אלו הם עדיין ימי מלחמה. החטופים בשבי חמאס, בדרום אנו על סף מבצע צבאי ברפיח, הצפון בוער ומשטרים אפלים במדינות רחוקות ממשיכים לקרוא להשמדת ישראל. אך העסקים בתל אביב מנהלים במקביל מערכה אחרת, מלחמת התשה רוויית אלימות, הפקרות ופרוטקשן, שנדמה כי מקבל חסינות ממערכות האכיפה.
10:34 בבוקר, יום שבת, בית קפה באחת השדרות הפופולריות בתל אביב. מחוסר בית התופס תנומה בפינת הרחוב הקרובה קם משנתו ספק בקריז ספק שיכור-יום, והטקס מתחיל: פטרול מתמשך של קיבוץ נדבות קולני, מדיף, פולשני ומטריד מכל יושבי בתי הקפה. הוא הולך בקושי רב, מתנדנד וצועק, הולך ושב, חוזר ובא, שולחן אחר שולחן.
בתקרית הבוקר השכיחה הזו חיכה בעלי בית הקפה בדריכות יותר מחצי שעה לאנשי הפיקוח העירוני של עיריית תל אביב. בפעם הקודמת שבה אותו דר רחוב הגיע, הוא מספר, זה נגמר בצרחות. הבוקר אין לו כוחות, ואחרי חצי שעה מורטת עצבים במהלכה הלקוחות נטשו בזה אחר זה, ניידת השיטור העירוני הגיעה.
שני פקחים חדורי מטרה ניגשו לבעל העסק ושאלו היכן המטרד. אבל זה כבר היה מאוחר מדי, ודר הרחוב כבר לא היה שם. הוא התקדם להכתים את האווירה בעסק הבא, להפר את שלוות לקוחותיו ולפגוע בפרנסת בעליו.
לפני שנמשיך, חשוב להבהיר: דרי רחוב, מחוסרי בית, הומלסים - משתייכים לאוכלוסייה במצוקה. מדובר בקבוצה נחשלת ומוחלשת ביותר, מודרת לירכתיי החברה, ורבים מהם מתמודדים עם מחלות נפש בלתי מטופלות, שמלוות או מובילות להתמכרויות לסמים ומחלות כרוניות. הם זקוקים לכל סיוע אפשרי ובאופן מידי. מספרם בשנים האחרונות הולך וגדל, ובימי המלחמה הקשים גם כך הניכור החברתי כלפיהם גובר. אך בהיעדר התערבות ממשלתית יסודית, הציבור הרחב ובעלי העסקים משלמים יחד איתם את המחיר הכבד של ההזנחה.
התקרית שכותב שורות אלו חווה באותו יום שבת בבוקר מהווה דוגמה למקרה בודד מתוך תופעה הולכת ומחריפה שאיתה מתמודדים ברים ובתי קפה ברחבי העיר, יום יום, ערב ערב, בחצי השנה האחרונה.
תופעה שמקורה בטיפול לקוי של עיריית תל אביב וגלגול אחריות נוראי בינה לבין משטרת ישראל, הגופים האחראים למקרי הפרעה אזרחיים מהסוג הזה. מכה של ממש שהלכה והתגברה לממדים בלתי נסבלים מאז פרוץ המלחמה. חשוב לציין, החוק בישראל מאפשר למחוסרי בית לשהות ברחוב, אך זה לא הנושא המדובר. אלא ההפרעה והנזק שחלקם מהווים עבור עסקים רבים בעיר.
מנהלות כבר לא מעוניינות לעבוד משמרות ערב בגלל הפחד מהן. כשאני לא פה הן אלימות ומשתוללות. וכל הלקוחות פשוט קמים ועוזבים.
— אסף בריט (@asafbryt) May 3, 2024
אבל הכי גרועים בפער אדיר, הם כל יפי הנפש, הטהרנים למיניהם שבאים אלי אחרי ומטיפים לי מוסר על איך שאני מתנהג איתן.
