תכנית משרד ראש הממשלה לחיזוק חוסנו של הצפון זוכה לספקנות אצל ראשי היישובים בקו העימות גם אחרי מקצה שיפורים. אתמול (שני) בפתח דיון בוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל הגדיר אותה ראש העיר קרית שמונה, אביחי שטרן: "אפילו לא כוסות רוח למת". הוועדה, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, קיימה את דיון הפגרה הדחוף בתוכנית אותה קידם משרד ראש הממשלה להגישה כהצעת מחליטים כבר ביום רביעי הקרוב, אבל המועד יתעכב, לאור הביקורת והדרישה להצעה משופרת. "אנחנו אחרי 48 שעות מהקשות ביותר שמדינת ישראל חוותה עם מעל 300 שיגורים לכיוונה", אמר ח"כ ביטון, "הדבר הזה רק מחזק את הדרישה שלנו מהממשלה לייצר מוכנות וחוסן קהילתי וחוסן אזרחי וחוסן כלכלי עבור תושבי הצפון, שגם היו כתובת בהתקפה הזאת".
הדס שון לוי, סמנכ"לית אגף פנים, תכנון ופיתוח במשרד ראש הממשלה, הלינה כי "בתקשורת השחירו את התוכנית ודיברו על טיוטה", אולם גם בדיון, גם לאחר שתקציבה הלכאורי של התוכנית תפח מ-3.5 מיליארד שקלים ל-6 מיליארד, התקשו נציגי האוצר להבהיר מה "תוספתי" ומה כבר היה בעצם קיים בתוכניות קודמות ומוצג עכשיו כחלק מתוכנית זו. בסופו של דבר, נאלצו להודות שמדובר בחצי מיליארד-מיליארד של כסף נוסף וכי התקציב הזה אמור לממן גם הוצאות מיגון משופר, בין היתר על רקע לקחי ה-7 באוקטובר, כאשר היישובים זוכרים את הניסיון המר עם תכנית מימון הצפון, תכנית של 5 מיליארד שקלים שרק חלק קטן ממנו התממש עד כה.
ידידיה גרינוולד, אגף תקציבים, הסביר את ההחלטה: "במסגרת טיוטת ההחלטה, המסגרת עמדה על 3 מיליארד וחצי, כשמתוכם 1.4 מיליארד היו לטובת מיגון ברשויות הצפון. מכל השלושה מיליארד וחצי דובר על מיליארד ש"ח תוספתיים ממשרד האוצר שמאושרים בתקציב המדינה ויחולקו לפי ההחלטות שיתקבלו, ועוד חצי מיליארד שהוקצו לצורכי חירום ומרכיבי ביטחון, וכן תקציב שיועד לחינוך ולבריאות. יש רצון להרחיב את ההחלטה בשלושה מיליארד נוספים. הכוונה לתת מענה לטווח הארוך ולשנות דברים במהלך השנים".
"גם ה-6-6.5 מיליארד זו טיפה בים, וזה ברור כשמשווים את זה ל-18 מיליארד שתקצבו לדרום", אמר לוואלה שטרן, ראש העיר קרית שמונה, "עיני אינה צרה בדרום, אין לי ספק שהם צריכים את הסכום הזה, אבל זה רק מדגים שאצלנו עם שהאירוע מתמשך יותר ויש יותר תושבים ברור שצריך יותר. אפשר להגיד שאני אופטימי שהצפון עולה לשיח של הממשלה כעת כיעד כה היינו תלויים רק בפילנתרופיה אבל אני מאוד סקפטי כי יש פערים עצומים בין מה שאנחנו צריכים למה שהם מציעים. בפועל כל ההחלטה הזו זה דיבורים על טווח ארוך כשהכסף הוא לטווח קצר ואין שם התייחסות אמיתית ליום שאחרי. זה נחמד לדבר על תושבים שיחזרו הביתה, אבל למה בדיוק הם יחזרו אם אין התייחסות לתחזוקת ושיקום העסקים. אנשים היום עוזבים את האזור ואין לנו אופק להגיד להם מה יהיה אחרי שהמלחמה תסתיים. שאולי יחשבו פעמיים על הנטישה שלהם".
