בשבת האחרונה התחילה תקופה חדשה, הממלכתיות שהתאמצנו בכוח רב להחזיק, או להאמין בכלל שהיא אפשרית, אחרי ה-7 באוקטובר, נשברה. יש שיגידו שכבר הרבה קודם, אני לא לגמרי לא מסכימה. זה התחיל לפני חודש וקצת, ובשבת הזו הייתה ההתפרקות האחרונה של הממלכתיות המאולצת, או אם תרצו רגע של התעוררות מחודשת .
זה קרה ברגע ששתי קבוצות משמעותיות במדינה התחברו הן פיזית והן מהותית. מי שביקר בת"א יודע ששני מוקדי ההפגנות היו עד שבת מופרדים, שמא לא תדבוק במטה החטופים הפוליטיזציה הישראלית. שתי קבוצות, שני רחובות מקבילים, אבל בישראל גם קווים מקבילים בלית ברירה לאור הכוחות הקיימים נפגשים.
בשבת הבינו חלק/רוב (תבחרו מה שתבחרו) המשפחות שזהו, את גלימת הממלכתיות אין יותר צורך לענוד. היא חונקת, היא כבדה ואין מי שמביט בה, כי בישראל היא פשוט שקופה. כשחצי מדינה כבר נשטפה ברעיון שמה שחשוב זה בעיקר ה-ניצחון, כשההבטחות שכוח צבאי הוא שיחזיר את החטופים, אבל בשיחות סגורות כבר עולים מסרים אחרים, ויש מי שמדליפים כי יש מי שעוצר את העסקה, מבינות המשפחות שאין להן יותר מה להפסיד ויותר מזה, הן מבינות שהן שיחקו את המשחק הלא נכון.
בישראל גם חטופים הם עניין פוליטי, ויודע היטב זאת מי שניהל את המערכה, חטופים הם לא אזרחים שנלקחו מהמיטה, זו לא סוגיה מוסרית ולא חיי אדם, זו לא חובת המדינה מול אזרחיה, זו לא הבעיה שלה. החטופים הוא עוד אירוע פוליטי לכל דבר ולא בגלל השבת אלא הרבה קודם לכן, על ידי מי ששם את הניצחון והמחיר למול החזרתם. החטופים היו מהרגע הראשון אירוע פוליטי בזכות מקבלי ההחלטות. המשפחות לא רצו להאמין, אבל כשגלימת הממלכתיות הפכה אותם לשקופים למול המציאות הם הבינו שאין להם ברירה.
עד שבת הייתה כאן תחושה של קיפאון. השיח היה לא לחזור לאחור, ימי מלחמה, חיילים בחזית, ועוד משפטים שמטרתם לשמור על הקיפאון. ההלם היה גדול וכך הכאב שזה לא היה משימה קשה. אך כמו כל מצב קפוא הוא לא יכול להחזיק מעמד לאורך זמן בטח לא שהמציאות מכה בך שוב ושוב לא כשהפוליטזיציה בוערת מסביבך. דמיינו את קוביית הקרח, כמה זמן היא יכולה להישאר בצורתה הקפואה שמסביב הכל בוער באש כל כך חזקה ?
כך ניסו משפחות החטופים להיזהר מאש המציאות הפוליטית, אבל זו כבר הפכה לכדור בוער גדול מידי. כן אלו הם חוקי המשחק בישראל ,הלוואי והיו אחרת, הלוואי והיו גבולות, אבל לצערי - אין. בשבת משפחות החטופים יצאו בהצהרות אחרות שלא נשמעו מפיהן עד כה. הן האשימו את ראש הממשלה, הן הודיעו שיצאו לרחובות, הן הפסיקו להיות מנומסות, הן הבינו שבישראל עובדת רק עוצמה. אין באמת ממלכתיות, אין ערכים .
כששתי הקבוצות התחברו בשבת הבנתי שקוביית הקרח נמסה והמים יתחילו לזרום ממנה, אבל נשארה שאלה באיזו עוצמה? כמה חזקה תהיה הזרימה? גם כאן נרשמה עליית מדרגה. משבת ההפגנות הפכו לסוערות יותר, חזקות יותר, פחות מתנצלות, ויש שיגידו גם אלימות, כך או כך הן לא מה שהיו. לוח השנה עזר גם כן, מכיוונו שנה לליל גלנט, שזו הפעם האחרונה שבה הורגשה אותה עליית עוצמה.
ואם התחלנו בקוביית קרח אולי נחזור שוב לדימוי מעולם הפסיכופיזיקה. איך בעצם כולנו ידענו שיש שינוי? שהעוצמה של ההפגנות עלתה? ידענו כי מציאות הגירויים הגיעה אלינו ועברו את סף ההבדל של התחושה. סף ההבדל הוא ההבדל הפיזיקלי הקטן ביותר בין שני הגירויים שעדין אפשר להבין בו. הרגשנו את הפער בין ההפגנות שהיו לבין אלו החדשות.
זה בדיוק כמו שאתם שותים כוס קפה, אם הוא כבר ממש מתוק כפית אחת של סוכר לא תעשה הרבה הבדל בגירוי הטעם שתבחינו, תצטרכו לפחות 3 כפיות כדי להרגיש מעבר ממה שמתוק למתוק מאוד. אם נכנסתם לחדר חשוך מספיק אור נר אחד כדי להרגיש בהבדל העוצמה, אבל בחדר מואר עם חלונות תצטרכו להדליק הרבה מנורות כדי ליצור סף הבדל שהחדר שהוא כבר מואר הפך למואר עוד יותר . ככל שהגירוי שלנו כבר גבוהה ועוצמתי אנחנו נצטרך להשקיע יותר - תוספת גדולה יותר של גיורי כדי שבני האדם ירגישו את ההבדל. חוק ובר.
אז זה מה שעשו אנשי המחאה של ההפגנות ושל המשפחות בתוך מציאות שכבר בוערת ופוליטית כל כך ורמת גירוי כל כך גבוהה מאז ה-7 לאוקטובר, הן נאלצו להגביר עוצמה כדי להעביר מסר עוצמתי גם מכיוונם, שאומר שהגלימה הוסרה ומה שהיה כבר לא יהיה. אם תרצו להמשיך את ההקבלה הם האירו באורות חזקים והוסיפו כפיות סוכר כדי שלא תפספסו את השינוי.
בניסויים פסיכולוגים מסוג אלו בוחנים האם בכל פעם שמראים לנחקרים גירוי שעוצמתו עלתה הם קולטים. יש להם בעצם את האפשרות או לקלוט שעוצמת הגירוי גדלה ואז יש פגיעה, או לפספס וזו החטאה. בנקודה שהגענו אליה, אחרי חצי שנה מבינות משפחות החטפים שאין להן מקום או זמן יותר לפספוס, אין מקום להחטאה, הם יעלו בעוצמה כדי לוודא שזו בוודאות התקבלה .
הכותבת בעלת תואר שני בפסיכולוגיה חברתית פוליטית מהאוניברסיטה העברית ובעלת תואר ראשון
בפסיכולוגיה, תקשורת וכלכלה. מגישה בפודקסאט "ביחד ננתח" ביו-טיוב ובספוטיפיי