מרחב "כרמל" של המשטרה כולל שלוש תחנות: חיפה, טירת כרמל ונשר, שתפקד גם על יישובי רכס הכרמל - דלית אל כרמל ועוספיה. מפקד המרחב, ניצב משנה אלי מגן מונה לפקד על 500 שוטרים וקצינים, ומשימתם היא שמירת מרקם חייהם התקין של תושבי האזור, שמירה על ביטחון גופם ורכושם, ומתן מענה מבצעי, אכיפתי, מניעתי וקהילתי.
בחודש שעבר נחנך המרחב באופן רשמי ומגן, בחר לפתוח את נאומו באופן מפתיע ולא שגרתי בכלל - במכתב משוטר למפקדו. בז'רגון המשטרתי מכונה הטופס "פנייה בדבר", פנייה של פקוד בבקשה ממפקדו. על הנדון, בקשה לדיור משטרתי. התאריך: 21 ליוני 1966.
"אל מפקד נפת חיפה", ממוען המכתב, "אדוני! אני גר בדירה בת חדר אחד, בקרית ים א'. דירה זו היא עם גג מפח, וללא מרצפות. בחורף יש לי נזילות ורטיבות. עד עתה גרתי בה בהיותי רווק, ולא היה כל כך נורא. אבל עכשיו המצב השתנה. אני כבר נשוי ואבא לילד, והמצב נהיה יותר קשה ואין אפשרות לזוז. ניסיתי להירשם לשיכון לזוגות צעירים אבל לא יכולתי לעמוד בדרישות ממנע בגלל שאין ברשותי את הכסף הדרוש ואשתי אינה עובדת. עתה שמעתי כי התפנו מספר דירות בתחנה המזרחית, במזרח חיפה. לכן אני מבקש מאדוני, להתחשב במצב הנוכחי, ולעזור לי במידת האפשר על מנת להשיג את מבוקשי.
על החתום, רב-שוטר פנחס מונסונגו. שבמהלך השנים החליף את שם המשפחה למגן.
השוטר דאז הוא אביו המנוח של ניצב משנה אלי מגן, והוא הילד המוזכר במכתב הבקשה, והראשון לפקד על המרחב החדש. המפקד של אביו ציין במענה כי ביקר בבית הצנוע של משפחת מגן. "גר בחדר קטן 3X3 מטר עם מטבח בגודל 2X2 מטר. המקום צפוף, הגג מפח ובימות הגשמים חודרים המים פנימה", סיכם. "אין זו דירה בשביל משפחה", ואף המליץ להיענות לבקשה. זמן קצר אחר כך, כך היה. "מבחינתי היום שאני חונך את המבנה החדש ומקבל באופן רשמי את האחריות על מרחב כרמל אני בעצם סוגר מעגל", אמר מגן והצביע על המבנה שמאחוריו. "כאן למעלה הייתה הדירה שבה, לפני מעל יובל שנים, בבניין הזה גדלתי עד גיל 7".
הבניין הוא הבניין ההיסטורי שבכביש בין חיפה לעיר נשר, תחוב בין דרך בר יהודה של היום לבין רחוב אני מאמין. מאחורי הבניין שהיה מפקדת משטרת התנועה ושנים ארוכות הוא שימש למגורי משפחות שוטרים. הבניין הקדמי שימש תחנת המשטרה המזרחית וכפי שמעיד לוח בחזיתו, גם לו יש היסטוריה ארוכה, עוד מימי המנדט הבריטי.
"אבא שלי היה סייר, חוקר והכול עשה ביסודיות שאפיינה אותו. עברנו לבניין כשהייתי בן שנה, פה עשיתי את שנות הילדות שלי. וכשהגעתי לפה כשעלה הרעיון למקם פה את מטה המרחב הכול חזר לי בראש כמו בסרט. הבניין הזה והשכונה הזו הכי מזכירים לי את ימי הילדות ההיא", סיפר נצ"מ אלי מגן שהשבוע חוגג 56, כשהוא יושב בלשכתו החדשה, במתחם הצמוד לבית ילדותו. "על שאריות לוחות פורמייקה מהנגרייה השכנה היינו מחליקים במורד לצד מה שהיום הוא הלשכה הצפונית של יאח"ה. על העץ הגדול שבגן הצמוד לבניין 'דובק' הסמוך היינו משחקים 'טרזן'. היינו עולים על הגג ומשקיפים על המפרץ, זו הילדות שלי".
"בבניין שוכנו שש משפחות שוטרים, יהודים וערבים, בשלוש קומות. כמו בכל השכונה, הדלתות היו תמיד פתוחות, אחד נכנס לשני, יחד שיחקנו כדורגל, יצאנו לטיולים. חיים נורמליים ביותר של קיום משותף. במלחמת יום כיפור ישבנו יחד במקלט המאולתר למרגלות המדרגות", המשיך מפקד המרחב החדש. "יש לי זיכרון ממשי מאד מפרוץ מלחמת יום כיפור. בקצה רחוב אני מאמין היה בית חרושת לקרח ולידו בית כנסת. התפללתי שם עם אבא שלי. בצהריים קראו לכולם כי המלחמה החלה ולשם כבר לא חזרנו ואני זוכר היטב שכך איבדתי את טלית הילד שהייתה לי".
"אז ברור שלקבל אתגר כזה לפקד על מרחב כזה במקום בו גדלתי זו אכן סגירת מעגל", סיכם מגן. "מאוד הייתי רוצה לדעת שאבא שלי רואה את זה מלמעלה".