מחקר של המכון החרדי למחקרי מדיניות שנערך עבור מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות חושף נתונים חדשים על תמונת המצב הבריאותית של החברה החרדית בישראל. על פי הנתונים, שיעור המומים המולדים בחברה החרדית נמוך ב-36% מהשיעור בחברה הכללית, אך לצד זאת תמותת תינוקות גבוהה כמעט פי שניים.
עוד עולה כי מרבית מקרי התמותה בקרב תינוקות הם כנראה כתוצאה ממומים קשים או מסיבות אחרות שניתן לזהות במהלך הריון. נתון מעניין נוסף מראה ששיעורי תחלואת סרטן בקרב חרדים נמוכים ב-32%, בעיקר בגלל שהחברה החרדית צעירה יותר.
המחקר נערך כחלק מתהליך תכנון מדיניות ייעודי לצרכים ולאתגרים הייחודיים של החברה החרדית בתחום הבריאות. על מנת לזהות את אותם אתגרים, חוקרי המכון החרדי למחקרי מדיניות פיתחו מתודולוגיה חדשנית, המאפשרת למפות את דפוסי הבריאות והתחלואה ואת מגמות צריכת שירותי בריאות הייחודיות לאוכלוסייה היהודית החרדית בישראל - כל זאת בהשוואה לאוכלוסייה היהודית שאינה חרדית.
בקרב נשים חרדיות שיעור הלידות עם מומים מולדים היה נמוך ב-6.1 ילודים לאלף לידות של ילדים חיים מהשיעור בקרב נשים יהודיות לא חרדיות. שיעור פטירת תינוקות, הגבוה כמעט פי שניים בקרב חרדים, מיוחס לשיעור הנמוך של הפסקות היריון בקרב נשים חרדיות.
הסיבה לכך ששיעור התחלואה בסרטן מכל הסוגים היה נמוך בקרב חרדים ב-32%, מיוחסת לעובדה שהחברה החרדית צעירה יותר. שיעור נמוך יותר של תחלואה חזר על עצמו גם כאשר נבחנו בנפרד שיעור התחלואה מסרטן הריאה, סרטן הערמונית בקרב גברים וסרטן השד בקרב נשים.
שיעור בדיקות הממוגרפיה בקרב נשים חרדיות נמוך בכמעט חצי בהשוואה לנשים יהודיות לא חרדיות.
הסיבה לכך היא ככל הנראה שילוב של מאפיינים תרבותיים והעדר מודעות מספקת.
שיעור ההתחסנות לשפעת נמוך באופן משמעותי באוכלוסייה החרדית - 46% פחות מאשר בקרב יהודים שאינם חרדים. החוקרים מעריכים כי הסיבה היא כנראה רתיעה מהתחסנות בחיסונים חדשים, וכן חוסר מודעות. ביחס לחיסוני ילדים - לא עלו ממצאים המעידים על פער מובהק בשיעור ההתחסנות בין הקבוצות השונות.
ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל מחקר ונתונים במכון החרדי למחקרי מדיניות וממובילי המחקר, מסר: "המתודולוגיה החדשנית שיושמה במחקר מאפשרת לראשונה למפות ברמת דיוק גבוהה את מאפייני הבריאות והתחלואה בחברה החרדית ואת מגמות צריכת שירותי הבריאות הייחודיות לה. זהו צעד ראשון וחשוב בדרך לגיבוש מדיניות בריאות ממוקדת המותאמת לצרכיה ומאפייניה הייחודיים של החברה החרדית".
דב גולדברג, חוקר במכון החרדי למחקרי מדיניות, ממובילי המחקר, הוסיף: "מחסור בנתונים על בריאות ותחלואה באוכלוסייה החרדית הוא אתגר משמעותי, שמעכב קידום מדיניות בריאות יעילה ומותאמת תרבותית עבורה. מחקר זה מהווה צעד ראשון וחשוב בהבנת המאפיינים הייחודיים, הצרכים הקיימים והמענים הניתנים לאוכלוסייה זו. נדרשים מחקרי המשך שיזהו את האוכלוסייה החרדית במאגרי המידע הקיימים ויאספו מידע גם על שירותי בריאות הניתנים לה על ידי עמותות וגופים פרטיים. רק על ידי איסוף נתונים מקיף ורב-ממדי נוכל לפתח מדיניות בריאות מותאמת שתביא לשיפור בריאותה של האוכלוסייה החרדית בישראל".