ארגנטינה ביקשה מהאינטרפול לעצור את שר הפנים של איראן, אחמד והידי, על חלקו בפיגוע במרכז הקהילה היהודית בבואנוס איירס ב-1994, שבו נהרגו 85 בני אדם - כך מסר אתמול (שלישי) משרד החוץ הארגנטינאי.
והידי הוא חלק ממשלחת מטהראן המבקרת כעת בפקיסטן ובסרי לנקה, והאינטרפול פרסם התראה אדומה המבקשת את מעצרו לבקשת ארגנטינה, כך נמסר בהודעת משרד החוץ הארגנטינאי. עוד נמסר כי ארגנטינה גם ביקשה משתי הממשלות הללו לעצור את השר הבכיר.
ב-12 באפריל קבע בית משפט בארגנטינה כי איראן אחראית לפיגוע במבנה הקהילה היהודית (AMIA) בבואנוס איירס ב-1994 ובפיגוע שאירע שנתיים קודם לכן בשגרירות ישראל בעיר, שבו נהרגו 29 בני אדם. שום גוף לא קיבל אחריות על הפיגוע ב-1994 והוא מעולם לא פוענח, אך ארגנטינה וישראל חשדו במשך שנים ארוכות כי חיזבאללה ביצע אותו לבקשת טהראן.
התביעה בארגנטינה האשימה בכירים איראנים בהוראת המתקפה, אם כי טהראן הכחישה כל מעורבות בה. בית המשפט גם קשר את חיזבאללה אליו וכינה את המתקפה נגד מבנה הקהילה היהודית - הקטלנית ביותר בתולדות ארגנטינה - "פשע נגד האנושות".
"ארגנטינה מבקשת מעצר בינלאומי של האחראים לפיגוע ב-AMIA ב-1994, שבו נהרגו 85 בני אדם, ושנשארים בתפקידיהם עם חסינות מוחלטת לעונש", נמסר בהודעת משרד החוץ הארגנטינאי, שעליה היה חתום גם משרד ההגנה. "אחד מהם הוא אחמד והידי, המבוקש על ידי בתי המשפט בארגנטינה בתור אחד האחראים למתקפה נגד AMIA".
ארגנטינה טענה כבר בעבר שןוהידי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה של איראן, הוא אחד מהמתכננים המרכזיים של הפיגוע וביקשה את הסגרתו.
בפסיקתם החודש, בחנו השופטים הארגנטינאים את ההקשר הגיאופוליטי בזמן הפיגועים. הם מצאו שהם מתכתבים עם עמדות מדיניות חוץ כלפי איראן תחת נשיא ארגנטינה דאז קרלוס מנם, שכיהן מ-1989 עד 1999.
"המקור של התקיפות נעוץ בעיקר בהחלטה החד-צדדית של הממשלה - שמונעת משינוי מדיניות החוץ של ארצנו בין סוף 1991 לאמצע 1992 - לבטל שלושה חוזים לאספקת ציוד וטכנולוגיה גרעיניים שנחתמו עם איראן", סיכם בית המשפט.
בין הנאשמים: גם נשיא איראן לשעבר
השופטים האשימו את נשיא איראן דאז, עלי אכבר האשמי רפסנג'אני, כמו גם בכירים איראנים אחרים ואנשי חיזבאללה בתכנון וביצוע הפיגועים.
ב-2006 ביקשו בתי משפט בארגנטינה את הסגרתם של שמונה איראנים, בהם רפסנג'אני ווהידי, שכיהן כשר ההגנה תחת הנשיא מחמוד אחמדינג'אד.
ב-2013, הנשיאה דאז כריסטינה קירשנר חתמה על מזכר עם איראן שבמסגרתו יוכלו התובעים הארגנטינאים לחקור את החשודים מחוץ לארגנטינה. הקהילה היהודית בארגנטינה הביעה זעם והאשימה את הנשיאה בטיוח הפרשה.
אלברטו ניסמן, תובע מקומי, פתח בחקירה ב-2015 כשקירשנר הייתה בשנה האחרונה של כהונתה השנייה. שעות לפני שהיה אמור להעיד בפני הקונגרס, ניסמן נמצא מת כשהוא ירוי בראשו. סיבת המוות - התאבדות או רצח - נותרה בגדר תעלומה אך רבים מאמינים כי הוא נרצח.
בסופו של דבר, מערכת המשפט בארגנטינה ביטלה את החקירה נגד קרישנר.