זה היה שיאו של התמרון התת קרקעי ברצועת עזה. במקום שלא ניתן עדיין לחשוף אותו. ראשון מסוגו בהיסטוריה של המלחמות. כוח של יחידת עילית בצה"ל עם לוחמי היחידה המבצעית של השב"כ התקדם עשרות מטרים מתחת לאדמה בתוך מנהרה צרה, 1.80 מטר, אחרי פירוק מספר דו ספרתי של דלתות הדף בזו אחר זו. חלקן ניתן היה לפתוח בסיבוב ארוך ומיוחד, וחלקן היה נדרש לעקור מהקיר. ציוד טכנולוגי מיוחד קבע בצורה חד משמעית שמעבר לדלת נמצאים לוחמי נוח'בה של חמאס. זה רק היה מקרה אחד מיני רבים במלחמה הנוכחית.
בצמרת הצבא נאמר עוד לפני 7 באוקטובר שחמאס הקים עיר תחתית ברצועת עזה. רשת מנהרות מצפון לדרום מחוברות ומסתעפות, שחלקן קרובות לגדר לשם התקפה על העורף הישראלי, חלקן לשם הגנה על נכסים מבצעיים, שהייה ממושכת, אחסון שרתים, אמצעי לחימה, מרכזי פיקוד ושליטה, חדרי תקשורת, חדרי שינה, כלובים לכליאה של חטופים והרשימה עוד ארוכה. אך יחד עם זאת צריך להדגיש כי אף אחד במטה הכללי של צה"ל בעשר השנים האחרונות לא האמין שיגיע הרגע שבו יקבלו סרטון וידאו ממצלמת ראש של לוחם יחידת עילית בעומק של 30 מ' מתחת לאדמה עם נשק שלוף קדימה הורג מחבל נוח'בה וזמן קצר לאחר מכן מביא למערכת הביטחון נכס מודיעיני בעל ערך דרמטי להבנת המוח של חמאס.
"בכל מקום שבו ראית מספר גדול של שכבות הגנה מסביבך במבנים ובשטחים פתוחים, מתצפתים, שהם נלחמו בכוח נגדך, התעקשו לזרוק רימונים, לשגר טילי נ"ט ופצצות מרגמה, הבנת, עוד לפני שירדת אל פתח המנהרה שמדובר בנכס משמעותי מאוד עבורם וזה רק חידד לנו את התחושה שאנחנו בכיוון הנכון. שהמודיעין דייק והם עכשיו בלחץ לאבד נכס קריטי ובעל ערך עצום עבורם", הסביר קצין שירד לאחת המנהרות הערכיות של חמאס.
"כשאתה נכנס למנהרה ערכית בשונה מהאחרות שכולם מכירים אתה יודע שאתה נכנס למתחם לחימה עם סיכוי לקרב ירי. אתה עם אטמים, מרגיש כאילו צולל במים, שקט, אין תקשורת. אתה זוכר מהאימונים שמה שמצפה לך זה הדף מהירי. הצליל וההדף חוזרים אלייך, אין תקשורת לא רק עם החבר שלך וגם זה במגע ומי שמוביל את הכוח הוא לבד, תחושה של בדידות קנה אחד קדימה. משתיק קול ממזער אבל הוא לא מפחית מהעומס בשניות הללו. חושך, אמצעי ראיית לילה מחייבים אותך להיות חד, כל רישרוש הוא קריטי להבנת הסביבה, אתה שומע את הנשימות והלב והבזקי האור מהירי דורשים ממך חדות. יש מולך לוחמי נוח'בה. זה מסתיים בהרג. היו מקרים גם בכניעה. בקצה הם הגנו על נכס מודיעיני ולא אפרט עליו, אבל באמ"ן עשו ממנו מטעמים".
