בית המשפט המחוזי לנוער בחיפה גזר שלוש שנות מאסר על נער מאום אל פחם שתכנן לבצע פיגוע נגד חיילים באזור מסגד אל אקצא, באמצעות הנחת מטען חבלה או ירי לעברם. "הנזק שהיה צפוי להגרם מביצוע המוגמר של העבירה היה רב מאד", ציינו השופטים, סגן הנשיא השופט אבי לוי, השופט ערן קוטון והשופטת עידית וינברגר, "אין צורך להכביר מילים על החומרה העצומה הטמונה בתכנון לפגוע בחיילי צה"ל, האמונים, בין היתר, על שמירת ביטחון המדינה, הגנה על אזרחיה מפני אויביה".
הם הוסיפו כי במעשיו גלומה "הפרה חריפה של חובת נאמנותו של אזרח המדינה באשר הוא, כלפי מדינת ישראל", וכן כי פיגוע במקום כה רגיש בעיר העתיקה בירושלים, "מלבד הפגיעה בנפש, יכול היה מטבע הדברים להצית שרשרת אירועים חמורים, העלולים להבעיר את האזור כולו".
"יקשה על קורא השורות המרכיבות את כתב האישום, שהמעשים הכלולים בו משקפים את פועלו של הנאשם, להאמין שנער יליד ישראל, תושב המדינה, אשר גדל והתחנך בה, העלה על דעתו לתכנן ולשאוף לביצוע מעשי הזוועה המתוארים שם", ציינו השופטים בגזר הדין, "למרבה המזל, כוחות הבטחון חשפו את מעשיו עוד בטרם היה סיפק בידו להוציא את תוכניותיו הזדוניות מן הכוח אל הפועל". בתחילת משפטו הוא הואשם בהכנה למעשה טרור של רצח אבל בעסקת טיעון תוקן כתב האישום באורח מרחיק לכת, להכנה למעשה טרור של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, בשל קשיים ראייתיים, בין השאר יציאתו של חוקר מרכזי בפרשה לחו"ל, בלא מועד חזרה ידוע.
מעובדות כתב האישום עולה שבמהלך הרמדאן באפריל 2022, על רקע עימות עם אזרחים יהודים שבהם היה מעורב כשהגיע להתפלל במסגד אל אקצא, וכן לאחר שנחשף באינטרנט לסרטונים שבהם נראים יהודים מקללים את הנביא מוחמד וכותבים כתובות נאצה על בתי ערבים, גמלה בליבו ההחלטה לבצע את הפיגוע. הוא התכוון להוציא אותו לפועל באזור העיר העתיקה בירושלים. במשך שנים נהג לצפות בסרטונים ובתכנים העוסקים בהרכבה ובייצור של חומרי נפץ ואמל"ח, כגון מטעני צינור, הסלקת חגורות נפץ, ייצור מנגנוני הפעלה ועוד. במהלך כחצי שנה הוא פנה אל מספר אנשים ובירר עמם אפשרות להשגת כלי נשק, אמצעי לחימה או חומרים לצורך הכנת מטעני חבלה.
הסנגור, עורך הדין באדר אגבריה שהדגיש כי מדובר במי שהיה קטין ונטול עבר פלילי כלל, ואף סובל מבעיות רפואיות קשות, ביקש להימנע מהרשעתו של הצעיר, ולחילופין להסתפק בתקופת מעצרו. הוא עצמו ציין בפני השופטים כי "זאת הייתה טעות", וכי הוא מצטער על המעשה. "אני מבטיח לכם שאני לא אחזור על הדבר הזה", אמר לשופטים, "אני מבקש לחזור לחיק המשפחה, לאימא שלי, לאבא שלי, לחזור להמשיך את הטיפולים שלי, לחזור גם ללימודים שלי, להתאמן בקיקבוקס לאליפות ישראל".
אלא שהשופטים קבעו כי דבריו לא הרשימו אותם ככנים או כמשקפים חרטה אמיתית או צער כן. גם שירות המבחן לא התרשם וקבע כי "ללא טיפול מתאים הוא מצוי בסיכון לבצע עבירות נוספות".
השופטים אמרו שאילו היה הנער מוציא לפועל את תוכניתו, תוצאות מעשיו היו חמורות לא פחות מאשר אילו היו מבוצעים בידי בגיר. "יותר מכך", הוסיפו, "אומה חפצת חיים איננה יכולה להרשות לעצמה לזלזל באיומי טרור, גם אם מקורם של אלו בקטינים אשר טרם בגרו ועמדו לחלוטין על דעתם", וכן כי "יש להרתיע קטינים מלבצע מעשים שכאלה, יש להרתיע אחרים שכמותם, יש להעביר מסר הולם לציבור הרחב שלפיו מערכת המשפט לא תעמוד מנגד בבואה לדון בגורלו של מי שמתכנן לבצע מעשי טרור חמורים".
הם ציינו כי הקלה בעונשו של הצעיר תשדר מסר שלילי ובלתי ראוי לחורשי רעת המדינה והמבקשים לפגוע בחיילי צה"ל. "לא נוכל גם להתעלם מהאקלים הביטחוני שהשתרר במדינה מאז אותו יום נורא, שבו נטבחו מאות מאחיינו ומאחיותינו, אחרים נחטפו וצה"ל מצוי במלחמה קשה מול ארגוני המחבלים".
בנוסף לעונש המאסר בפועל הם גם גזרו על הצעיר שנת מאסר על תנאי, לשלוש שנים.