מחקר שיזם משרד הבריאות על מנת למגר את הפגיעות המיניות במערכת מספק הערכה להיקף התופעה החמורה. מכון ברוקדייל חשף כי 37% מן הנשים חוו פגיעה מינית ממטפל במערכת הבריאות ו-22% מן הנשים חוו פגיעה כזו בחמש השנים האחרונות (נתונים דומים לנתון של פגיעות מיניות מחוץ למערכת הבריאות).
על פי הממצאים, 14% מהמשיבות טענו כי נפגעו על ידי אותו המטפל יותר מפעם אחת ועד חמש פעמים ו-3% דיווחו כי נפגעו על ידי אותו מטפל יותר מחמש פעמים. 32% דיווחו שהן ויתרו על טיפול רפואי בעקבות הפגיעה, 19% דיווחו כי איבדו אמון ברופאים ובמטפלים ו-14% דיווחו כי הן נוקטות בעקבות הפגיעה בזהירות, חשדנות, מודעות יתר והצבת גבולות.
עוד עולה כי: הפגיעות הנפוצות ביותר אצל נשים היו מבטים (מתוך כלל הנשים שנפגעו, 6.9% מהנפגעות נפגעו ממבטים בלבד), אמירות מקטינות ומחפיצות (מתוך כלל הנשים שנפגעו, 7% מהנפגעות נפגעו מאמירות בלבד) בקשות להתפשט (13% מהמשיבות שנפגעו), נגיעות (13% מהמשיבות שנפגעו), הצעות מיניות (9% מהמשיבות שנפגעו), מעשים מגונים (5% מהמשיבות שנפגעו), אונס וביצוע מעשים מגונים בכפייה (5% מהמשיבות שנפגעו) וסחיטה באיומים (4% מהמשיבות שנפגעו).
בנוסף, 37% מהפגיעות בוצעו על ידי רופאים שאינם גניקולוגיים, 32% על ידי גניקולוגים, 12% על ידי בעלי מקצועות בריאות אחרים, 6% על ידי רופאי שיניים ובריאות השן ו-5% על ידי מטפלים מתחום הסיעוד. כמו כן, מרבית מהפגיעות התרחשו בקהילה כאשר 50% מהפגיעות היו במרפאות קופות חולים, 28% במרפאות פרטיות ו-16% בבתי חולים.
52% מן הנשים שנפגעו במערכת הבריאות לא היו מודעות לקיום גורם אחראי הממונה על מניעת הטרדה מינית במקום הפגיעה, ו-24% ציינו כי הן סבורות שאין גורם אחראי הממונה על הנושא. בנוסף, רק 7% מן הנשים שנפגעו במערכת הבריאות ראו פרסום בולט בנוגע לקיום גורם ממונה על מניעת הטרדה מינית במקום שבו התבצעה הפגיעה.
7% בלבד מן הנשים שנפגעו השיבו כי הפגיעה דווחה לגורם רשמי כלשהו. בבדיקת הסיבות לשיעור הדיווח הנמוך עולה כי היה קיים ספק שמעשיו של המטופל מהווים פגיעה מינית (23%), ספק שהמקרה חמור (17%), בושה (13%), חוסר אמון ביכולת של המערכת לטפל בעניין (9%). בנוסף, 4% דיווחו שאי הדיווח נבע מפחד מהגורם הפוגע או חשש שיימנע מהמתלוננת טיפול רפואי בעקבות התלונה. ממצאים דומים עלו גם מראיונות עומק שביצעו החוקרות עם הנפגעות ונשות מקצוע מהתחום.
בעקבות הפגיעה, 28% מהנשים שענו לסקר דיווחו על נזק נפשי או רגשי, 9% על נזק אישי או חברתי ו-4% על נזק גופני או רפואי.
המחקר הוא כחלק משורת צעדים למיגור התופעה והוא מהראשונים שנעשו במערכות בריאות בעולם. המשרד פועל לקידום חקיקה במטרה שיוענקו סמכויות למשרד הבריאות לטובת אכיפה וטיפול נוקשה כנגד כל בעל מקצוע רפואי הפוגע באדם אחר על רקע מיני. בנוסף, יבחנו הדרכים בכדי להעלות את המודעות להגשת תלונות בנוסף, המחקר הוא כחלק משורת צעדים למיגור התופעה והוא מהראשונים שנעשו במערכות בריאות בעולם, ונועד לבחון את היקפי התופעה הפסולה ולמגר אותה.
המחקר נערך לבקשת ועדת ההיגוי המצומצמת מטעם משרד הבריאות, בראשות ענת לייכטר, ממונה על הטיפול בתלונות על הטרדות מיניות על ידי מטפלים במשרד הבריאות, שהזמינה וליוותה את המחקר, ונערך על ידי על ידי פרופ' רחל נינהולץ-גנות, פרופ' ברוך רוזן, שרביט פיאלקו, ותמי ברוש ממכון ברוקדייל.
הוא כלל סקר אינטרנטי עליו השיבו 963 נשים מעל לגיל 21 ונערך מחודש ינואר ועד לחודש יוני 2023. בנוסף, המחקר הכיל ראיונות עומק עם נשות מקצוע ומטופלות שעברו פגיעה מינית במערכת הבריאות וכן, ניתוח שיח ברשת.