אחרי חודשי לחימה ארוכים, החליט מפקד פיקוד הדרום, אלוף ירון פינקלמן, לצלול למוחו של בכיר הזרוע הצבאית של חמאס מוחמד דף והחליט ללכת לאורכה של אחת המנהרות הארוכות של חמאס רק שהפעם עשה זאת הפוך. מלב רצועת עזה אל הגבול ולא הפוך בדומה למבצע צוק איתן. עם נשק שלוף וסכין קומנדו ארוכה באפוד הקרמי הוא הבין כי רק עם פנאטיות ואובססיה הצליחו החמאסיניקים לחפור מנהרות נגד איתני הטבע, והאדמה, מדוע בשלב מסוים העמיקו בחפירה ובחלק מהמקומות העדיפו לחפור מטרים בודדים מעל פני האדמה ובאיזה שלבים בחרו להסתעף עד שיגיעו אל מרחב הגבול הישראלי.
משימת העל לתחום מיפוי המנהרות והשמדתן לאורך כל רצועת עזה הוטלה על מפקד ההנדסה של פיקוד הדרום, אל"מ אבשלום דדון. דדון, יליד ירוחם, התחיל את דרכו בגדודי ההנדסה של צה"ל. הוא היה קצין ההנדסה של עוצבת הגליל כשהוחלט לצאת למבצע מגן צפוני לאיתור והשמדה של מנהרות הטרור של חיזבאללה שחצו את הגבול הישראלי וכן כיהן כמפקד גדוד 601 בחיל ההנדסה הקרבית.
בפיקוד הדרום טוענים כי אל"מ דדון סייר בכל המנהרות ברצועת עזה. בחלקן עמד על הפתח ובחר את המרחב, בחלקן ירד לטווח של עשרות מטרים ובאחרות הלך מקצה לקצה. אחר כך, סביב כוס קפה שחור במשרדו, הוא יספר לפיקוד הבכיר כי מה שראה וחווה מזכיר לו את משחק הווידאו "הנסיך הפרסי" שנע בתוך מבוך דו-ממדי, עם שומרים ומלכודות, בגובה שלוש קומות רק שבמשחק הוא משתרע על פני 10 מטרים ובמציאות - אחת המנהרות בהן צעד הייתה באורך של לפחות של שני קילומטרים.
"אי אפשר לטפל בזה מהאוויר"
אל"מ דדון סיפר בשיחות סגורות כי על רוב המנהרות צה"ל ידע, אך עד שלא מגיעים עם רגליים על הקרקע אל המרחב ואל תוך המנהרה - לא באמת מבינים את גודל האירוע. גורמים שונים בתוך מערכת הביטחון ביניהם משרד הביטחון, שב"כ, אמ"ן ויחידות נוספות חברו יחד כדי להקים מפה דיגיטלית מבוססת בינה מלאכותית על מנת ליצור תשתית להבנת רשת המנהרות וההיגיון מאחוריהן. הזנת המידע בוצעה על ידי אל"מ דדון ואנשיו והתוצרים הפכו להיות נשק קטלני ששימש את צה"ל בתמרון להגנה על הכוחות ברקע החשש ליציאת מחבלים, איתור פירים ומנהרות והשמדתן לאחר מיפוי כולל איתור נכסים קריטיים לחמאס.
פעילות הכוחות המיוחדים וכוחות ההנדסה על איתור והשמדת המנהרות ראויה לשבחים, אך יש לא מעט ביקורת על קצב הפעילות המבצעית. "במבצע להשמדת מנהרות חיזבאללה בצפון עשיתי נוהל קרב כדי להצליח להשמיד את כל המנהרות תוך 42 ימים", סיפר קצין בכיר כיום בפיקוד דרום. "היום אחרי סדר גודל של שישה חודשי תמרון, אנחנו מגיעים למנהרה ממוצעת ומבצעים את שלב האיתור, מיפוי, השמדה בשבוע עם כל תנאי הבטיחות שעליהם אלוף פיקוד דרום מאוד מקפיד. אי אפשר להגיע למנהרות מיוחדות בלי חומר מודיעיני. אבל לרוב המודיעין לא אומר לך כמה דלתות יש בכל מנהרה, מי נמצא בה, מתי היא חותכת שמאלה ומתי ימינה, ולמה זה יורד בשיפוע. זה התפקיד של כוחות ההנדסה. עד היום, המודיעין העביר לנו מידע. היום כוחות ההנדסה מעבירים לו את המידע".
