסה להתל במערב, לזגזג, לשקר, ולמרוח את הזמן, הבינה ישראל כי אין בכוונתו של סינואר להתקדם אלא לכפות על ישראל את הפסקת המלחמה. דרישות אותן הציג כבר בראשית המלחמה וישראל מנגד סרבה.

ולכן, יש במהלך הזה מעין הצבת רגל בדלת. הרגלה של המרחב לנוכחות הצבאית הישראלית, הגברת הלחץ על סינוואר נגד מעוז הגדול האחרון שלו והיערכות לקראת תמרון רחב יותר או "שלב ממוקד" נוסף בתמרון הקרקעי. בישראל מחכים לראות מה יהיה האפקט. כרגע דממת אלחוט מצד חמאס, מצרים, קטאר וארצות הברית.