ראש המועצה המקומית מטולה שתושביה פונו ושעשרות מבתיה נפגעו מאש חיזבאללה, היה בירושלים אבל בחר שלא להשתתף כי סבר שזו תוכנית שאינה נותנת מענה לצרכי הרשויות ותושביהן. "בתכנית של משרד רה"מ יש עוולות", הוא אמר לוואלה, "במקום קודם כל לדאוג לרשויות שפונו, זימנו לישיבה הזו את כל רשויות הגליל. מכניסים רשויות שפורחת כלכלית ושהן לא נפגעו משמעותית מהמצב בין היתר כתוצאה מזה שתושבי קו העימות המפונים עברו להתגורר בה, לשכור בה בתים, לקנות בה, לעבוד בה ולפתוח בה עסקים. אני לא מקנא ברשויות הללו , אבל עם כל הכבוד יש הבדל. אצלנו ביישובים אין נפש חיה. אז היינו רוצים שהממשלה תתרכז באיך להחזיר את התושבים שלנו הביתה שזה לא יקרה בלי פעולה צבאית נרחבת בלבנון, ואח"כ באיך לשקם את הכלכלה שלנו, את התיירות שמתה, את החקלאות שגוססת, את המפעלים, את היזמים והמשקיעים,את השיפוי על הארנונה לעסקים,עידוד דמוגרפי להחזיר משפחות צעירות לגליל ואת ההשכלה הגבוהה. חייבים לתת לכל אלה הטבות מאד משמעותיות. מה, לא מגיע? בהחלטה שמדברים עליה היום אין כלום בכיוון הזה. זו החלטה שמדברת על להעביר כסף לבנות עוד מוסדות חינוך ועוד ממ"דים באזורי עורף. זו הכנה לספטמבר 2024, ואם זו התוכנית אז המשמעות היא עוד יותר לפורר את הקהילה. איתנו בכלל לא דיברו כשהכינו את ההחלטה. מגיעים כדי להציג אותה. על בסיס מה הם מחלקים את הכספים? על בסיס מה שהם חושבים, על פי כלל אצבע? על בסיס מי שתומך בהם?".
גם יו"ר הועדה, ח"כ מיכאל ביטון הדגיש,"אנחנו רוצים תוכנית מסודרת בלי חורים שחורים ובלי שאלות". הוא הדגיש את הצורך לדאוג גם ליישובים בצפון שנפלו בין הכיסאות, כגון אלה שלא פונו אך הם חלק ממועצות מושבתות. "אתם תחזירו תושבים בספטמבר למקום ריק שעסקים עזבו אותו", הזהיר שוב, "יש עזיבה זוחלת של עסקים את קו הגבול. מפו את העסקים ודאגו עבורם למענקים". עוד הוא קרא לתת מענקים לשימור החקלאות בגבול הצפון. בענף התיירות קרא לשיפוי וכיסוי מלא לאובדן ההכנסות במטרה לשמור את התשתית כזרוע עתידית לצמיחה. עוד אמר: "אנחנו מציינים לשבח את ההתקדמות בהצעת המחליטים. יש נכונות להגדיל את התקציב של התוכנית הזאת כי התקציב המקורי היה דל מידי". הוא ביקש ממשרד ראש הממשלה להעביר לוועדה מכתב תמציתי ובו דיווח על התקדמות גיבוש ההצעה.
ובינתיים, לראשי הרשויות יש צרכים מיידיים. "הפעימה השנייה של המענק טרם הועברה למשפחות וכי יש הרבה מפונים שאין להם איך לחגוג את החג - "זה מאוד חשוב, זאת טיפה בים אבל מאפשרת למשפחות לקיים את החג בכבוד. מדובר בנושא בוער וצריך להתייחס אליו בנפרד עוד לפני ההחלטה הכללית שתתקבל", אמר שטרן. ביטון ביקש ממשרד ראש הממשלה להקשיב גם לצרכים מיידיים אלה.