שלושה ימים אחרי מתקפת הטילים האיראנית על ישראל והיירוט המוצלח של רובם המוחלט, עוסקים כעת במערכת הביטחון ובתעשיות הביטחוניות בתחקור האירוע ובהפקת לקחים.
למרות שישראל החלה ליירט בהצלחה שיגורים לעברה עם הההפעלה המבצעית המוצלחת הראשון של כיפת ברזל ב-2011 נגד רקטות מעזה, ומאז רשמה המערכת של רפאל אלפי יירוטים מוצלחים, המתקפה בשעות הבוקר המוקדמות של יום ראשון האחרון הייתה בהיקף שאף מדינה לא התמודדה איתו עד היום, ועם טילים איראנים שחלקם הופעלו מבצעית לראשונה.
"זאת הייתה הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש מבצעי בטילים איראנים מדויקים נגד ישראל, בהתקפה הגדולה ביותר שתועדה אי פעם של טילים באליסטיים וטילי שיוט", אומר טל ענבר, מומחה לתכנית הטילים האיראנית. "אף מטח טילים רוסי נגד אוקראינה לא הגיע לממדים האלה. ביירוט הטילים באמצעות שיתוף פעולה עם מדינות זרות ראינו ישום של היכולות והשפה המבצעית המשותפת שפותחו בתרגילי ג'ניפר קוברה המשותפים לישראל ולארה"ב, בהצלחה מרשימה ביותר".
לצד מטחי הרקטות ששיגר חמאס מלבנון ויורטו בידי כיפת ברזל, השתמשה איראן בשלושה סוגי טילים מתקדמים שפיתחה.
שאהד 238: גרסה סילונית של השאהד 136 שאיראן מכרה לרוסיה, ומשמש לתקיפת מטרות באוקראינה. ה-238 מצויד במנוע סילון קטן שמאפשר לו לשייט במהירות גבוה פי 2, קרוב ל-600 קמ"ש במקום כ-180 קמ"ש לכלי עם מנוע המדחף. לפי הדיווחים איראן שיגרה לישראל כ-170-180 כטב"מים כאלה.
המהירות הגבוהה יותר מקטינה את הזמן שעומד לכוח המותקף כדי ליירט אותו, ואת הזמן שיש למטוסי הקרב להגיע אליו. אבל כשמטוס הקרב כבר בקרבתו היירוט קל יותר, כי מנוע הסילון מייצר יותר חום שמקל על טילי האוויר אוויר לאתרו ולפגוע בו, מה שאכן קרה, כאשר הכלים האלה יורטו מחוץ לגבולות ישראל בידי מטוסי קרב ישראלים, אמריקאים, בריטים, צרפתיים וירדנים באחת ההפעלות המבצעיות הראשונות שלהם.
משקל הראש הקרבי שלו נאמד בכ-40 ק"ג, מעט פחות משל הרקטה ארוכת הטווח של החמאס, R160. השאהד מדויק יותר בפגיעה, אולם שיבושי GPS יכולים להקשות עליו בדיוק.
פאווה 351: טיל שיוט סילוני ארוך טווח, כבד ומהיר יותר מהשאהד 238 שאיראן חשפה רק בשנה שעברה. ההפאווה מגיע לטווח של כ-1,650 ק"מ, ומשייט במהירות של כ-800 קמ"ש. איראן שיגרה לישראל כ-30 טילים כאלה, דומים לאלה שבאמצעותם תקפה בעבר את מתקני תעשיית הנפט הסעודית. גם הם יורטו בדרכם לארץ, ככל הנראה בידי מערכת קלע דוד מתוצרת רפאל שפותחה נגד איומים כאלה.
עימאד: המתקפה הייתה ההפעלה הראשונה של הטיל הבליסטי האיראני החדש, שהוצג גם הוא רק בשנה שעברה. החידוש העיקרי הוא היותו טיל מתמרן: הוא אינו טס במסלול באליסטי שנקבעה למעשה בעת שיגורו, אלא מסוגל לתמרן לאחר כניסתו לאטסמוספירה, כדי להטעות מכ"ם שעוקבים אחריו וטילי יירוט שמשוגרים כדי ליירט אותו.
לעימאד, עם טווח של כ-1,700 ק"מ, שמאפשר שיגור לישראל מעומק איראן, והוא מונע בדלק נוזלי. גם הראש הקרבי שלו הוא בסדרי גדול אחרים משל טילי השיוט ושל הרקטות הכבדות ששוגרו לישראל עד כה: 750 ק"ג, לעומת כ-500 ק"ג של הפתח 110 האיראני שנמצא גם הוא בידי חיזבאללה, או 20 ק"ג של רקטת גראד. לצידו שיגרה איראן גם טילים בליסטים מסוג חייבר קאן.
חץ-2 הותאם במהלך שדרוגים שבוצעו בו במהלך השנים בידי מנהלת חומה במשרד הביטחון והתעשייה האווירית להתמודד עם טילים בליסטיים מתמרנים. חץ-3, שמיירט גבוה יותר, בחלל, אמור להשמידם עוד לפני שהם מתחילים בתמרון. כעת נבדק כיצד למרות היירוטים המוצלחים שביצעו טילי החץ ושל מספר טילי SM-3 ששוגרו ממשחתות אמריקאיות, עדיין נרשמו מספר פגיעות בדרום בארץ. בעיקר מדובר בהוכחה נוספת שקשה להגיע להצלחה של 100% ביירוטים, כפי שקורה עם מערכת כיפת ברזל, ושההכרזה הראשונית של דובר צה"ל לגבי הצלחה של 99% הייתה מעט אופטימית.