הנהלת ההסתדרות תכריז היום על סכסוך עבודה במשק, בתגובה על התוכנית הכלכלית של הממשלה. בתום 15 ימים ממועד ההכרזה יהיו העובדים רשאים לשבש ואף להשבית שירותים חיוניים, כגון נמלי הים, התנועה האווירית ואספקת מים מהמוביל הארצי. עם זאת, בהנהלה אמרו אתמול כי הפעלת סכסוך העבודה תותנה במצב הביטחוני וכי במצב חירום תורה ההסתדרות לעובדים להמשיך בעבודה תקינה.
במגעים שהיו עד כה בין צוותי ההסתדרות למשרד האוצר לא חלה התקדמות, גם לאחר הפגישה שקיימו הצדדים בסוף השבוע. במגעים לקחו חלק הממונה על השכר באוצר, יובל רכלבסקי, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות שלמה שני, נציגי נציבות שירות המדינה וראשי האיגודים המקצועיים בשירות המדינה ובשלטון המקומי.
במו"מ עם האוצר ביום חמישי הציעו נציגי ההסתדרות לוותר על חלק מתוספת היוקר המגיעה לעובדי המגזר הציבורי. בתמורה דורשת ההסתדרות את ביטול תוכנית האוצר לפטר אלפי עובדים מהמגזר הציבורי ולהפחית את שכר העובדים הנותרים, בהתאם לרמת השכר.
בינואר 2003 שולמה תוספת יוקר בשיעור של 2.1%, שחלה על מרכיב שכר המינימום בלבד (3,266 שקל); לפי הצעת ההסתדרות, החלת תוספת היוקר על החלק שמעל רמת שכר המינימום תוקפא לתקופה מוסכמת - במקום להיכנס לתוקפה החל ב-2004, כפי שנקבע בהסכם תוספת היוקר שנחתם בין הצדדים. בנוסף מציעה ההסתדרות להקים "קרן צמיחה" באמצעות הון של ארבעה מיליארד שקל, שתשמש להכוונת מובטלים לתעסוקה, בין היתר על ידי עידוד המעסיקים לקליטת עובדים חדשים.
"שינוי חיובי בגישת ההסתדרות"
לטענת ההסתדרות, החיסכון מדחיית תשלום יתרת תוספת היוקר יהיה 5-4 מיליארד שקל בשנה. בתגובה אמר רכלבסקי: "הצעות ההסתדרות מעידות על שינוי חיובי בגישתה של ההסתדרות, אך הן נוגעות לכלל המשק ואינן פותרות את בעיית העיוות במבנה המגזר הציבורי".
ראש הלשכה המשפטית באגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, עו"ד דורית טנא-פרצ'יק, אמרה אתמול: "ההסתדרות אינה יכולה להסכים לביטול מוסד הקביעות בעבודה במגזר הציבורי, כפי שעולה מהצעת שר האוצר. זאת מכיוון שפירוש הדבר הוא קץ ההסכמים הקיבוציים הקיימים זה עשרות שנים וסופה של העבודה המאורגנת, ואף של הוועדים וההסתדרות עצמה". לדבריה, ההסתדרות מתנגדת גם לקיצוץ בשכר הבכירים במגזר הציבורי, הצפוי להגיע ל-21%.