אסף בריט, האיש מאחורי "קפה תחתית" המיתולוגי שהפך בשנה האחרונה לצייצן פופולרי, העלה את התופעה לסדר היום כששיתף בסוף השבוע שרשור זועם ברשת X. "אני כבר לא מתקשר למשטרה, אין טעם. הם לא מעוניינים להגיע. הם מעדיפים פשוט למרוח את הזמן ולהתקשר אחרי חצי שעה לשאול אם היא (לפעמים זה גם הוא) עוד שם", כתב בריט בשרשור, שזכה לעשרות אלפי צפיות.
בריט תיאר את האלימות הקשה שצוות העובדים בבית הקפה חווה ממחוסרי הדיור, את הקרבות האלימים שהוא מנהל עימם כדי לסלקם, מחה על אזלת היד של עיריית תל אביב והמשטרה והתפלץ מ"יפי הנפש, הטהרנים שבאים אלי אחרי ומטיפים מוסר". כוונתו במקרה הזה היא ללקוחות המותחים בפניו ביקורת על הדרך עמה הוא מתמודד עם דרי הרחוב המבריחים את לקוחותיו ומטילים אימה על עובדיו. זאת, אחרי מקרים שבהם מופעלת אלימות של ממש.
לפעמים, התופעה מסלימה עד כדי השחתה של בית העסק והתערטלות בשטחו, לעיני הלקוחות ולעיתים אף בשעת "פיק" בסרוויס. איתמר ישראלי, מבעלי מסעדת "קאב קם", אמר ל"וואלה" כי בהיעדר טיפול של הרשויות, "האחריות עוברת אלינו. רק אתמול אחת מדיירות הרחוב המוכרות התפרצה למסעדה, התפשטה לגמרי, נאבקה באלימות עם העובדות במקום ושברה כוסות".
לדבריו, העירייה אומרת שאינה יכולה לטפל בתופעה, והמשטרה כבר לא מגיעה. "אחד השוטרים במוקד אמר למנהל שלי פעם שאף אחד לא יגיע, ושאם זה מקרה חריג אז שימציאו שמישהו מאיים בסכין ואז ניידת תגיע". ישראלי מספר כי הטיפול מסתכם בניידת סיור עירונית שמגיעה רק לאחר כ-20 דקות מרגע הקריאה, אך גם אם היו מגיעים בשעת מעשה - הדבר לא היה עוזר: "אין להם סמכות לעצור אותם, או לשים עליהם אזיקים, אסור להם".
במקרים מסוימים, לאחר שהתייאשו מפניות לגופי האכיפה, עובדי המסעדה מזעיקים את מגן דוד אדום, ולפי ישראלי הם הגורם היחידי שמגיע בזריזות לתקריות הקשות. כלומר, לפני שהלקוחות מתחילים לנטוש את המסעדה. עם זאת, לאנשי מד"א אין סמכות בחוק לעכב אזרחים, ובמקרים רבים דיירי הרחוב אינם משתפים איתם פעולה. "בעבר היינו מתקשרים למד"א, וייאמר לזכותם שהם מגיעים מהר, אבל גם מד"א הפסיקו להגיע וזה מתגלגל מאחד לשני".
ישראלי מדגיש כי כמו בריט, בהיעדר גורם אכיפה, הוא ועובדיו נדרשים לעיתים להפעיל אלימות פיזית של ממש כלפי דרי הרחוב המסרבים להתפנות משטח המסעדה. "היה מקרה כזה שבו אחת הבנות כמעט ניפצה את שמשת המסעדה בדפיקות עם ידיה, ודפקה עליה גם עם כיסא, התיישבה עירומה צמוד ללקוחות ושתתה להם מהכוסות".
אני כבר לא מתקשר למשטרה,
— אסף בריט (@asafbryt) May 3, 2024
אין טעם. הם לא מעוניינים להגיע. הם יודעים שאין להם מה לעשות ומעדיפים פשוט למרוח את הזמן ולהתקשר אחרי חצי שעה לשאול אם היא (לפעמים זה גם הוא) עוד שם.
לא חבר, עברה חצי שעה, היא כבר חירבה את המקום. היא כבר לא פה.