אל"מ דדון הוא כיום המומחה מספר אחת למנהרות בצה"ל. במוחו אצורים מספר עצום של שרטוטי מנהרות ופירים ותשתיות תומכות. הוא יודע לפי התשתית להגיד מתי היא נבנתה, עבור מי, ובחלק מהמקרים די עבורו להביט על הכבלים שהורידו אל המנהרה, או בצורה הכי פשוטה לראות את סוג החפירה וקופסאות האוכל שנותרו במקום. "כולם שואלים אותי מה הערכת ההישג של התמרון התת קרקעי? כמה קילומטרים של מנהרות השמדנו? ואני אומר להם שזו שאלה של 6 באוקטובר כי היום אני אומר שלקחנו להם איברים חיוניים בגוף ואני לא מקבל ראש בעורקים או בוורידים", סיפר קצין בכיר לוואלה. "לקחת להם חדרי תקשורת, מרכזי פיקוד ושליטה, שרתים עם מידע מודיעיני מטורף, זה יותר חשוב מלשאול אותי כמה קילומטרים. זה כמו לתפוס את ראש הנחש ולבקש ממני למדוד את אורך הזנב. אנחנו היום אוחזים במרכזי הכובד שלהם. ואם זה לא ברור? עקרנו להם את הלב והכליות. לכן הוא נלחם נגדנו בטירוף כשהגענו למקומות שרגישים לו במיוחד".
הקצין הבכיר תיאר את ההישגים מתחת לאדמה ברצועת עזה. "כשנכנסתי למקומות שהם קודש הקודשים שלו, הרגשתי את זה טוב מאוד ומהר. אחר כך הוצאתי שרתים, כונני מחשב, עשרות תיקים עמוסים במחשבים. אלו נכסים. כבר בהתחלה אמרתי לכולם: בואו נתמקד באיברים החיונים, אחר כך כל הגוף יקרוס.שאלתי את המודיעין אם יש בקרת נזקים אצל האויב. הם ענו לי שכל הפעמונים מצלצלים במיוחד כשנגענו בעצבים חשופים. תדמיינו מה גילינו בחדרי התקשורת. יש מקומות שבהם חמאס הציב 40 דלתות הדף כדי להגן על נכס. זה מסוג הדברים שלא ניתן לטפל בהם מהאוויר".
אחד הקצינים הבכירים של פיקוד דרום, שהלך מתחת לאדמה במה שהגדיר כ"מפלצת של מנהרה" שנחשפה בצפון הרצועה לא הרחק ממעבר ארז, סיפר: "אתה נוגע בקירות ואתה רואה פיח. אז אתה מבין שזה כתוצאה מנסיעת רכבים במנהרה מצד לצד, ואתה רואה קוליסים (חריצים באדמה בתוך המנהרה, זו המנהרה שבה נראה אחיו של יחיא סינוואר נוסע בה בג'יפ). פתאום אתה מבין לאן הוא רצה להגיע. זה היה ארוך מאוד, מתיש, עם מי ביוב. אתה רואה איפה זה יוצא. אתה מרים את הראש החוצה ורואה את הגדר. משם הוא יוצא לתוואי טרור ומה שנשאר זו יציאה החוצה להתקפה".
כל מידע מהשטח ומהתת קרקע הועלה על מפה דיגיטלית מסווגת מאוד, שיחד בנתה את התמונה המלאה של פרויקט אדיר מימדים שמימן חמאס והפעיל כוח אדם בלתי נתפס במשך יותר מעשרים שנה.
