קיץ 2014, מבצע צוק איתן. ראש אמ"ן דאז אביב כוכבי כינס בכירים באגף כדי לדון בתקיפה של ארבע מטרות ברצועת עזה. בצה"ל רצו לתקוף יותר, אבל בנק המטרות היה ריק. ואז במוחו עלה הרעיון להקים מנהלת מטרות מטכ"לית שתתמקם באמ"ן וייעודה יהיה ייצור מטרות בשגרה ובמלחמה בהיקפים תעשייתיים. כוכבי השיק את המנהלת בשנת 2019 והחליט לשלב בה שתי דיסציפלינות: מדעי המידע ובינה מלאכותית ובכל שלב בתהליך, דאג להציב חיילים ומפקדים בכל שלב שיסננו רעשי רקע, יכווינו, יכריעו בשאלות מורכבות ויקבלו החלטה סופית להעביר המלצה לתקיפה בפיקוד או במטכ"ל.
לפי החזון של כוכבי, המנהלת שגררה אחריה לא מעט ביקורת וטענות לניתוק מהמעשה הצבאי והיותה "משאבת כוח אדם", היא זו שתחבר בין המטכ"ל לפיקודים והזרועות. אחרי העיוורון המודיעיני ב-7 באוקטובר והקושי בחיבור נקודות ביחידות אחרות באמ"ן, הגיע רגע האמת של מנהלת המטרות והאתגר להדק את שיתוף הפעולה בין אמ"ן לפיקוד דרום. כך למעשה, הפכה המנהלת להיות הגוף הכי חם באמ"ן אם לא בצה"ל כולו.
אל"מ א' התהפך במיטה והופתע כמו כל צה"ל בשבת השחורה בשעה 06:30 בבוקר כשהמכשיר הסלולרי הצבאי שלו דיווח על מטחי הטילים מעזה והיציאה של חמאס למתקפה הרצחנית על העורף הישראלי. מהר מאוד הוא הבין שמדובר בתחילתה של מלחמה, עלה על מדים, נסע לקריה ולאחר הערכת מצב קצר נסע דרומה, שם ממוקמת מנהלת המטרות המטכ"לית עמוק מתחת לפני הקרקע, כדי לתפעל עם אל"מ ש', מפקד המנהלת היוצא, את ייצור בנק המטרות של צה"ל כולו בשיטתיות ותחכום רב.
בעבר הרחוק ובתפקידיו השונים, מוחו של אל"מ א' היה שקוע בעיקר בניתוח והפקת מטרות בלב איראן ולבנון ופחות בעזה למעט סבבים אלימים בודדים. אומרים עליו שהוא אדם נוח, נעים הליכות עם לחיצת יד רפה, אך יש לו עצבי ברזל בעיקר ברגעי לחץ. המנהלת נכנסה אל המלחמה עם בנק המונה אלפי מטרות, אבל היה ברור לכולם כי הן ייתקפו במהירות ויהיה חייב לייצר אלפי מטרות חדשות בהקדם.
לפי הפקודה באמ"ן אמורה המנהלת לצבור כוחות תוך 72 שעות, אך בפועל תוך 12 שעות גויסו כמאתיים חיילים ובשיא הגיעו לכאלף. קצב העבודה בייצור המטרות בזירות השונות השתפר מיום ליום. "הבשורה", המכונה מבוססת בינה מלאכותית שפותחה באמ"ן, מדייקת ומעבדת את נתוני המודיעין באמצעות אלגוריתמיקה מבוססת חוקיות ומעבירה המלצות לייצור מטרות. היא הדהימה את כל הסובבים אותה. היא מעולם לא עבדה בקצב שכזה.
תוך שעות מרגע ההפעלה כבר היו מסודרות מטרות לפי נושאים, ומרחבים גיאוגרפיים לפי בקשה מראש. זו המלחמה הראשונה שבה נשבר מחסום כמות המטרות. מפקד פיקוד הדרום האלוף ירון פינקלמן שכיהן בעבר כראש חטיבת המבצעים וניהל מספר סבבים אלימים נגד חמאס, הידק את שיתוף הפעולה עם מנהלת המטרות כדי לשדרג את כושר ויעילות התמרון תחת פיקודו. החיבור עם ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה היה אפקטיבי. ההנחיות ירדו במהירות. המנהלת נערכה לייצר בנק מטרות שישמש את התמרון הקרקעי במה שמכונה - "מהלומות".
