"שר החינוך רוצה להפריט את מערכת החינוך, יחד עם שר האוצר, הם מונחים על ידי פורום קהלת" - כך טען הבוקר (חמישי) יו"ר ארגון המורים רן ארז, שכינס הבוקר מסיבת עיתונאים בכוונה להצהיר על הצעדים הבאים במאבק מול משרד האוצר. על אף הסיכום שהושג ערב פתיחת שנת הלימודים, הסכם השכר החדש טרם נכנס לתוקף בעקבות מחלוקות בין הצדדים. "הם רוצים לפרק את העבודה המאורגנת והתמיכה ההדדית ולהפוך אותנו לעובדי קבלן. אם הולכים על חוזים אישיים כמו ששר האוצר רוצה זה יפגע בכל אחד".
"לא נפתח את שנת הלימודים הבאה אם אין הסכם חתום. לא נוכל להאמין יותר לאדם שלמרות שחובש כיפה לראש, לוחץ ידיין, מתפאר בתחילת השנה ואז בא עם תנאים חדשים"
"אנחנו במאבק חשוב לעתיד המדינה. אני חייב לומר לכם - קשה לומר את הדברים, ברמה האישית. אי אפשר להתעלם מנוף ילדותי כיהודי בגולה במדינה אנטישמית שקיללו אותי יהודי מלוכלך ומסריח וזרקו עליי אבנים ואמרו לך לפלשתינה הביתה", המשיך ארז את דבריו. "תראו מה קורה באירופה, בארצות הברית, זה הבית שלנו ועליו צריך לשמור. יש לנו רובה ביד אבל זה לא מספיק, צריך גם שורשים והם מערכת החינוך. על זה נאבקים. אין מורים כי אין שכר. למשרד החינוך אין קשר איתנו ונצטרך לנתק קשר איתו".
"כל פעם רפורמות על הנייר שאין מאחוריהן שום דבר. שר האוצר שאחראי מפקיר אותנו. גם אותנו. לא רק את המורים - אלא גם את התלמידים, ואת עתיד המדינה. אי אפשר להחזיק מעמד אם לא נעמיק שורשים". כחלק מהמאבק, מחר תיערך שביתת אזהרה בת שעתיים בחינוך העל יסודי, שממשיכה עיצומים הנוגעים לציונים ולפעילויות לאחר שעות הלימודים.
"סיכמנו ערב פתיחת שנת הלימודים מה אמורים לקבל מבחינה כלכלית. אחרי שפתחנו בא הוצר ואומר לא תקבלו כלום אם לא תסכימו על חוזים אישיים. אם לא תפרקו את העבודה המאורגנת. חובתנו להיאבק בכל הכוח ובכל האמצעים החוקיים שעומדים לרשותנו נגד הרס מערכת החינוך. כבר תכננו להחריף את הצעדים. אנחנו לא שובתים כל הזמן. נאלצים להיאבק, עברנו תקופות קשות, קורונה, מלחמה, נרתמנו כל הדרך. אבל הגיע מצב שאם לא נעשה צעדים תהיה בכייה לדורות", חתם את דבריו ארז.
"שר האוצר חייב להבין שלא נאפשר את הפרטת מערכת החינוך", הסביר אתמול ארז. "שביתת האזהרה תתקיים עד לשעה 10:00. לא נאפשר להפוך את המורים לעובדי קבלן".
הכינוי "הדור האבוד" מזמן הפך לקלישאה לתיאור תלמידי שנות ה-20 של המאה הנוכחית. אלה שהספיקו להתמודד עם מגפה עולמית, עיצומים אינסופיים של ארגון המורים - והשנה האסון הגדול בתולדות המדינה - הטבח של חמאס ב-7 באוקטובר. "בין החברים, אנחנו אומרים שתמיד נהיה הדור הזה. הכינוי נדבק, ולא יפסיקו לראות אותנו ככה", מספר מאור מוזס, תלמיד י"ב מאשדוד.
"לא הייתה לי למידה רציפה בכלל. כל פעם היא נקטעה מחדש", אומר מוזס. התקופה שאותה הוא מתאר נמשכת מאז שהיה בכיתה ט'. "זה הגיע למצב שנכשלתי בבגרות כי לא הצלחתי לשמור על המשכיות. החלטתי להמשיך להשקיע למרות כל הקשיים, ואז גם המלחמה הפכה את הלימודים לבעייתיים. אני תושב הדרום ולא היינו בבית ספר המון זמן השנה".
"ציפיתי שהקשיים יהיו המבחנים", נזכר בעלייתו לתיכון. "התנפצה לי הבועה שתהיה לי למידה אמיתית, שאשקיע כמו שאני רוצה. בגלל הצטברות האירועים לא יכולתי. אני לא יכול לומר עד כמה נהניתי במסע ישראל או כמה בכיתי בפולין כמו שאחותי מספרת לי על עצמה. עכשיו אני אפילו לא יודע איפה אני בחומר כי אין ציונים".
בשבילו, השפעת הצטברות האירועים ניכרת בכל תחומי החיים. "אנחנו קוראים לעצמנו הדור שנדפק. במקום חמש יחידות, ארבע או שלוש. מוותרים על מקצועות. חצי מהתעודה שלנו עם הקלות. כשנסיים לא נוכל להראות תעודה שלמה כמו הדורות לפנינו", הוא אומר בתסכול. "גם בקשרים החברתיים, אנחנו יותר מחוברים לפלאפון ולמחשב, לעולם הדיגיטלי. ככה חונכנו על ידי המציאות".