ברקע העיכוב במינוי יו"ר הוועדה המייעצת למינויים בכירים, ארגוני נשים מובילים פנו למזכיר הממשלה, יוסי פוקס, בדרישה למנות אישה לתפקיד - שמאויש על ידי שופט בדימוס של בית המשפט העליון - ומעולם לא אויש על ידי שופטת. "מיום הקמת הוועדה, בשנת 1999, לא עמדה אישה בראשה. עד כה, מונו לעמוד בראשות הוועדה גברים בלבד - כב' השופטים בך, טירקל, גולדברג ורובינשטיין", נכתב במכתב ששיגרו פורום דבורה לקידום נשים במוקדי קבלת ההחלטות, נעמת ושדולת הנשים לפוקס בשבוע שעבר.
שלושת ארגוני הנשים הן גם העותרות בבג"ץ שהוגש נגד הממשלה בשנה שעברה בשל אי-מינוי נשים לתפקידים בכירים במשרדי הממשלה, לרבות מנכ"לים, ראשי רשויות סטטוטוריות ועוד, ובג"ץ אף הוציא צו על תנאי לממשלה לנמק מדוע לא תפעל לייצוג הולם של נשים כנדרש על פי החוק.
לדבריהן, מינוי אישה ליו"ר הוועדה למינויים בכירים יאפשר לממשלה "להתחיל בצמצום הפערים הקיימים באיוש נשים לתפקידים בכירים, בעמדות מפתח ובמוקדי קבלת החלטות והשפעה. זאת, במטרה לתקן את עיוותיו המעשיים של חוסר השוויון".
הוועדה למינויים בכירים היא זו שבוחנת מועמדים לשבעה תפקידים בכירים בהיבטי ניקיון כפיים וטוהר המידות: הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש המוסד, ראש השב"כ, נציב שב"ס, נגיד בנק ישראל והמשנה לנגיד. היא מונה ארבעה חברים ובראשה עומד נשיא בית המשפט העליון, ומלבדו גם נציב שירות המדינה ושני נציגי ציבור.
כיום, יש אישה אחת חברה בוועדה - הפרופ' טליה איינהורן. ומאז אוגוסט 2022, אין לוועדה יו"ר קבוע: השופט אליקים רובינשטיין כיהן כיו"ר זמני בעקבות פטירתו של היו"ר הקבוע השופט בדימוס אליעזר גולדברג - אך הממשלה הנוכחית לא מינתה יו"ר קבוע במקומו.
בחודש שעבר, היה אמור לעלות לאישור הממשלה מינויו של השופט בדימוס אורי שהם אך בעקבות התנגדות של גורמי ימין בקואליציה, ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הסיר את המינוי ומאז לא נבחר מועמד חדש. המשנה ליועמ"ש, עו"ד גיל לימון, פנה למזכיר הממשלה מוקדם יותר החודש והעיר על דחיפות המינוי בשל מינויים בכירים שצפויים בחודשים הקרובים, בהם גם מפכ"ל המשטרה ונציב קבוע לשב"ס.
במכתב שכתבו אל"מ במיל' מאיה הלר, מפורום דבורה, עו"ד גלי זינגר משדולת הנשים ועו"ד גלי עציוני מנעמת למזכיר הממשלה - הן מזכירות את חובת הממשלה למנות נשים למינויים בכירים בשירות המדינה, ברקע מיעוט המינויים בממשלה ה-37. "אי מינוי נשים לתפקידים בכירים במשרדי הממשלה, היא הפרה בוטה של הזכות לשוויון על רקע מין, זכות המנויה במפורש במגילת העצמאות, אשר הוכרה כחלק מהמשפט הישראלי", וכן שעקרון השוויון וחובת הייצוג ההולם נקבע במספר דברי חקיקה, ואת חובת הייצוג ההולם לנשים בוועדות ציבוריות שממנה הממשלה.
"לדאבון הלב, בפועל, מדינת ישראל רחוקה מאוד מהיעדים שנקבעו ומיישום אמיתי של החובה לייצוג הולם לנשים, באופן שיממש את זכותן לשוויון", נכתב במכתב. "אין צורך להכביר מילים על השלכותיה החמורות של מציאות זו. בין היתר, היא פוגעת בנשים בשירות הציבורי ובנשים המעורבות בעשייה ציבורית, וחוסמת את דרכן להשתתפות משמעותית; היא פוגעת בייצוג עניינן של נשים וקולן במוקדי קבלת ההחלטות במדינה; היא פוגעת באינטרס הציבורי הכללי למיצוי מיטבי של ההון האנושי; והיא פוגעת באינטרס הציבורי הכללי לטיוב ההחלטות המתקבלות כאשר נשים משתתפות בתהליך קבלתן".
עוד צוין: "לדידנו, דברים אלו מקבלים משנה תוקף מאז יום 7 באוקטובר 2023, אז נחשפה באחת תרומתן המכרעת של נשים לבניין הארץ והגנתה, ומשכך - החובה לחזק את תחושת שייכותן ומעורבותן של הנשים בעשייה משמעותית, לרבות בתפקידים הבכירים ביותר במגזר הציבורי".