במשרד הבריאות ציינו כי הם פועלים רבות על מנת לטפל באופן עמוק ומקיף בתופעה של פגיעות והטרדות מיניות במערכת הבריאות כאשר מחקר זה הוא אחד מהכלים של משרד הבריאות. בין הפעולות שנוקט המשרד כדי לטפל בתופעה, תחת מדיניות של אפס סובלנות: החמרה משמעותית בתקופה האחרונה בעונשים המוטלים על הפוגעים ובכלל זה הארכת משך זמן התליית הרישיון למקסימום הניתן במסגרת החוק עד כדי שלילת רישיונות, חשיפת פרטי אנשי הצוות הפוגעים לציבור ועוד. המשרד פועל לקידום חקיקה במטרה שיוענקו סמכויות למשרד הבריאות לטובת אכיפה וטיפול נוקשה כנגד כל בעל מקצוע רפואי הפוגע באדם אחר על רקע מיני. בנוסף, יבחנו הדרכים בכדי להעלות את מודעות הציבור כיצד ניתן להגיש תלונות ותבחן אפשרות להקמת "קו חם" להגשת תלונות בנושא וצעדים נוספים.
בנוסף, מינה מנכ"ל משרד הבריאות צוות שתפקידו קידום מניעת פגיעות מיניות ושיפור הטיפול בהן. כמו כן, פורסם חוזר מנכ"ל שקובע כללים למניעת פגיעה והטרדה מינית במהלך טיפול רפואי ודרכי הטיפול בתלונות, וכן חוזר מנכ"ל נוסף בנושא מניעה וטיפול בהטרדה מינית בין עובדים במערכת הבריאות.
ענת לייכטר, ממונה על הטיפול בתלונות על הטרדות מיניות על ידי מטפלים במשרד הבריאות מסרה כי: "אני רואה בתפקיד ובאחריות שלי זכות גדולה ותחושת שליחות אמיתית במטרה לתת מענה לנפגעות ולנפגעי פגיעות מיניות במערכת הבריאות. מאז פרסום חוזרי המנכ"ל בשנת 2022, התקבלו בנציבות הקבילות למקצועות רפואיים כ-180 תלונות, כולן נבדקות ביסודיות וברגישות, כאשר בלמעלה מ-100 תלונות הסתיים הבירור. בין תוצאות הבירור המלצנו ב-13 תלונות על הגשת קובלנה ליחידת הדין המשמעתי. בנוסף, ב-12 מהתלונות ננקטו סנקציות במוסד הרפואי כגון פיטורין או אזהרת המטפל. אנו רואים בחומרה כל אירוע שבו מטופל או מטופלת חוו הטרדה. ואולם, חומרת הצעדים בהם אנו נוקטים נקבעים על פי החוק".
"יזמנו את המחקר כדי למגר את התופעה הפסולה של פגיעות מיניות. כאשר הצעד הראשון הוא בחינה אקטיבית ואובייקטיבית של היקף התופעה. כחלק מההתערבויות שנועדו למגר את התופעה, הקים מנכ"ל המשרד בתחילת השנה צוות ייעודי, במטרה לגבש תוכנית מעשית בתחום. אני פונה ומזמינה כל מי שנפגע או נפגעה להגיש תלונה. הגשת תלונה לא תשפיע לרעה על הטיפול ולא תמנע קבלת טיפול רפואי אלא תעזור להילחם בתופעה. בנוסף, ניתן לפנות ולהתייעץ גם במידה וקיים ספק אם המעשה הוא בגדר פגיעה מינית".
פרופ' רחל ניסנהולץ-גנות, מכון ברוקדייל, הוסיפה: "המחקר משקף תמונה עגומה ולפיה 37% מן הנשים חוו פגיעה מינית מידי מטפל במערכת הבריאות במהלך חייהן, ורק מעט מאוד מהן היו מודעות לכך שיש להן למי לפנות. אף אישה לא צריכה לעבור פגיעה מינית, בטח לא מידי מטפל, וכל אישה צריכה לדעת שיש לה לאן לפנות ושהפנייה שלה תטופל במהירות ובמקצועיות. אני מאמינה שהמחקר שלנו יעלה לסדר היום הציבורי את נושא הפגיעות המיניות במערכת הבריאות ושההמלצות האופרטיביות שהצענו במחקר ייושמו, הן בהקשר של הגברת המודעות וההכשרה והן בהקשר של הליכי הטיפול והסנקציות שיש לנקוט כלפי פוגעים. משרד הבריאות כבר הקים צוות ייעודי לטיפול בנושא והציפיה שלי היא שבמחקר הבא נראה ירידה דרמטית בהיקף החשיפה של נשים לפגיעות מיניות מידי מטפלים".
במשרד הבריאות פונים לכל מי שנפגע או הוטרד על רקע מיני ומזכיר כי ניתן לפנות לממונים על הטרדות מיניות בארגונים השונים ו/או לממונה במשרד הבריאות על תחום ההטרדות המיניות על ידי מטפלים בנציבות קבילות הציבור למקצועות הרפואה:
https://www.gov.il/he/service/submitting-a-petition-regarding-sexual-harassment