ניצב משנה אלי מגן, מפקד מרחב כרמל של מחוז חוף, פורש מהמשטרה. הוא אומר שהוא משאיר למחליפו בתפקיד מרחב מוכן לתרחיש שבו חיזבאללה יתחיל לירות לעבר חיפה. הוא אומר כי "הקמת המרחב נתנה מענה גדול אם יהיה ניסיון לפרעות בנוסח 'שומר-חומות-שתיים'", מבטיח שההיערכות במרחב כרמל מבטיחה שהתרחיש ההוא, של אז, לא יחזור על עצמו, ומדגיש את היתרון בהקמת יחידות מרחביות של יס"מ לאכיפה ויל"פ לחקירות, תוך שלמעשה לא גדלה מצבת כוח האדם במחוז.
עם זאת הוא מכיר בכך שבשל כך, את המחיר בכוח האדם שילמו התחנות, במיוחד תחנת חיפה, ושילמה הנוכחות שלה ברחוב, והוא מייחל להפעלתו מחדש של כוח השיטור המשולב עם עיריית חיפה, שפעילותו הוקפאה בקדנציה של ראש העיר הקודמת, עינת קליש רותם. "צריך לחזק איפה שחלש", הוא אומר. "המרחב יכול להגיב מהר יותר וטוב יותר, אבל עכשיו צריך מקצה שיפורים והוא חייב להתרחש קודם כל בתחנת חיפה. חיפה נותרה בין המקומות הבודדים בארץ בלי שיטור עירוני, בשל החלטות של תקציב של גורמים מחוץ למשטרה. ברגע שראש העיר הנבחר יונה יהב ירים את הכפפה, כפי שכבר הצהיר, הוא פותר לנו את כל הבעיות בחיפה מבחינת כוח אדם. ברגע שהשיטור העירוני יחזור ויטפל בעבירות הרחוב, אז המשטרה תהיה פנויה יותר לטפל בפשיעה 'הקלאסית'".
לא רק עבריינות דרשה את נוכחותו ברחוב של מגן, המפקד הראשון של מרחב כרמל שהושק רשמית במאי 2022, לפני שנתיים. את הקדנציה שלו אפיינו מחאות הרחוב, על שלושת גלגוליהן. "התמודדנו עם אירועים יוצאי דופן", הוא מציין, וכולל גם את אירועי הספורט שמשכו עשרות אלפים. "מכבי חיפה זכתה פה בשלוש אליפויות בקדנציה שלי פה, ליגת האלופות התקיימה פה והכול באפס תקלות". עם זאת, הוא מדגיש כי "מחאת העם דורשת קשב של מפקד המרחב והמשימה של המפקד הבא תהיה כמו זו שהייתה שלי, לאזן בין החופש להפגין שזו זכות לגיטימית ביותר לבין שלום הציבור. יש למשטרת ישראל מדיניות מאוד ברורה, אבל מי שקובע בסוף זה המפקד בשטח, שהראייה שלו היא סובייקטיבית, באותו רגע. הוא זה שצריך להחליט אם יש סכנה לשלום הציבור".
"לשמחתי המפגינים בחורב עובדים איתנו בצורה מאוד מסודרת, הם מבקשים בקשה להפגין ועומדים בדרישות שאני כמפקד המרחב נתתי להם", הוא מבהיר את ההבדל בין השקט היחסי בחיפה שבו מתנהלות ההפגנות נגד הממשלה בחיפה, לבין מקומות אחרים בארץ. "אני מזכיר כי כשזה לא היה כך, כמו בצומת מת"ם, אז ידענו להגיב נקודתית, להפעיל אמצעים ולפזר בכוח מתאים". הוא מצטנע לגבי תרומתו לכך שעשרות תהלוכות והפגנות מוצ"ש בחיפה מתנהלות בסדר מופתי ומסתיימות ללא עצורים. "במרכז חורב אנחנו יכולים להכיל את זה. יש לנו חלופה לצירים העוברים שם. וצריך להדגיש - אני לא חושב שדין קניון חורב הוא כדין בית של ראש ממשלה. כשאני מקבל החלטה זה גם ספציפי למקום ואם יש מסוכנות לראש ממשלה, ואנחנו עברנו כבר חריגים שכללו רצח פוליטי, אז אסור שזה יקרה. אז אני לא משווה את עצמי לאף אחד, אלא רק לאותה נקודה. פגיעה בשגרה בצומת חורב זה משהו שניתן עדיין לסבול אבל בוודאי שלא נוכל לסבול פגיעה בשלומו של ראש ממשלה".
