עם בוא חג הפסח ולקראת יום הזיכרון ויום העצמאות, באגף השיקום במשרד הביטחון מסכמים היום (רביעי) חצי שנה מאז ה-7 באוקטובר. האגף מציג בין היתר נתונים קשים מאוד, עם 7,209 פצועים חדשים שנקלטו באגף, המצטרפים כעת ל-62 אלף נכי צה"ל הקיימים.
מתוך הנתונים שפורסמו, עולה כי 29% מתוך הפצועים במלחמת חרבות ברזל, שהם 2,111 במספר, פיתחו תגובה נפשית לפציעתם. מתוך אותם פצועים, אצל כ-60% מהם, 1,227 פצועים, הפציעה העיקרית היא הפציעה הנפשית.
נכון להיום, כ-11 אלף נכי צה"ל מתמודדים עם תגובות נפשיות,וכ-70% מהם מתמודדים עם דרגות שונות של פוסט טראומה. אם כן, מה יהיה בשנת 2024? על פי ההערכות, צפויים להיקלט במהלך השנה כ-20 אלף פצועים בעקבות המלחמה. כ-40% מבין אותם הפצועים החדשים צפויים להתמודד עם תגובות נפשיות שונות.
סמנכ"ל וראש אגף השיקום במשרד הביטחון, לימור לוריא, דיברה היום על סטטוס הטיפול בפצועי המלחמה בדגש על המתמודדים עם פציעות בנפש. "אנחנו לא מטפלים רק באנשים פוסט טראומטיים", היא הסבירה, "יש גם אנשים עם פציעות שונות מחרדה, דיכאון, קשיי הסתגלות, קשיי תקשורת, מצבים פסיכוטיים", היא מסרה, "המלחמה הזאת יצרה צרכים שלא ידענו אותם".
כל למש, מסבירה לוריא כי 70% מפצועי מלחמת חרבות ברזל הם מילואימניקים. "מהרגע שהם נכנסים אלינו. זה לא משנה לנו היכן ואיפה הוא נפצע אם הוא בסדיר בקבע או במיל', אנחנו כן נערכים לכך", מסרה לוריא, "מילואניקים גם הרבה פעמים מגיעים אלינו עם בני משפחה. להערכתנו יש עוד 14 אלף בני משפחה שהצטרפו למעגל הטיפולים שלנו. צריך לטפל גם בהם ולא רק בפצועים עצמם והאתגר הוא ענק. יש קושי לגייס רופאים וגם אנשי צוות לפריפריה. יש עדיין מחסור בתקנים ואנחנו ממלאים את השורות בימים אלה".
לוריא מדגישה כי ענף הפסיכיאטריה היה במחסור כבד עוד לפני המלחמה, וכעת הקשיים רק הופכים חמורים יותר. "אנחנו כבר במפגשים אינטנסיביים עם משרד הבריאות כי זה אתגר לא רק לאגף השיקום, זה אתגר לאומי", היא מסבירה, "משרד הבריאות כבר נערך להגדיל את מספר הפסיכאטריים וגם להכשיר רופאים שיתנו טיפולים תרופתיים. יתבצעו גם הכשרות לרופאי משפחה, ויינתן מענה רחב יותר, זה אתגר עבורנו". היא מספרת כי בן היתר הוגדל תעריף הטיפול הפסיכיאטרי עבור הפצועים מ-260 שקלים ל-700 שקלים. כמו כן, הוחלט כי יש צורך להקים מחלקת אשפוזית ייעודית לפצועי צה"ל.
בין היתר התייחסה לוריא לדיווחים לגבי פצועי הנובה החיילים שלא מקבלים טיפול. היא הפנתה את השאלה לצה"ל כי לטענתה הם לא באחריותה. "כל עוד הם בשירות הם באחריות צה"ל ומקבלים את מלוא הטיפול, ברגע שהם משתחררים הם נכנסים לאגף השיקום וכרגע הם באחריות של צה"ל. הם לא הגיעו אלינו".
עוד סיפרה כי יינתנו מענים ייחודיים לאגף כחלק מההיערכות לתקופת החגים, כמו שירות חדשני וראשון מסוגו, במהלכו אנשים עם פוסט טראומה או מטופלים יגיעו למתמודדי הנפש הזקוקים לעזרה ראשונית כדי להרגיע את המצב במקום משטרה. בכך, יועלו להעניק מענים ייעודיים לפצועים ולבני משפחתם לכלל נכי צה"ל. בנוסף, יעמדו לרשותם צוות מת"ן מענה ותמיכה נפשית ראשונית, בית בטוח ובית מאזן, החוות השיקומיות הפרוסות בכל הארץ וקו נפש אחת- קו הסיוע זמין 24/7 לפצועים ולבני משפחותיהם.
לוריא הדגישה כי תקציב אגף השיקום עומד נכון להיום על 5.3 מילארד שקלים ועל פי ההערכות עד סוף השנה יצטרכו להגדיל אותו ל-7.3 מיליארד שקלים. "ככל שנכנסים יותר פצועים, כך התקציב יגדל בהתאם, אין לנו הגבלה", ציינה.
לוריא נשאלה כיצד ניתן להסביר מדוע יש במלחמה זו יותר פצועי פוסט טראומה מבעבר. "אנחנו לא מגדירים את כולם כסובלים מפוסט טראומה. כל מי שמגיע אלינו, גם אם הוא פצוע פיזי, הוא עם תגובה נפשית וזכאי לטיפולים נפשיים", היא הסבירה,"יש יותר מודעות ויותר רצון לטפל בפצועים מוקדם ככל שניתן. ברגע שרק פונים אלינו אנחנו מיידית נותנים להם את כל הטיפולים כדי שלא ייכנסו למצב פוסט טראומטי".