פרוטקשן - ושביתת ארנונה
כמוצא אחרון, הוא מספר, הוא נדרש לשלם להם "פרוטקשן" כדי שיעזבו את המקום. "בכל חודש מצאתי את עצמי מוציא מהכיס בין 2,000 ל-3,000 שקל להומלסים כדי שיסתלקו, אחרת הם לא הולכים. אזלת היד הזו מצד הרשויות גרמה לו לפתוח במחאה שקטה ואקטיבית נגד העירייה: "הודעתי להם, כל סכום שאני מוציא על ההומלסים אני מוריד מתשלום הארנונה".
מור שעל, יוצרת "פרויקט דיירי הרחוב" להעלאת מודעות על מצבם של מחוסרי בית ומכורים לסמים, מסבירה את תופעת ההקצנה של דרי הרחוב. "מדובר באנשים מסכנים, מכורים לסמים שזקוקים לטיפול. בעבר אנשים היו פותחים את הארנק, אבל הציבור הבין שהם עושים הון מקיבוץ נדבות ואנשים הפסיקו לתת. אז דיירי הרחוב התחילו להשתמש בשיטות קיצוניות יותר: מורידים את כל הבגדים, ואם זה לא עוזר אז צורחים, בועטים ותוקפים".
"על דרי הרחוב בעיר תל אביב אין אכיפה, לא נוגעים בהם, הם יכולים לעשות מה שהם רוצים מתי שהם רוצים. מי שסובל מזה הכי הרבה אלה בתי הקפה והפאבים, ומי שאשם בזה זאת המדינה. המדינה צריכה להוציא עליהם אפוטרופוס. הם אנשים חולים במחלה מאוד קשה שנקראת התמכרות לסמים", הסבירה שעל.
"נמצאים בקבוצות הווטסאפ של המסעדנים ומגיעים לסייע"
משטרת ישראל מסרה בתגובה לכתבה כי "מפקדי ושוטרי תחנת לב ת"א עושים לילות כימים, בכל שעות היום וימות השבוע, על מנת להעניק שירותי משטרה לתושבים ולמבקרים בעיר כדי לתת מענה לאתגרים הנוגעים לשמירת ביטחון הציבור בכלל ומאבק בפשיעה בעיר".
עוד מסרו במשטרה כי הארגון נמצא "בנקודות המשפיעות ומטפלת בכל תלונה או עבירה המובאות לידיעתה. כמו כן, שוטרי ומפקדי התחנה נמצאים בקשר עם התושבים ונותנים מענה לכל פנייה אשר במסגרת סמכויות המשטרה. אשר לסוגיה בפנייתך נציין כי משטרת ישראל פועלת בשיתוף פעולה עם העירייה ומסייעת ככל שנדרש לטיפול בה".
עיריית תל אביב מסרה כי היא "עושה כל שביכולתה באמצעות הכלים העומדים לרשותה להגביר את תחושת הביטחון האישי ואיכות החיים של התושבים ובעלי העסקים בעיר. בניגוד לנטען, צוותי סל"ע (סיירת לביטחון עירוני) מקיימים סיורים ברחבי העיר 24/7, דואגים לסדר הציבורי, נמצאים בקשר עם בעלי העסקים באמצעות קבוצות הווטסאפ ומגיעים לסייע עם קבלת הקריאות מהמוקד. נדגיש כי ככל שהתופעה גובלת בעבירות פליליות הנושא באחריות המשטרה ויכולת העירייה לאכוף מוגבלת".
בעירייה הוסיפו כי "היחידה העירונית לטיפול בדרי רחוב פועלת 365 ימים בשנה, יום ולילה, ומקיימת סיורי שטח לאיתור דרי רחוב באופן קבוע, גם לפי מיפוי האירועים השוטפים. היחידה מציעה מענה לאפשרות לינה בגגונים ומסייעת במיצוי זכויות וליווי לתהליכי גמילה פיזיים ושיקומיים. חשוב לציין כי העבודה הטיפולית שיקומית היא מורכבת ומחייבת שיתוף פעולה של דרי הרחוב שלצערנו לרוב לא ניתן".