מעבר לפנטזיות הפרועות
בשלב הראשון, בזמן שאוגדה 162 בפיקודו של תא"ל איציק כהן תמרנה ללב העיר עזה, ליוותה אותה אש מהאוויר, מהקרקע ומהים במסגרת תקיפת מטרות מדויקות ובעלות הקשר והשפעה מידיית על ארגוני הטרור שהסתתרו במבנים ובמנהרות. בנק המטרות שעמו נכנס אמ"ן למלחמה הוכפל תוך 90 ימי המלחמה הראשונים. חדרי הזכוכית במבנה היחידה של אמ"ן אי שם בדרום הארץ, עבד מסביב לשעון כדי לעמוד בדרישות. די מהר היה ברור שהפער לא יהיה כמות המטרות, בשונה לחלוטין ממה שקרה במבצע צוק איתן. "מנהלת המטרות עבדה בצורה כל כך חזקה מעבר למה שדמיינו גם בפנטזיות הפרועות", אמר קצין בכיר באמ"ן.
השיטה אותה כפה כוכבי על אמ"ן חרף הביקורת התבררה כנכונה. הקמת בית תוכנה (ענף טכנולוגי) בתוך המנהלת הכולל 250 תוכניתנים שמייצרים אפליקציות לניתוח, עיבוד וייצור המטרות בהתאם לדרישות שחלקן עולה מהשטח וחלקן מצמרת אמ"ן והמטכ"ל. ענף מחקר שמבוסס על מומחי מודיעין מתחומים שונים שנועדו להציף שאלות ולהביא פתרונות, וענף שלישי, המבצעי, שמחבר את כלל העשייה מהבעיה, לפתרון ועד ההמלצה על המטרה.
בשלב השני של התמרון, כשקצינים באוגדה 162 שהיו הראשונים לתמרן לרצועת עזה, סיפרו על התנהגות חריגה של האויב במבנים תוך כדי תמרון, העבירו את המידע בתחקירים לקצין המודיעין של האוגדה, שהעביר את זה בשרשרת המקובלת עד שהפרטים הועברו לחקר במנהלת המטרות ופתאום נפתח עולם שלם של תובנות שאומנם דרש חקירה אנושית, תהליך הפללה סדור עד המלצה להפוך כמטרה אבל בנק המטרות הפך בשיטה הזו לרחב מאוד. פתאום חור בקיר או תשתית תת קרקע בתצורה מסוימת לימדה על פעולה רחבה יותר של חמאס במרחב.
השיטה התפשטה בשאר האוגדות המתמרנות וכולם רצו ליהנות הביצועים של המנהלת באמ"ן שיצרה בנק מטרות לפי נושאים ומרחבים שהוגדרו על ידי פיקוד דרום (פד"ם) שהעביר את המלצות מנהלת המטרות דרך תהליך הצלבה נוספת ואישור סופי. לדברי גורמים בכירים בצה"ל, "הרף שנקבע לתקיפה היה הרבה יותר מחמיר ממה שהדין הבינלאומי דורש".
מנהלת המטרות מזהה התנהגויות חריגות של האויב, תופעות בשלל תצורות המידע (שמע, טקסט, תמונה, וידאו, מכ"ם, תצלום לווין ועוד מגוון סנסורים טכנולוגיים) ובמהירות חסרת תקדים לייצר המלצה לתקיפה. חרף הביקורת הקשה ולקיחת האחריות המלאה, יאמר לזכותו של האלוף אהרון חליוה שהייתה זו תוצאה של הכנות לתרחישי המלחמה השונים ביחידות אמ"ן השונות.
לדברי קצינים בכירים בקהילת המודיעין אף קמ"ן לא היה מוצא באופן ידני את אלפי המטרות הללו בטח לא בהיקף שנתקף על ידי צה"ל עד כה. "מנהלת המטרות סורקת את המודיעין המגוון, הקמ"ן בוחן את אמינות המידע, ומתקף אותו", סיפר קצין שבקיא בפרטי המנהלת. "כולם יושבים פיזית במרחב אחד. חיילי ענף יעדים של פיקוד דרום יושבים במנהלת המטרות של אמ"ן. כיסא ליד כיסא והם יכולים לדבר זה עם זה ולסגור מעגלים בצורה מהירה ולתקף מטרות (לאשר אותן כברות תקיפה - א"ב). זה לא מובן מאליו שהטכנולוגים, המפתחים ואנשי חקר המידע, הקמ"נים, מפענחים, ואנשי הפקה, יושבים ביחד ומחליפים רעיונות ומקיימים קבוצות חשיבה".
היחידות השונות פועלות תחת שעון לחימה, שבמהלכו קובע מפקד מרכז האש בפד"ם, אל"מ י', את סדר העדיפויות והמיקוד לתקיפה ובהתאם מנהלת המטרות ממליצה על מטרות לתקיפה. "מפקד מרכז האש של פיקוד הדרום מחזיק מכונת ירייה גדולה והתפקיד שלנו (במנהלת המטרות) הוא לוודא שבכל פעם שהוא שולף את היד ומכניס מחסנית של מטרות - שהיא לא תישאר ריקה. הוא רוצה מחסנית של תקיפת בורות שיגור ורקטות? הוא רק צריך לבקש. יעדי ג'יהאד איסלאמי? טילי נ"ט? אתרי ייצור? מרחב גיאוגרפי? אחרים? רק שיבקש", אמר הקצין.
