זה חצי שנה, מאז ה-7 באוקטובר, שבצפון מתנהלת מעין מלחמת התשה ובבתי החולים בנהריה, בחיפה ובצפת, במקביל לטיפול השוטף בפצועים, נערכים לתרחיש קיצון, שיכול להתחולל בכל רגע, כתוצאה מהסלמה בלחימה. "אני מוכן" אומרים בכל שלושת בתי החולים האלה.
"אני נערך לכך שלא תהיה לי כל התרעה מוקדמת. תהיה הפתעה לכולם כי הסודיות והחשאיות הן בעדיפות וזה קרוב לוודאי מה שיקרה", סיפר היום (חמישי) לוואלה פרופ' מסעד ברהום, מנהל המרכז הרפואי לגליל בנהריה, 10 קילומטרים מהגבול. "חיילי צה"ל ותושבי הצפון צריכים לדעת שיש להם על מי לסמוך. יש לנו 775 מיטות. אנחנו מתחת לקרקע כבר כמעט שבעה חדשים ולמרות שדבר כזה עוד לא היה לנו. זו המציאות ואין לנו את הפריווילגיה להתעלם ממנה, ועלינו להתמודד איתה. אני ואנשיי עושים יום יום ושעה שעה עקב בצד אגודל לקראת הרגע הזה. ידענו תמיד שזה יקרה רק לא ידענו מתי. זה קרוב עכשיו יותר מכל זמן אחר".
"ברגע שיש מלחמה עם חיזבאללה, כל בתי חולים במדינת ישראל עובדים כמקשה אחת", מסביר פרופ' ברהום, "יש חמ"ל אחוד שמנתב כל פצוע, ואנחנו כמובן יכולים לקלוט כל פצוע שמנותב אלי. כמובן שחדרי ניתוח מוגבלים, טיפול נמרץ גם הוא מוגבל ויש ויסות לכל הדבר הזה. החמ"ל יעסוק בהעברת חולים ופצועים לאן שצריך לפני מה שאנחנו יכולים לספוג ולפי זה אנחנו פועלים. כל פצוע שיגיע אנחנו נדע לטפל בו. אנחנו ערוכים לאירועים רבי נפגעים בקצב גדול מאד כך שנצטרך לעשות את העבודה ולייעל אותה ולתעדף אותה ואיפה שצריך לעשות שינויים. זו מלחמה".
"רוב הפצועים בגזרה הצפונית בשבעה החדשים האחרונים הגיעו אלינו", אומר ברהום. "המחיר שמשלם בית החולים הוא מחיר כלכלי בלבד. המחיר שמשלמת הקהילה משמעותי לא פחות וברור שהקהילה פה נפגעת. אנחנו נאלצים לצמצם בניתוחים אלקטיביים. מעט יותר פרוצדורות למיניהן. חייבים להחזיק מספר עצום של מיטות פנויות לטראומה ויכול להשתמש רק ב 30-35% מהן. לפעמים קצת גולש מעבר לזה, כי אין לי ברירה ואין לי לאן להעביר וכל הזמן עושים ויסות שניוני ומעבירים לבתי חולים אחרים שיכולים לקלוט חלק מהם".
"הפגיעה הכלכלית שלנו מסיבית, בין היתר כי בתקופה הזו הרבה יולדות, פגים, ילודים לא מגיעים לפה, אלא בוחרים להגיע לבית חולים בחיפה או אפילו במרכז, בלי לשמוע בומים, יירוטים, נפילות, מטוסים, ואזעקות כל הזמן. את זה אנחנו חיים פה יום יום. בשנה שעברה המדינה בהתערבות שר הבריאות אוריאל בוסו נתנו לנו עד השקל האחרון וסגרו לנו חוב של 50 מיליון שקל. השנה אני מעריך שהגירעון יהיה 150-200 מיליון שקלים, לא תהיה ברירה ונצטרך להיעזר במשרד האוצר ומשרד הבריאות ואני מאמין שיסגרו לנו את החוב".
"אנחנו לא מוגדרים בית חולים על, למרות שאנחנו מתנהלים ככזה. בשנים האחרונות חיזקנו את עצמנו מאוד, גם במחלקות כמו כירורגיה, פה ולסת וטראומה. עברנו את מלחמת האזרחים בסוריה כש-70% מהפצועים ממנה הגיע אלינו, טיפלנו בפצועי טראומה של מלחמה, כך שאנחנו כבר עם הרבה ניסיון וידע בטיפול בטראומה ואת זה לצערי הרב ולשמחתי אנחנו יודעים לעשות את זה ומיישמים את זה".
