בפיקוד הדרום החלה בחצי השנה האחרונה עבודת מטה בהובלה של האלוף במיל' יוסי בכר, תושב קיבוץ בארי, לכינון מחדש של מערך ההגנה על יישובי עוטף עזה. זאת, לאחר שב-7 באוקטובר עמדו לאורך גבול רצועת עזה ארבעה גדודי לוחמים מתוכם שתי פלוגות טנקים להגנה על היישובים ולצידם כיתות כוננות ברמה מקצועית משתנה מיישוב ליישוב. לצידם, מערך תצפיות ושני כלי טיס מאוישים מרחוק שסיירו לאורך כל רצועת עזה והתקשו לתת מענה אל מול תרחיש קיצוני של אלפי מחבלים שחדרו בעשרות צירי חדירה. זאת - ללא התרעה מודיעינית ברורה ומספקת בקרב דרגי השטח, ובאופן שהפתיע את הכוחות הישראליים באופן גורף.
העבודה על הגנת היישובים התחלקה לשתי קבוצות עיקריות: יישובים במרחק 0-4 ק"מ מקו הגבול עם רצועת עזה ויישובים במרחק 4-7 ק"מ מהקו.
בשלב הראשון, הוחלט על הכפלת הכוחות הלוחמים על קו הגבול לאורך 64 קילומטר. משתי פלוגות טנקים לאורך הגבול כיום מוצבות שש פלוגות. בד בבד, מרבית הגדר החכמה והמכשול עברו שיפוץ ותיקונים. מוצבים עיקריים עברו שיפוצים ועיבוי רכיבי ביטחון - ובמקביל מתבצעת עבודת תכנון לקראת בינוי משמעותי של מוצבים נוספים בעומק השטח הישראלי ולצד יישובים כחלק מתפיסת הגנה חדשה שמתהווה בימים אלו וטרם הושלמה. היא תכלול גם מערכת איסוף חשאית, לצד לאמצעי האיסוף הקיימים על הגבול ובעומק השטח הישראלי - כדי להתמודד עם התקפות רחפנים.
לפי הערכות בצה"ל בזמן שהיקף האיום ירד בכ-70% בצד הפלסטיני במהלך המלחמה, עלה בהתאמה המענה בסדר הכוחות, ברכיבי הביטחון ובטכנולוגיות שהשקיע הצבא בקרבת הגדר.
ב-7 באוקטובר מרחב החיץ היה 100 מ' מהגדר וכיום הוא באורך קילומטר. כל חשוד שנכנס למרחב - ייענה בהוראות פתיחה באש. בנוסף לכך, יש אש זמינה באוויר ובקרקע על כל מחבל שנמצא במרחב, גם אם הוא מסתתר במבנה. בשבוע שעבר תצפיתנית מחמ"ל כיסופים הכווינה מפעיל כלי טיס לא מאויש שתקף מחבל במרחב שהסתתר בין מבנים, והרג אותו.
בנוסף לכך, הוחלט על שדרוג כיתות הכוננות, תוך הגדרת מעמדם של הרבש"צים וחשיבותם בשגרה ובחירום. לכל אחד מהם ניתן רכב, אך תנאי השכר של הרבש"צים בכלל היישובים טרם שונו - וטעונים שיפור.
ראש חטיבת הלוגיסטיקה בצה"ל לשעבר תא"ל במיל' פיני בן מויאל קיבל אחריות על התהליך. בחודשים האחרונים נאסף הציוד והאמל"ח הישן מידי כיתות הכוננות, והועברו לרשותם ציוד ואמל"ח חדשים ואיכותיים יותר מבעבר. כמו כן, הותקנו כספות בבתי חברי כיתת הכוננות ונמסרו לידיהם אמצעי תקשורת חדשים. חשוב לציין כי אחד הפערים המבצעיים ב-7 באוקטובר, נבעו מכך שהנשקים לא היו ברשות חברי כיתת הכוננות בחלק מהיישובים, אלא בנשקיה - וזאת בגלל החשש מגניבות. לכן, חלף זמן יקר וקריטי עד שהנשקיות נפתחו וחולק הנשק לחברי הכיתות.
עוד הוחלט על תקציב וגרף אימונים ידוע מראש לכל כיתות הכוננות, רשימות מסודרות לגבי חבריהן וגיוסם במילואים בשגרה ובחירום. יינתן דגש לאימונים, בניית תמונת מצב על המתרחש ביישוב, וחתירה למגע לא כבודדים אלא בהיקף של כיתה לפחות, לאחר שב-7 אוקטובר חברי כיתות רבים ששהו מחוץ ליישובים נעדרו מהלחימה. אז, חברי כיתות כוננות חתרו למגע במקרים רבים אך חלקם כבודדים ולכן התקשו להתגבר על היקף גדול של מחבלים ביישובים ובקיבוצים ולכן חלקם נהרגו לאחר שפעלו לבדם באומץ לב.
תנאי השירות לגיוס חברי כיתת הכוננות כחיילי מילואים בשגרה הועלו גם הם, ויידרשו ארבע שעות יומיות במשך חמישה ימים בשבוע לפחות למשימות כמו שמירה בש.ג או פטרול במשמרות. עוד הוחלט על הרחבת מספר חברי כיתת הכוננות על מנת שבכל זמן נתון יהיו מספיק חברי כיתת כוננות חמושים ביישוב. ביישובים שבהם יש פער של כוח אדם בכיתת הכוננות מסיבות שונות, יהיה תגבור של חיילי מילואים בתיאום עם מפקד גדוד ההגנה בחטיבה המרחבית וקצינת ההגנה המרחבית המתאם את הפעילות.