ההישג של מערך ההגנה האווירי הלילה, היה בראש ובראשונה של מערכת החץ, המפעילים שלה בחיל האוויר, והאנשים שתכננו ובנו אותה מאז סוף שנות ה-80. כ-100 טילים בליסטיים שיגרו האיראנים ורובם יורטו בידי החץ, וחלקם באמצעות מקביליו האמריקנים, שבפיתוחם שולב ידע שנצבר מניסויי החץ, שהיה זמין למשרד ההגנה בארה"ב כמי שמימן את הפרויקט עד היום בכ-5 מיליארד דולר במצטבר.
בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית, החל את דרכו בחברה ב-1989, כמהנדס זוטר בצוות התכנון של הטיל שעוד היה אז בגדר פרויקט פיתוח ניסיוני, עד שקיבל דחיפה בעקבות התקפות הסקאדים העיראקים על ישראל ב-1991, שמערכת הפטריוט האמריקנית לא הצליחה ליירט. הוא שימש כמהנדס ראשי של חץ-2 ובהמשך ניהל את פרויקט חץ-3.
"כבר בלילה התחלנו לקבל תגובות מדרגי העבודה שאנחנו פועלים מולם בארה"ב, וגם חיזוקים חיוביים מלקוחות שלנו בכל העולם, מה שהיה מאוד מחמם לב בימים האלה. בשבילי אלה היו 30 שנה של הערכות, מצוינות ופיתוח, החלטות שנלקחו לפני 30 שנה, של מקבלי ההחלטות במערכת הביטחון ובתעשייה האווירית, וחלקן גם שלי אישית כמהנדס. כל התרחישים שעשינו, כל המחשבות שהיו לנו, כל מה שהתכוננו לו קרה".
כשלוי הצטרף כמהנדס בוגר הטכניון לפרויקט החץ, התעשייה האווירית עוד הייתה צריך להוכיח שבכלל אפשר לפתח טיל נגד טילים. "האמריקנים אמרו לנו אז 'תוכיחו שאפשר לפגוע בכדור עם כדור אחר'. החץ היה אז מהפכני, והוכחנו את היכולת שלו עם החץ-1 הניסיוני. חץ-2 היה הדגם המבצעי הראשון, שמסרנו לחיל האוויר בתאריך הסמלי של כ"ט בנובמבר 1998. ו-25 שנים אחר כך הוא עבד הלילה היטב, ביחד עם החץ-3. שיתוף הפעולה ביניהם נותן מענה מיטבי לכל איום".
חץ-3 שנכנס לשירות עשור אחר כך, נועד לשמש שכבת הגנה נוספת, וליירט טילים כבר בחלל, כדי לאפשר מספיק זמן לשגר עוד טיל למקרה שהיירוט הראשון נכשל, עניין קריטי למשל אם איראן תשגר לישראל טיל גרעיני. "לא כולם הבינו אז את הצורך ליירט מחוץ לאטמוספירה, ולפתוח את הצוהר לחלל. הלילה ראינו כמה חשוב ליירט גבוה ורחוק. לפני 30 שנה כשהתחלנו היו טילים אחרים עם פחות יכולות. דובר אז על סקאדים כמטרה ליירוט, השיאהב שפגשנו הלילה לא היה אז. אבל ביחד עם השותפים שלנו ידענו להתאים את החץ לאיומים החדשים".
דובר צה"ל אמר שמערך ההגנה האווירית השיג 99% הצלחה. זה מה שציפתם?
"99% הצלחה זה פנומנלי. זה הישג שאתה בדרך כלל לא מבטיח מראש במערכות נשק. רוב ניסויי החץ היו מוצלחים אבל היו גם כאלה שלא, ומהם למדנו. אבל צריך להפריד, בניסויים אתה מצפה שיהיו גם כישלונות, כי מכישלונות לומדים".
איך הגיע שיעור ההצלחה הזה?
"זה לא היה רק החץ עצמו והיכולות שלו, או החשיבה של השותפים שלנו במשרד הביטחון ובמשרד ההגנה האמריקני. אנחנו כחברה מצדיעים למערך ההגנה האווירית ולחיל האוויר על התפעול המוצלח של הלילה הזה. הם תפקדו באווירה רוויה מאוד, הצליחו לשתף פעולה בין כל האמצעים כדי לתת מענה אופטימלי בכל יירוט. אתה לא משגר טיל וזהו. צריך לתכנן איזה טיל לאיזו מטרה ומתי בדיוק לשגר. והכל באווירה דינמית עם שינויים מאוד מהירים. והם עמדו באתגר הזה".
יש כבר לקחים ראשוניים מהלילה? למה למשל לא היו 100% הצלחה?
"כש-100 טילים בליסטיים תוקפים את ישראל זה באמת אירוע חמור. עכשיו חוקרים, זה לא בדיוק שהם החטיאו. מערכת הנשק עבדה בצורה מושלמת. זאת הייתה הצלחה מטורפת המערכת עבדה בדיוק כמו שרצינו".
חץ הוא לא טיל זול, יותר ממיליון דולר לאחד במקרה של חץ-3. זו השקעה גדולה מתקציב הביטחון.
"המענה שאנחנו נותנים הוא מענה כלכלי. לא שופטים אירועים כאלה לפי עלות המערכת והתפעול שלה, אלא לפי פוטנציאל הנזק. דמיין מה היה קורה ללא המערכת הזאת".