"שואלים אותי למה אין יותר משטרה"
"השוטרים לא מתעבים מפגינים", מבקש מגן להדגיש נוכח פרסומים ברוח זו, "אני מספר לפקודים שבאחת ההפגנות בצומת חורב ביום חם מאוד, ראיתי אישה מבוגרת מאד, בכיסא גלגלים, מניפה שלט. שוחחתי איתה. היא סיפרה לי שהיא בת תשעים. זה נחרט לי בזיכרון, כמה צריך להעריך מישהי שבגיל מופלג זה יוצאת מהבית, ואומרת את דעתה". באותה נשימה הוא מוסיף כי "כשמפגין ניגש לשוטר וקורא לו 'נאצי', בשבילי זו פגיעה בשוטרים שאיבדנו, בכאלה שהקריבו את עצמם, כמו אלה של מחליפי, בתפקיד שאיבד שמונה מפקודיו ב-7 באוקטובר. אנשים שבלי לחשוב פעמיים, לקחו את הנשק שלהם, עזבו את המשפחה בבית ורצו להגן על אזרחים. כואב לשמוע אמירות כאלה ולאלה יש לי אפס סובלנות. לא פעם הבאתי לכאן לאנדרטה שלנו, גם אוהדי ספורט שמעורבים בתקריות כאלה ואחרות של אמירות ושלטים נגד שוטרים, וקיימנו שיחה, שיבינו קצת יותר את מי הם מקללים. שיסתכלו בעיניים על המיצג שלנו בכניסה לבניין, של השוטרים שאיבדו את חייהם ביום הארור הזה. ראיתי שהורידו מבט. שמעתי 'אתם צודקים'". הוא מוסיף, "הוכח שהמשטרה היא המגן הראשון ואנשים רוצים לראות שוטרים. רוצים משטרה. רוצים ניידות בחוץ. זה מרגיע אותם. לא פעם שואלים אותי למה אין יותר משטרה והלוואי והייתה לי יותר משטרה כדי להוציא החוצה".
אתגר נוסף לעיר חיפה בפרט ולמרחב כרמל בכלל הייתה זליגתם לאזור של ארגוני פשיעה. "אלה לא ארגונים שנולדו וגדלו בטריטוריה שלנו, אבל הגיעו למגרש שלנו לסגירת חשבונות, להשתלט על אזורים, להפעיל את השפעתם ולגרוף רווחים כלכליים. כל ארגון כזה מטופל על ידי יחידה מחוזית או ארצית. מה שלי נותר כמפקד מרחב, הוא לטפל נקודתית בעבריינים שנמצאים פה על פי הנוסחה, להוציא אותם מתא השטח, תוך שיחד עם כל הגורמים שעובדים איתנו אני פוגע בהם כלכלית", הסביר מגן לוואלה. "אם יש כאן תחנת סמים כחלק מקו של משפחת פשע מסוימת אז אני צריך לנטרל את תחנת הסמים הזו. אם יש אובייקט שהוא זרוע שלהם אני אאתר אותו, ואוציא אותו מתא השטח ומהמשחק פה - על כל העבירות שהוא עובר, לאו דווקא בסמים. מרחב כרמל ידע ויודע איך לטפל בהשלכות של סכסוך בכרי-חרירי בשלוחה שלו שנוגעת בשכונת חליסה. הצלחנו להרגיע את השטח ואנחנו ממשיכים לעבוד על זה. אותו דבר עם ארגון אבו לטיף שמנסה להיכנס לרכס, לעוספיא ודלית אל כרמל. לצערי כשבעבודה משותפת עם היחידה הכלכלית עצרנו את אחד העבריינים הבולטים, הוא אמנם נכנס לבית סוהר, אבל במקום שש-שבע שנים שביקשה הפרקליטות, נגזרו עליו עשרים חודש ועכשיו הוא עוד פעם בחוץ ואנחנו צריכים להתמודד אתו עוד פעם. אבל זה מה שאני עושה ויעשה ממשיכי".
