אחת מהיממות העמוסות ביותר של פיקוד הצפון מתחילת המלחמה - במהלכן חוסלו שלושה מפקדים שדה בכירים בחיזבאללה, בהם מפקד גזרת החוף ומפקד בכיר בכוח רדואן שאחראי על שיגורי רקטות. גורמים במערכת הביטחון שיבחו את פועלם של גורמי המודיעין ומרכז האש בפיקוד הצפון לבצע חיסולים בקצב - חרף האזהרות של נסראללה את אנשיו, ההקפדה על מידור ופעילות לוחמי כוח רדואן בחיזבאללה כמבוקשים בדרום לבנון.
מתחילת המלחמה, הרג צה"ל למעלה מ-280 פעילי חיזבאללה (לפי ספירה של הארגון) לא כולל נספחים בהם פעילים פלסטינים, ושיעים מסוריה או אזורים אחרים.
ברקע שיפור ההגנה על הקרקע, הצבת מוקשים, שדרוג גדר הגבול, פעילות הנדסית למניעת חדירות לעורף הישראלי והרס תשתיות טרור בטווח של 10 ק"מ מהגדר - ההתמודדות מול כלי הטיס הלא-מאוישים של חיזבאללה הפך לאחד האתגרים הגדולים ביותר של חיל האוויר הישראלי. סוגיה זו מעוררת ביקורת בקרב כוחות היבשה, בחלוף יותר מחצי שנה מאז החלה המלחמה.
בתחום האימונים יכול מפקד פיקוד הצפון האלוף אורי גורדין לרשום לעצמו נקודות זכות רבות, לאחר שתוך כדי מלחמה אינטנסיבית מול הארגון השיעי - כל החטיבות שמיועדות לתמרון קרקעי בלבנון עדיין עוברות מסכת אימונים משמעותית.
קצינים מאוגדה 36 הבהירו בשיחה עם וואלה! כי היקף ועוצמת האימונים באש חיה היא קריטית מאחר והלחימה בדרום לבנון לא תהיה דומה לרצועת עזה, "הסבירו לנו שהיקף האש האווירית שהייתה ברצועת עזה לא תהיה דומה בשום צורה למה שיקרה בלבנון".
מפקד זרוע היבשה, האלוף תמיר ידעי, שנערך למקרה שהדרג המדיני יאשר תמרון קרקעי נרחב בלבנון, הנחה על האצת תהליכי הרכש של דחפורים, נגמ"שים, טנקים, רובים, טילים משוגרי כתף, רכבים ממוגנים, תחמושות בכלל ולארטילריה בפרט, כולל רחפנים, כלי טיס מתאבדים ועוד.
בנוסף לכך, הניח מפקד פיקוד הצפון דגש מרכזי לחזק ולתרגל כמה שניתן את תפיסת ההגנה החדשה על בסיס לקחי מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר שיכללו שיתוף פעולה רב ארגוני (משטרה, מגן דוד אדום ומכבי אש).