אכן, בית החולים שלו נמצא בפיתוח בלתי פוסק בשנים האחרונות, כולל פתיחת מחלקות חדשות וגיוס כוח אדם שמונה כבר 3,300 עובדים ועובדות יהודים, נוצרים, מוסלמים, דרוזים ובדואים, המטפלים בתושבי הגליל מכלל המגזרים והדתות, פסיפס רב-תרבותי מגוון. המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר יצרה גל חזק של הלם ותדהמה בקרב כלל העובדים. כבר למחרת, ביום ראשון, כינס אותם ברהום לדקת דומיה במנחת המסוקים. "הגורל שלנו קשור אחד בשני", פתח, "זה העורף שינצח יחד עם כולם". הקרבה לגבול מכתיבה לניהול כוח האדם אתגרים נוספים, ובהם כ-500 עובדים שפונו מבתיהם, וכאלו שבני הזוג שלהם נמצאים בשירות מילואים ממושך בכיתות כוננות ובכלל. עשרות עובדים ועובדות זומנו בצו 8 לשירות מילואים, חלקם מיד עם פרוץ המלחמה וחלקם בשלב מאוחר יותר. "בנוסף, יש לנו עובדים שילדיהם נפגעו בעזה", הוא מציין, "אנחנו כמקום עבודה מלווים גם אותם, בחיבוק, באהבה".
כבר ביום פרוץ המלחמה הנחה פרופ' ברהום את הצוותים להוריד תחילה את המחלקות הקריטיות למתחם התת-קרקעי הממוגן, וביניהם את מחלקת הפגייה, הדיאליזה והאונקולוגיה. למחרת הורה על הורדת מחלקות נוספות, ובהן: כירורגיות, פנימיות, ילדים ויולדות. כמה מהמחלקות, כמו המלר"ד (מחלקה לרפואה דחופה - מיון), חדרי הלידה והמחלקה הקרדיולוגית, נשארו במקומן הרגיל, מכיוון שהן ממוגנות בכל ימות השנה. בנוסף, גם מרבית חדרי הניתוח ממוגנים.
ביה"ח התת-קרקעי של המרכז הרפואי לגליל הראשון מסוגו במדינה, והוקם עוד לפני מלחמת לבנון השנייה, ביוזמת מנהל ביה"ח באותה העת, פרופ' שאול שאשא. בזכות הקמתו, ניצלו אז, ב-2006, חיי אדם, לאחר שטיל פגע פגיעה ישירה במחלקת העיניים, שהייתה ריקה בעקבות המעבר למתחם התת-קרקעי. "אנחנו למטה, אבל רוח הצוות מאד מורמת", אומר ברהום, "גם החולים והפצועים מבינים את זה. זה לא קל. כשאני עובר במחלקות יש שקט, ואני שומע מהמאושפזים תשבחות לצוות, למרות שאומרים שהתנאים הם לא נוחים. אבל זו מלחמה".
ב-9 באוקטובר השנה, יומיים לאחר פרוץ המלחמה, הגיעו לבית החולים פצועים ראשונים מגבול הצפון, מאותה היתקלות קטלנית עם מחבלים ליד ערב אל עראמשה, ומאז הם לא חדלו לזרום. תוך כדי קליטת פצועים לאורך חצי השנה האחרונה, נערכות מחלקות בית החולים לקראת הסלמה בצפון.
מאז טופלו בביה"ח מאות פצועי מלחמה, מרביתם במצב קל ובינוני. לאחרונה הובאו למוסד הרפואי 19 פצועים מפיצוץ משולב של טילי נ"ט וכטב"ם בערב אל ערמאשה. למרבה הצער מותו של אחד מהם נקבע במחלקה לטיפול נמרץ כללי בבית החולים.
כמו כן, פרק זמן קצר לאחר תחילת המלחמה נבנה במחלקת המיון חדר הלם שני, דבר המאפשר את הרחבת הקליטה של נפגעי טראומה, ובמיוחד פצועי מלחמה. כמו כן נבנה, בשיתוף צה"ל, מנחת שני, לשם הגעת מסוקים עם פצועי מלחמה.
ההערכות מקיפה את כל בית החולים. כך למשל הציוד הקריטי של אגף המעבדות, בהובלת ד"ר מונה שחאדה וכמאה עובדים המבצעים כ-10 מיליון בדיקות מעבדה בשנה, הועבר למתחמים ממוגנים. ד"ר שחאדה מדגישה, כי לא תיתכן אבחנה רפואית ללא תוצאות מעבדה: "כ-70 אחוז מההחלטות הרפואיות מסתמכות על תוצאות של בדיקות מעבדה".
תפקודה של מעבדת בנק הדם, בהובלת ד"ר מורן צרפתי, קריטי במיוחד מאז פרוץ המלחמה. "בהתאם לדרישת משרד הבריאות, תגברנו משמעותית את המלאי הקיים של מנות הדם בביה"ח", אומרות ד"ר שחאדה וד"ר צרפתי. "בנוסף, תוגברו מנות הדם המלא, בשיתוף הצבא, כדי שניתן יהיה לטפל בצורה האופטימלית בפצועים בשטח. הניסיון הרפואי מוכיח, שעירוי דם מלא נותן סיכוי גבוה יותר להצלת חיי פצוע המאבד דם רב, הרבה יותר מהעירויים שניתנו בעבר". כהכנה להיערכות לחזית הצפונית, אופיין למערכת בקרת שעת חירום מודול בנק דם ייחודי, המחובר למערכות הממוחשבות. המודול מתעדכן אוטומטית ונותן תמונה מפורטת בזמן אמת על מלאי מנות הדם על סוגיו השונים.
