בית משפט השלום בכפר סבא קיים היום (שלישי) דיון קדם-משפט בעניין תביעות הדיבה שהגישו העיתונאי בן כספית והשר דוד אמסלם, ששירתו יחד בגדוד שריון במילואים, אחד נגד השני בעקבות טור שאותו פרסם כספית בעיתון מעריב - ובו כתב שאמסלם הודח משירות המילואים.
לאחר פרסום הטור בעיתון, השר אמסלם נאם במליאת הכנסת וטען שכספית בעצמו חדל לשרת במילואים כבר בגיל 26 וששיקר בטור שכתב כשציין שהדיחו אותו. בכתב התביעה שהגיש כספית באמצעות עו"ד ליעד ורצהיזר הוא טען כי דבריו של אמסלם שקריים ושהוא סיים את שירות המילואים רק כשהיה בן 31.
בעדות שנתן כספית בבית המשפט הוא סיפר שהיה בשירות מילואים עד שנת 1991 כשיצא לשליחות בניו יורק מטעם עיתון "מעריב" וכי לאחר שחזר לארץ הצבא הודיע לו שהוא משוחרר כבר משירות. "אני זוכר שהוא היה עושה הרבה רעש", תיאר כספית את השר אמסלם ששירת לצדו בגדוד מילואים. "הוא היה רס"פ מאוד אסרטיבי. אני לא חושב שהיה לנו חיכוך אישי, אבל עברו עשרות שנות. אני הכרתי מכל המפקדים בגדוד את הסיפור והתלבטתי אם לפרסם אותו. לא היה לי כל כך נעים כי היינו יחד בגדוד".
כספית סיפר שהעמדה שלו השתנתה לאחר שהשר אמסלם התייחס לתופעת הסרבנות בעקבות המהפכה המשפטית. עוד הוסיף כי לאחר שהתברר לו שבערוץ 12 מתכוונים לפרסם תחקיר בקשר לנסיבות בהן הופסק שירות המילואים של השר, הוא בחר לפרסם את הסיפור בעצמו. "החלטתי שאני ביום שישי, מבלי לקחת קרדיט, אספר את הסיפור בתיאור האישי שלי בזווית אחרת", העיד.
בהמשך הדיון השר אמסלם העיד ששירת כמפקד טנק והכיר את כספית בזמנו. "היינו שתי פלוגות שרצות ביחד. מאוד שונות גם בהרכב האנשים וגם בתפיסות העולם שלהם. מעולם לא הערכתי אותו", סיפר השר. "אני זוכר שהיינו בעזה ב-1991. הייתה מלחמת המפרץ, עלינו על הרמפות וראינו את הטילים נופלים במרכז הארץ. אני חושב שעשו לו מסיבת שחרור באותם מילואים והוא נסע לעבודתו בניו יורק. אני לא מכיר שליחות מטעם מדינת ישראל שעיתון שולח אותך. יש סיבות ועילות לשחרור ממילואים ונסיעה לעבודה היא לא אחת מהן, ולכן כתבתי את מה שכתבתי".
עוד הוסיף השר כי מעולם לא הודח ממילואים. "כל זה לא היה ולא נברא. אני לא ראיתי את ה-מ"פ החדש הזה. הוא טען בטלוויזיה שעשה איתי סיור אבל אני לא זוכר את זה. זה לא אירוע חשוב. אני עשיתי מילואים עד גיל 44".
עו"ד ורצהיזר שמייצגת את כספית אמרה בדיון שהיא סבורה "שהעניין העובדתי הוא לא כל כך סבוך. הנתבע הוא נבחר ציבור בכיר שלשיטת התובע מביא לפילוג בעם באופן שיטתי, גם מאז תחילת המלחמה. בינו לבין אחדות אין דבר".
בסוף הדיון השופט רונן פלג הציע לצדדים לוותר הדדית על תביעותיהם כ"מסר מאחד ברוח התקופה" מבלי להודות בשום טענה שהיא, אך שניהם בחרו לדחות את ההצעה ועל כן כל אחד מהצדדים יעביר חומרים ורשימת עדים לקראת המשך המשפט.