ממשיך הדרך בתפקיד מפקד מרחב כרמל הוא ניצב-משנה איל ראון, קיבוצניק בן 50, שמגיע מפיקוד על יחידות קשוחות כמנהלת תיאום פעולות אכיפה במשטרת ישראל (מתפ"א) וקודם לכן שירת כמפקד ביחידת הגדעונים, האכיפה המשולבת מוכרת לו היטב והפעילות מול ארגוני פשיעה מוכרת לו היטב.
"יש חשיבות גדולה מאוד שהמרחב הזה יהיה חזק", אומר מגן על רקע השקט היחסי בחברה הערבית במהלך "חרבות ברזל" אולי על רקע היד החזקה שהפעילו שוטרי תחנת חיפה ומרחב כרמל על מי שניסו להפגין נגדה בימיה הראשונים של המלחמה. "במלחמה, המשוואה של הפגיעה בשלום הציבור מקבלת נוסחה אחרת", הוא מסביר. "אנחנו יותר רגישים מה ההפגנה יכולה לגרום, אנחנו מבינים שזה יכול לגרום להתססה של השטח, ואם מרימים בה דגלי פלסטין אנחנו לא נאפשר את זה כיוון שזה יוביל אותנו לפגיעה בשלום הציבור. אירוע כזה יכול לגרום להתחממות של העיר חיפה ולכן בהנחיה של מפקד המחוז ושלי והמדיניות שנקבעה, אנחנו הגבנו בצורה מאוד ברורה ומאוד החלטית גם במעורבות של שב"כ והבהרנו שלא ניתן לשטח להתרומם. עם הקמת המרחב והתחנות אני יכול להבטיח שאנחנו יכולים להגיב בצורה יותר מהירה מאשר לאירועי 'שומר חומות'. כל אחד ממפקדי התחנות במרחב 'חתום' על אזור ואם חס וחלילה יחזור אירוע כזה הם קודם כל יגיבו. לא נצטרך לחכות לאף אחד. לא לכוחות שיגיעו מנהריה או ממקום אחר. בנוסף, במרחב הוקמו כבר כעשרים כיתות כוננות וזה דבר שלא היה לנו בעבר. אלה אנשים מיומנים, מוכנים. כיתות הכוננות האלה הן 'שובר שוויון' באירועי פתע. לא סוד שיש בקשה לכיתת כוננות גם בוואדי ניסנס, הם צריכים לעמוד במספר פרמטרים וברגע שהם יעמדו בתנאים שהצבנו להם אז אנחנו ניתן גם להם".
"הרגשתי שזה הזמן הנכון"
מגן מתקשה לאזכר אירוע אחד מרגש במיוחד משנות הקריירה הארוכה שלו, אבל האירועים שנחרטו אצלו והדוגמאות שהוא זוכר, כולן במסגרת סיכול אירועים חמורים שהיו יכולים להביא לקטילת חיים, סיכולים שהציבור כלל אינו יודע שהתרחשו, ושלא ניתן לספר עליהם, גם היום.
"אני בן 58, גדלתי בבית של אבא שוטר, חלק נכבד מילדותי עשיתי כאן, במתחם הזה שהיה אז מגורי משפחות שוטרים", מזכיר נצ"מ אלי מגן, הנשוי (בשנית) לגלית, אבא (מנישואיו הראשונים) לסהר (30), יערה (28) והראל (21), וסבא לאורי. "אני עצמי 32 שנה במשטרה, שזה בחשבון פשוט יותר ממחצית חיי", הוא מסכם, "תוסיף לזה שלוש שנות שירות בצבא. עשיתי תפקידי ליבה בשטח, למעשה הפרישה המיועדת שלי הייתה אמור להיות בשנה שעברה ורציתי לעזוב לפני כחצי שנה, אבל לא יכולתי, בגלל המלחמה".
מגן מסביר מדוע החליט לפרוש: "להרגשתי זה הזמן הנכון, צריך לדעת מתי לעזוב ולתת לחבר'ה הצעירים להוביל. אני גאה בשנות השירות שלי ומודה למשטרת ישראל שהייתה לי הזכות להיות חלק ממנה. אני יוצא מהשירות עם סיפוק רב על מה שעשיתי בארגון הזה. כמפקד מרחב כרמל סגרתי מעגל כשחזרתי לנוף ילדותי ועכשיו אחרי התקופה האינטנסיבית הזו אני יוצא החוצה, למנוחה ולטיול גדול ובמקביל בודק אתגרים חדשים".