בנוסף, לאורך התקופה נערכים לתרחישי מתקפת סייבר, שעלולה לשתק את מערכות המחשוב ולגרום למעבר לעבודה ידנית.
בית החולים רמב"ם בחיפה הוא היחיד שמוגדר כמרכז "על" רפואי היחיד בצפון - גם בתחום הטראומה, ולדברי הנהלתו גם היחיד בצפון עם יכולת לספק טיפול רפואי לאירוע רב נפגעים בכל המחלקות הרפואיות הדרושות באירוע מסוג זה.
רמב"ם תורגל לפני שבועיים ע"י פיקוד העורף בדיוק לתרחיש מסוג זה - פגיעת טילים עם הגעת 100 נפגעים בו זמנית. חדר ההלם ברמב"ם מסוגל לטפל בו זמנית ב-11 נפגעים קשים. המיון תורגל לפינוי מידי של חולים "רגילים" למחלקות לטובת קליטת עשרות פצועים. ברמב"ם נבנה כלקח ממלחמת לבנון השנייה מתקן היברידי ייחודי בעולם - חניון תת קרקעי ענק שיכול להפוך תוך מספר שעות לבית חולים תת-קרקעי ממוגן עם יכולת קליטה של עד 1,700 חולים ונפגעים. בתרגיל האחרון תורגלה קומה אחת שבה טופלו פצועים קלים ונפגעי חרדה, כמו כן תורגלה אפשרות לוויסות מרמב"ם לבתי חולים אחרים לטובת טיפולים רפואיים לא דחופים.
פרופ מיקי הלברטל, מנהל רמב"ם אמר לוואלה: "אנו מקווים לחזור בהקדם לשגרה של טיפול רפואי ומחקר - מה שאנחנו נועדנו לעשות לטובת הקהילה, אבל אנחנו גם מוכנים בכל זמן לאירועי קיצון ומתרגלים את המוכנות שלנו באופן קבוע. רמב"ם הוא מרכז טראומה מנוסה מאוד ופעיל מאוד, 365 ימים בשנה ואם נצטרך. אני יכול להבטיח לאוכלוסיית הצפון שנעמוד בכל משימה להצלת חיי אדם".
גם במרכז הרפואי זיו שבצפת ערוכים ומוכנים. חשיבותו האסטרטגית של בית החולים, בו 330 מיטות אשפוז, ביחד עם רמת הרפואה המתקדמת שלו, הביאו את שר הבריאות להכריז על זיו "כמרכז-על". משמעות ההחלטה היא שהחל מחודש דצמבר האחרון, המוסד הרפואי נתון בעיצומו של תהליך נמרץ להפיכתו למרכז טראומה, ובו יחידות חדשות של נוירוכירורגיה וכירורגיית חזה, אשר מצטרפות לשירותים הקיימים, ומאפשרות לקלוט ולטפל בפציעות טראומה של ראש וחזה וכמובן פציעות מורכבות.
זאת, אחרי שכחלק מהפקת הלקחים ממלחמת לבנון השנייה, הוחלט בין היתר לתגבר את מערך הטראומה של בית החולים, עבר בית החולים שיפוץ מקיף בשנים האחרונות, במסגרתו שודרגו כלל המחלקות, בהן המחלקה לרפואה דחופה-מיון. בית חולים תת קרקעי עדיין אין לו, אבל בינתיים, על פי הערכות, 250-300 מיטות כבר מוצבות במרחבים ממוגנים.
לזיו חשיבות אסטרטגית מיוחדת בשל המרחק הקצר מזירת הקרבות בלבנון או רמת הגולן, ולמרכז הרפואי מגיעים כל העת פצועים באופן רכוב ובאופן מוסק למנחת הייעודי. מאז פתיחת המלחמה האחרונה, טופלו במרכז הרפואי זיו כ-220 חיילים ואזרחים, דבר המעמיד אותו מבין המרכזים הרפואיים המובילים בקליטה וטיפול בנפגעי הקרבות בצפון.
"מאז אוקטובר אנו נמצאים בהיערכות חירום ולא זונחים לרגע את הטיפולים בשגרה. זיו ערוך לתרחישים בצפון בתמיכה גדולה של משרד הבריאות ובעיקר בהתבסס על הצוות המצוין, המקצועי והרתום", פרופ' סלמאן זרקא, מנהל המרכז הרפואי, מסר לוואלה. "נמשיך לאזן בין מוכנות למלחמה לצד מענה רפואי מקצועי לכל תושבי הצפון וכוחות הביטחון. נוכחנו לראות כיצד דרום הארץ והעוטף כמו גם הגליל והגולן, הם שכבת המגן של ישראל-ועל כן חשוב להמשיך לחזק את האזורים הללו".