הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי בונה כבר שבעה חודשים בקפידה ובשלבים את המשך כהונתו, וכל פעם שנדמה שיש ביקורת שמצטברת נגדו הוא עומד מול מצלמה בשטח ומדבר ללוחמים, או לחברה הישראלית. אך משהו השתבש בתוכניות דווקא כשהרגיש מספיק נוח, חרף הביקורת הציבורית לצאת לסבב מינויים במטה הכללי. למרות הכישלון ההיסטורי המהדהד של צה"ל בפיקודו ב-7 באוקטובר, הוא מינה את תא"ל שלומי בינדר לראש אמ"ן ה-24.
הטלטלה התחילה בערב חג הפסח, עת פרסם ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה מכתב התפטרות אצילי ראשון במטכ"ל. זמן קצר לאחר מכן פורסם לראשונה בוואלה! כי תא"ל שלומי בינדר, ראש חטיבת המבצעים של צה"ל הוא המועמד המוביל לאמ"ן מטעם הרמטכ"ל.
לא מעט קצינים בכירים בהווה ובעבר הרימו גבה על עצם הכוונה של הלוי למנות אותו לתפקיד, חרף מעורבותו ב-7 באוקטובר והעובדה שמדובר בקצין בדרגת תא"ל, שיהיה זה תפקיד אלוף ראשון עבורו.
אך מהר מאוד שקע האבק והתבהרה התמונה. אי אפשר לנתק את הקשר האישי בין בינדר להלוי מימי סיירת מטכ"ל ולאורך השנים, והרצון למנות ראש אמ"ן מטעמו ולא להשאיר חלילה את המינוי הכל כך רגיש בתקופת מלחמה לרמטכ"ל הבא. יחד עם זאת יש לציין כי חלק מהאלופים מצדדים במינוי.
הביקורת התגברה בתוך הצבא ומחוצה לו עם הפרסום הרשמי על ידי דובר צה"ל ביום חמישי האחרון על אישור המינוי. רא"ל הלוי הרצי נחוש להוציא אל הפועל את המינוי, קיבל את אישורו של שר הביטחון יואב גלנט ולא קיבל אף מסר מתנגד מצדו של ראש הממשלה.
קצינים בכירים מתחו ביקורת על התהליך שהוביל הרמטכ"ל בחודש האחרון ובבחירת בינדר לראש אמ"ן. ראשית, לטענתם בינדר נושא תפקיד רגיש מאוד : ראש חטיבת המבצעים של המטכ"ל, וככזה נשאלת השאלה המחויבת מהמציאות על חלקו ב-7 באוקטובר, בהבנת המודיעין עוד בלילה שקדם להתקפת חמאס בבוקר וההיערכות המבצעית בפועל בשטחי אוגדת עזה. הטמעת המידע בדרג הטקטי והיערכות לבאות. זו מהות תפקידו.
בנוסף לכך, מותחים קצינים בכירים ביקורת על עצם החיפזון. קריאה נוספת במכתבו של האלוף חליוה מגלה שהוא התכוון לפרוש בעוד כמה חודשים. אז מדוע למהר? למה לא לסיים את התחקירים, כולל בחטיבת המבצעים ואז להודיע על המינוי ולצאת לתהליך חפיפה סדור למחליפו של בינדר (טרם נבחר) ולתפקיד ראש אמ"ן. האם יש כוונה לארגן "תחקיר בוטיק" לחטיבת המבצעים כדי לקדם את המינוי?
יתרה מזאת, מדגישים קצינים בכירים בצה"ל, אמ"ן, כמו שאר קהילת המודיעין, נכשל בהתרעה למלחמה אך מאז רשם הישגים, הוכיח תפקוד מלא בכלל הגזרות, כולל בתמרון היבשתי ברצועת עזה, סיכולים ממוקדים, התקפה במרחב לבנון וזירות נוספות. אין עוררין על כך שאמ"ן לא התפרק וקם על רגליו. שוב. חרף הכישלון המהדהד ב-7 באוקטובר.
אז למה ממהרים להחליף את ראש אמ"ן כאן ועכשיו בתנאים מורכבים ערב אפשרות לעסקה לשחרור חטופים? סיכוי לתמרון יבשתי ברפיח? מערכה מוגבלת מול חיזבאללה שבמהירות יכולה להידרדר למלחמה רחבה עם חיזבאללה ואין צורך להרחיב על הגזרות הנוספות. ואם הרעיון הוא לחשב מסלול מחדש לא נכון להתחיל מהרמטכ"ל עצמו? על כך יש כעס וביקורת בצמרת צה"ל ותמיהה במערכת הביטחון.
עכשיו יש התפתחות חדשה. המטכ"ל נכנס לדריכות סביב כוונות של משפחות שכולות לעתור לבג"ץ נגד המינוי השנוי במחלוקת של תא"ל בינדר. פתאום כולם מבינים שהרמטכ"ל סיבך את בינדר בסערה ציבורית. אם קודם לכן הוא היה נבלע בים התחקירים כעת כולם מבינים שהוא נבחן בזכוכית מגדלת. שהוא נכנס בחוסר קונצנזוס וסימני שאלה רבים לתפקיד הכי רגיש אחרי תפקיד הרמטכ"ל. צה"ל בכוננות ספיגה ולא בגבול אלא מבית.