"חשוב להגיד בצניעות שבהתחלה הכול היה איטי. פעם ראשונה שהגעתי למנהרה זה דיני נפשות. רצו להיכנס מהר פנימה. אבל אני אחראי פה על 40 לוחמים והיה חשש ממטענים", תיאר קצין בכיר בפיקוד דרום את ההתנהלות מתחת לקרקע. "לאט לאט צברנו ידע. שכללנו את הטכניקה, עשינו לפני זה תרגולות. פתאום אתה מגלה פרטים קטנים שעוזרים לך לגשת בצורה מקצועית יותר. פתאום אתה מגלה שמתחת לכיור במנהרה מסתתרת דלת. והיא מובילה אותך לעוד מנהרה. אלוף פיקוד דרום ראה את זה במו עיניו. פתאום אתה רואה רצפה פנאומטית. אתה לוחץ עליה והיא נפתחת, ומורידה אותך לעוד קומה מתחת או שדלת נסתרת נפתחת לך בתוך קיר ואם אתה לא חד אתה מפספס. צריך להגיד ביושר, שלמרות שהמודיעין ידע הרבה לפני על המנהרות, גם היום אחרי חצי שנה של תמרון - אנחנו לא יודעים הכול ועדיין מגלים דברים. זה קרב מוחות. יש כל מיני סוגי מנהרות. אתה רואה שמי שחפר אותם ברמה נמוכה ולא היה לו כסף ויש מנהרות שאתה רואה שהיה הרבה כסף כי מדובר במנהרות לבכירים שממש ישנו וישבו שם. כשאתה מגיע ל'קריה' שלהם אתה יודע שהגעת ל'קריה' שלהם. אתה רואה חדר תדריכים, חדר שינה ומיטות, שלט למשרדי מג"דים. פלזמות בחלק מהמקרים וכשזה מ"פ חמאס? אתה רואה את הרמה הנמוכה והמכשור. אני 20 שנה בחרא הזה ובחיים לא הגענו להישגים אדירים כאלה במנהרות".
חדרים ומיטות של בית חולים מתחת לאדמה
יש שתי דרכים עיקריות שבעזרתן משמיד צה"ל את מנהרות חמאס בעזה - בטון ופיצוצים באמצעות חומרי חבלה. על סדרה ארוכה של השמדות אחראי מ"פ רובאית בגדוד 603 בחיל ההנדסה הקרבית, סרן אייל (25) שפעל תחת גדוד 77 בחטיבה 7. "עד למלחמה לא ראיתי מנהרה, אבל משנת 2017 התאמנו הרבה על עולם המנהרות", הוא מספר לוואלה. "בלחימה עניין המנהרות פגש אותנו מהר מאוד. ביום השני ללחימה נתקלנו במנהרה. פתאום פיר ועוד פיר. ההיקף הגדול היה דווקא בחאן-יונס ולא בצפון רצועת עזה. ידענו שיש מספר גדול מאוד של פירים מסוגים שונים מצמוד גדר ועד עומק שטח אויב".
סרן אייל סיפר גם כי "האויב אינו נראה לעין כי בכל מקום יש לו אופציה להיעלם לתת קרקע. ידענו שהוא בנה מנהרות מתחת למסגדים, בתי חולים, פארק ציבורי, גני ילדים ובתי ספר אבל פתאום אתה רואה את ההיקף: נקודת כניסה, יציאה, נקודת ירי והמנהרה יכולה להיות קטנה לטובת ירי פצמ"ר, נ"ט, ומנהרות על פני קילומטרים ויכולה להיות לבכירים. הלכתי במנהרה בגובה של שני מטר כאדם זקוף. מהר מאוד מפתחים גישה לתת-קרקע. ביום השני ללחימה הבחינו הלוחמים בעץ דקל באמצע מטע זיתים. חשפנו את המקום ומצאנו פיר למנהרה עם מדרגות", שחזר סרן אייל. "פתאום מחבל יצא מתוך פיר וירה טיל נ"ט. זו שיטת הפעולה של האויב ולמדנו מזה המון".
התחושה במנהרה היא חמה, לחה, ניתוק מהעולם. עולם המנהרות מורכב ומסואב. "בשכונת חמד בחאן יונס חיפשנו מהר את המנהרות שבאמצעותם יכולים מחבלים לברוח וידענו איפה למצוא אותן" הוסיף סרן אייל. "מצאנו אחת ששימשה בעבר כבונקר של היישוב נצר חזני. יצא לנו גם שמחבלים יצאו ממנהרות. לא הצלחנו להפתיע אותם. "המנהרות בבית החולים שיפא הדהימו אותי. חדרים ומיטות מתחת לאדמה. החיים בתת קרקע מאוד קשים בהשוואה מעל הקרקע. חשוב שכולם יידעו: אני והלוחמים שלי נגיע לאן שישלחו אותנו. נגיע לאן שצריך, לכל מנהרה".