מהר מאוד כולם הבינו את עוצמת ה"מהלומות" או "מקדמי שבירה". זמן קצר לפני שאוגדה 162 תמרנה לעומק השטח הפלסטיני תקף חיל האוויר עם היקף חסר תקדים של מטוסים 900 מטרות. כל מהלך של אוגדה מלווה במהלומות הכוללות תקיפה במקביל של מנהרות, פירים, מארבים, מוצבים, אתרי שיגור, עמדות צליפה ותצפית, מחסני נשק, אתרי פירוד ושליטה, תקשורת ועוד.
"בכל מקום שאליו תמרנו והיו לפני כן מהלומות, ראינו פחות ניסיונות להילחם בנו. זה היה אפקטיבי", אמר קצין בכיר באוגדה 162 שהייתה לאוגדה היחידה שנלחמה ברצף במשך שבעה חודשים. "בכל מקום שהייתה בו מהלומה, האויב לא הצליח להוציא אל הפועל התקפה במסגרת גדודית ופלוגתית".
בחלק מהמקרים פעלה המנהלת בפרקי זמן קצרים. מעכשיו לעכשיו כמו במוכנות לתמרון של אוגדה 162 ובשונה מהתמרון של אוגדה 98 לחאן יונס שאליו נערכו במשך שבועות. השלב הבא בלחימה כלל שינוי מרכזי: הקמת דסק לכל אוגדה מתמרנת. על כל הדסקים הללו פיקד בפד"ם סא"ל במיל' ב', שסנכרן בין הצורך של מפקדי האוגדות המתמרנות ליכולות של מנהלת המטרות. "מדינת ישראל חבה חוב גדול לסא"ל ב'. הוא הציל חיי רבים בפעולות שלו", אמר עליו קצין בכיר באמ"ן והוסיף: "הסיפור של התמרון לא דומה למה שחווינו קודם לכן, לא דומה למערכה באש. הגענו מספיק חזקים וגדולים למלחמה. התפיסה של כוכבי ממש הוכיחה את עצמה".
הצורך בסיוע לתמרון הקרקעי בלוחות זמנים קצרים היה ברור ומוחשי. המנהלת נכנסה אל המלחמה עם אלפי מטרות בבנק והצליחה להוסיף מעל ל-200% תוך כדי מלחמה. חיל האוויר, פיקוד הדרום ומנהלת המטרות הגיעו להיקף תקיפה חסר תקדים של מטרות שאותן תקפו בתיאום עם פצצות טון ברדיוס של מאות מטרים בודדים מהכוחות מה שבעבר היה מוגדר כמהלך דמיוני. קציני מנהלת המטרות ישבו מול המסכים וראו את היקף הפיצוצים והבינו מהר מאוד את היקף ההתנגדות של האויב ש"מקדם השבירה" אפקטיבי ומצליח להביא הישגים בעיקר בהגנה על הכוחות.
ככל שחלף הזמן, התמרון הקרקעי צרך פחות כוחות כי ההתנגדות של חמאס הלכה ופחתה. ואז פותח כלי חדש: "הפטיש". סט של עד מאה מטרות בערך שאותן תוקפים לפני ותוך כדי תמרון קצר של צוות קרב גדודי לעומק השטח הפלסטיני. לאחר מכן, דרש מפקד פיקוד הדרום האלוף פינקלמן לייצר "מטסונים", תקיפה של בין 30-15 מטרות במקביל כדי לסייע לכוחות בפעילות כפי שהתרחש בשכונת זייתון, שג'אעיה וגם בפשיטה המהירה של אוגדה 162 על בית החולים שיפא שהותירה את בכירי חמאס בהלם.
"יש הבדל בין תקיפה עם מטוס לא מאויש ל'פטיש'. תחשוב מה מרגיש מח"ט ומג"ד כשהוא יודע שכל חיל האוויר מעל הראש שלו, מפיל בניינים, הורג אויב, תוקף תשתיות, ואז הוא יכול לעבור את המכשול. אמ"ן נתן לנו יותר מטרות ממה שהיינו צריכים. הם מייצרים פוטנציאל ופד"ם בוחרים את העיתוי וההקשר", סיפרו קצינים באוגדה 162. "כולים להתקשר אלינו מהפיקוד ולהגיד לנו: "תעזבו הכול ותתעסקו רק עם מחנה הפליטים נוציראת. אנחנו לוקחים 20% מהכוח שלנו וממלאים להם את המחסנית בהמלצות לתקיפה, תמיד יותר ממה שהם יכולים לתקוף. אחרי יממה הם יבקשו רק חוליות נ"ט. אין מצב שהם יתקשרו אלינו ואנחנו נגיד להם: אין", הסביר קצין מאמ"ן שהוסיף כי בחלק מהמקרים עובדים על תא שטח מוגדר ולבסוף מחליטים להפנות את התמרון למקום אחר. תקיפת המטרות הללו נדחית אבל לרוב יתקפו אותן אחרי כמה שבועות.
