הדיון בעתירתו של שר הנגב הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף נגד היועמ"שית גלי בהרב מיארה נערך היום בבג"ץ. ואסרלוף טוען כי היועמ"שית מפלה לטובה את המפגינים נגד המהפכה המשפטית בכך שהיא לא אוכפת את החוק נגדם. מנגד, היועמ"שית טוענת שהשר לא הראה שום הוכחה לאכיפה בררנית בכך שהוא לא הצביע על מספר כתבי אישום שהוגשו נגד מוחים אחרת באותן העבירות שנגדם הוא טוען שהיה צריך להגיש נגד המפגינים נגד המהפכה המשפטית.
הרכב השופטים שדן בתיק הוא: השופט יצחק עמית, השופט חאלד כבוב והשופט דוד מינץ. אתמול באורח פלא ובלי שום הסבר השתנה ההרכב השופטים והשופט יחיאל כשר הוחלף בשופט כבוב. הצדדים בתיק לא עודכנו בכך.
בתחילת הדיון אמר השופט עמית שהוא נותן גילוי נאות וכי מי שמייצג את השר היה מתמחה שלו בעבר. בהמשך, עו"ד ד"ר איתמר מירון שמייצג את השר: "העתירה שלנו לא עוסקת בזכות המחאה העותרים לא מלינים על זכות המחאה. העתירה שלנו עוסקת בשולי המחאה שירדו מעולם של מחאה לעולם של הפרת חוק. הפסיקה בעניין הזה היא מאד ברורה".
על כך השיב השופט עמית: "אתם בעתירה של אוירה, בכלל לא הבנתי מה אתם רוצים בעתירה הזאת, לא הבנתי את העתירה שלכם מה הסעד שאתם רוצים, מה לא בסדר שהמדינה כותבת שהחלטות הנוגעות לפתיחת צירים מתקבלות על ידי המפקדים של המשטרה בשטח וארז משטרה מפרטת מה נעשה. כל דבר לגופו".
על כך מירון שמייצג את השר השיב: "אני מניח שכבודו כן הבין אבל אני אסביר שוב. אנחנו לא עוסקים בפתיחת ציר אלמוני. המצב הוא שלא חוקרים את מי שחסם את הכבישים".
השופט כבוב הקשה על מירון: "אדוני בדק פרטנית את התיקים? האם לאדוני יש השגות על אופן שבו המשטרה, לא היועמשית, החליטה לטפל בתיקים האלה? הרי לנו ידוע שיש עצורים". מירון השיב: "מיקדנו את העתירה לא לעניינני אוריה ולא לסוגיות שמנוגעות במחאה גם המחאה לא חוקית. הבאנו דוגמאות שבהתנתקות הוגשו כתבי אישום בתוך שבוע. פייגלין שאח"כ היה ח"כ נעצר ונקבע שהוא לא יכול לרוץ לכנסת כי אוריה שיש עימה קלון על כך שהוא אירגן חסימות כבישים".
השופט מינץ שמתנגד לעתירות של שרים נגד היועמ"שית הקשה על מירון מצד אחר: "עוד משהו, שר בממשלה מגיש עתירה נגד היועמשית ואגב זו לא פעם ראשונה, שרים אחרים עשו את זה, מה זה הדבר הזה?! שר בממשלה לא מסתדר עם היועמשית אז ביהמ"ש יחליט זו האכסניה לטפל בזה?". מירון השיב: "אני בהחלט חושב שזה דבר לא רצוי, היועמשית הזמינה אותו לדון בזה והוא ביקש לשבת איתה על בסיס נתונים."
השופט מינץ התעקש: "אדוני לא עונה לי בכל הכבוד זו לא תשובה. לשר יש את הכלים שלו, זה ששר אומר שהמדיניות לאל רוחו בזה אנחנו דנים?". מירון השיב: "גם אם תשובתי לא תפיס את דעתו של כבודו אני אשוב ואענה, היועמשית זימנה את השר ואז אמרה לו שהממשלה לא יכולה לעסוק בזה היא גם אמרה את זה בישיבת הממשלה שעסקה בנושא. לאיפה השר אמור לפנות לביה"ד הבינלאומי בהאג לאן הוא אמור לפנות?".
וכאן הגיע הדיון לשיאו הקומי: השופט עמית שאל את עו"ד מירון מה העילה מתחום המשפט המינהלי שלפיה בית המשפט יכול להתערב - ומירון השיב כי "מדובר בהפגנות"
ואז עמית קטע אותו ואמר בהומור: "אני מנסה להוציא ממך את המילה סבירות, אתה לא שם לב, שתגיד שהמדיניות שלה היא לא סבירה". פרץ צחוק בקע באולם.
לא נכנס למשחק הזה של השוואה להתנתקות
נציגת הפרקליטות מיטל בוכמן שינדל הציגה את עמדת היועמ"שית: "אכיפה בררנית אסורה אבל צריך להראות מספר כתבי אישום שהוגשו בנושא. העתירה לא מציגה שום מקרה קונקרטי שמצדיק הגשת כתב אישום, אין כאן באופן אמיתי שום טענה אמיתית לאכיפה בררנית אלא טענה כוללנית. ביהמ"ש לא נותן סעדים לאכיפה בררנית.
במקרה הזה יש סיבה נוספת שבגינה הניסיון להתערב בשיקול הדעת של התביעה הוא לא במקום, אין מקום לאפשר לגורם בתוך הממשלה לנסות להשפיע על הפעלת הכוח המשטרתי ועל החלטות האם להגיש כתב אישום בעניינם של מפגינים שמממשים את חופש הביטוי שלהם במחאה נגד הממשלה. ההחלטות בנושא הגיעו עוד לפני שהמחאות נגד הרפורמה במערכת המשפט באו לעולם ביחס לפסקי הדין בנוגע להתנתקות הם לא רק חסימת כבישים פסקי הדין כללו גם עבירות חמורות".
השופט עמית קטע את נציגת הפרקליטות ואמר: "חברך מנסה לגרור את ביהמ"ש וגם אותך להשוואת על ההתנתקות, וגברתי נופלת בזה. נכון שזה המשחק הלאומי היום אי אפשר לדבר על מזג האוויר בלי שמישהו ישאל מה עם ההתנתקות אנחנו לא נשחק במשחק הזה".
בסיום השופטים המליצו לשר למשוך את עתירתו אך הוא עמד עליה, מה שאומר שהשופטים יצטרכו לכתוב פסק דין בנושא.
תגובת השופט יחיאל כשר באמצעות דוברת הרשות השופטת: לשופט כשר היכרות מקצועית עם היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, מתקופת עבודתם כעורכי דין במגזר הפרטי. השופט אינו מנוע מלשבת לדין בכל הליך משפטי שהיועצת המשפטית לממשלה, במעמדה ככזאת, הינה צד לו. במקרה זה, היות שהעתירה ונספחיה כוללים גם טיעונים התוקפים את היושרה האישית של היועצת המשפטית לממשלה, החליט השופט להימנע מלשבת בדין בעתירה זו.