באמ"ן מדגישים כי למידת המכונה מבוססת בינה מלאכותית אבל לאורך כל התהליך משולבים חיילים כדי לדייק את ההמלצות לתקיפה. "בכל תהליך תמיד יהיו חוקרים שיחתמו על ההמלצה עוד לפני שהיא הופכת למטרה. אחרי החייל, ההמלצה עוברת לחתימת ראש חוליה (קצין צעיר), אחר כך לראש מדור (קצין בדרגת רב סרן) ולרוב יחתום על זה גם קצין בדרגת סגן אלוף. מטרות רגישות יגיעו לקמ"ן הפיקוד".
בתום שבעה חודשי לחימה נשאלת השאלה המורכבת האם מנהלת המטרות יודעת גם לדייק את הפגיעה במרכזי הכובד של האויב, שתקיפתן יודעת לקצר את משך הלחימה או לפגוע בו באופן שישלול ממנו יכולות לאורך זמן. כבר עכשיו, עוד לפני ששקע האבק על המלחמה ובהתאם לתהליך הלמידה בין אמ"ן לפד"ם, עולות מספר תובנות: העיתוי וההקשר לתקיפת המטרות הוא קריטי ולכן יש לייצא את המטרות הנכונות ולתקוף אותן בזמן.
"לא רק להביא את המסה של המטרות אלא מה ומתי", הסביר קצין באמ"ן והוסיף: "זה אירוע חסר תקדים בתולדות הצבאות המודרניים. שלא חסר לצבא מה לתקוף. תביא עוד אלפי חימושים יהיה לך מה לתקוף. מחסום הכמות נשבר". השלב הבא הוא לדייק את השליטה בבנק המטרות. אם תקפו מטרות שכל הגורמים המעורבים ידעו כמה תקפו ולעבור לניהול משותף של "בנק המטרות" שמצוי במגבלות בהנחיות דרג מדיני, קרבת חטופים, מיקום מחסות, אזרחים ואיתורים רגישים אחרים ויש מעטפת מטרות ששומרים לזמן חריג שבו כוח מצוי במצוקה וצריך לחלצו במהירות. כלים שהיו ניתנים לרוב במבצעים מיוחדים והמירו אותם לשעת מלחמה. באחת התקיפות נהרגו עשרות מחבלים בזכות המלצה מאוד מהירה ומדויקת של מנהלת המטרות.
צה"ל החליט לתמרן במקומות שאף אחד לא תכנן לפני המלחמה ויש כאן גם מן הביקורת שצה"ל הגדול לא ידע להכין מבעוד מועד תוכניות לכיבוש חלקים גדולים מרצועת עזה, אך מנהלת המטרות ופד"ם צמצמו במהירות רבה את הפערים, לא רק במטרות מעל הקרקע אלא בעיקר בתקיפת אלפי מטרות עמוק מתחת לקרקע. במצב אחר היה לוקח להכין אותן במשך שנים עם משאבים הרבה יותר גדולים.
האתגר שעומד לפתחה של מנהלת המטרות הוא בעיקר כושר הלמידה וההשתנות של האויב מול צה"ל במעין מלחמת מוחות. בהתאם, המנהלת נדרשת לשנות לעיתים שיטות עבודה. "האויב נערך אחרת בתשתיות שלו. מתאקלם אחרת בין ההריסות, מחליף אמצעי תקשורת, מטמין אחרת את אמצעי הלחימה, משנה אמצעי פיקוד ושליטה, כל הזמן בתחרות למידה", סיפר קצין מאמ"ן והוסיף: "לכן יש במנהלת קמ"נים שכל הזמן מביטים גם על ההתנהגות, דפוסי פעולה, כדי להבין את היערכות האויב".
כדי להעצים את יכולות מנהלת המטרות הוחלט באמ"ן להרחיב את הרכש וההטמעה של טכנולוגיות וסנסורים בקרקע ובאוויר שמאפשרים את היכולת לעקוב אחר האויב ולהגדיל בשיטתיות את היכולת לזהות תופעות בדרום ובצפון. אחד הקצינים הסביר כי האתגר עוד לפניהם לא רק בגלל התמרון ברפיח או בשל הרצון לדייק את הלחימה בתת קרקע גם בתקיפות מהאוויר אלא בעיקר בגלל המוכנות למלחמה נגד חיזבאללה בלבנון, מטרות בתימן, עיראק, ואפילו באיראן.