בעולם המורכב של הדיפלומטיה המזרח תיכונית, קטאר מתגלה כפרדוקס. היא ממצבת את עצמה כמתווכת ומשכינת שלום, המסייעת במשא ומתן על שחרור בני ערובה, יחד עם השתתפות פעילה בדיונים אזוריים - תפקיד שהציב אותה באור הזרקורים הבינלאומי לאחר הפיגוע שהוביל חמאס ב-7 באוקטובר.
תפקיד זה, כפי שבא לידי ביטוי על ידי בכירים קטארים במהלך ביקורי בממלכה, חושף אומה השואפת למטרה גדולה יותר בזירה הבינלאומית. המאמצים שלהם, הם טוענים, עולים בקנה אחד עם היעדים הרחבים יותר של מעצמות עולמיות כגון ארה"ב וישראל, שמטרתן לטפח יציבות במזרח התיכון הסוער.
בשבוע שעבר ערכתי יותר מ-15 שעות של ראיונות עם בכירי הממשל הקטארי, שביקשו להישאר בעילום שם. הם היו להוטים לחלוק את ההיסטוריה המורכבת בין שתי המדינות, ואת המצב הנוכחי של מערכת היחסים שלהם עם ישראל בעשורים האחרונים. הם התלהבו במיוחד לספר על התפקיד החיוני שמילאו בחצי השנה האחרונה.
במוקד כל הראיונות שערכתי בקטאר הייתה תמיכתה הנתפסת בחמאס וכן מאמציהם לשחרור 253 החטופים, רבים מהם ישראלים, שנחטפו ב-7 באוקטובר ורבים מהם עדיין מוחזקים במנהרות של החמאס ברחבי עזה.
הרזומה העולמי של קטאר כמתווכת ומנהלת משאים ומתנים בעסקאות בני ערובה, והקשר שלהם עם חמאס, הוא שאפשרו לדוחא תפקיד כה בולט כמתווכת במשבר עסקאות בני הערובה, אמרו גורמים רשמיים בממלכה והעידו, שהצליחו לייצר עסקת שחרור חטופים פוטנציאלית כמעט מיד אחרי ה-7 באוקטובר.
"פנינו לישראל זמן קצר מאוד אחרי ה-7 באוקטובר, כיומיים לאחר מכן, בכדי לעדכן שהגענו להסכמה עם חמאס על שחרור כל החטופים שהינם אזרחים", חשף גורם בכיר המקורב לממשלת קטאר במהלך שיחה עם ה-Jerusalem Post. השיחה התקיימה בשבוע שעבר, כאשר שבר את צום הרמדאן היומי.
ישראל לא הגיבה כל כך מהר, הסביר הגורם. "נענינו על ידי ישראל רק ב-16 באוקטובר", הוסיף הגורם, וקבע כי ישראל הייתה נחושה להיכנס לעזה ולנסות לשחרר את בני הערובה שלה בכוחות עצמה, כמו גם להחזיר את ההרתעה.
כשנשאלו על 134 בני הערובה הנותרים בעזה, כולם טענו כי חמאס לא משתף אותם במידע על מקום הימצאם או מצבם. כשנשאלו אם הם יכולים לקבל מידע על מי חי או מת, כולם אמרו שהם לא קיבלו את המידע הזה, למרות שביקשו זאת.
כששאלתי בכיר קטארי על "תפיסות הציבור הישראלי שקטאר מארחת את חמאס בדוחא ושולחת מזוודות מזומנים לעזה", הוא נרתע.
גורמים רשמיים אלה הדגישו כי הסיוע ההומניטרי והתמיכה הכספית לעזה, "שנוהגים לפרש בצורה לא נכונה", היו למעשה פעולות שנעשו לבקשת ממשלות ישראל וארה"ב. סיוע זה כוון במיוחד למשפחות העניות ביותר בעזה, כאשר קטאר העבירה כספים בקפדנות למקבלים הרשומים על ידי מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש).
בנוסף, אירוח מנהיגי חמאס בדוחא, נושא שנוי במחלוקת, נחשף כהחלטה אסטרטגית שהתקבלה על ידי בקשת ארצות הברית. לדבריהם, מהלך זה נועד לטפח דיאלוג ופיקוח ו"ממש לא לתמוך באידיאולוגיות או בפעולות של הקבוצה".
"ממשלות ישראל וארה"ב הן אלו שביקשו מאיתנו למנוע משבר הומניטרי ולתמוך כלכלית באזרחי עזה, כמו גם בעובדי הרשות הפלסטינית, כדי לשמור על תחושת היציבות באזור", לפני מלחמת ישראל-חמאס, חשף הבכיר הקטארי. האמריקנים והישראלים "היו גם אלה שביקשו מאיתנו לתת למנהיגי חמאס להישאר בדוחא, מכיוון שהם מעדיפים אותם בדוחא מאשר בטהרן או בביירות".
גישור עבור ארה"ב
שתי החטופות הראשונות ששוחררו על ידי חמאס היו האמריקאיות ג'ודית רענן, בת 59, ובתה נטלי, בת 17, המתגוררות באילינוי, כמעט שבועיים לאחר שנחטפו ליד עזה. הוא הסביר שקטאר הייתה מעורבת בכל שלב בשחרור זה, שהייתה החלטה חד-צדדית של חמאס להראות שהם יכולים לספק את הצד שלהם בעסקת בני ערובה פוטנציאלית. הוא הרחיב כי שתי הנשים הללו שוחררו בגלל "לחץ אמריקני" וכי "זו הייתה טקטיקה עבור חמאס לגרום להפסקת המעקב האווירי מבלי צורך לחתום על עסקה".
הוא הוסיף: "המבצע היה מאוד מסובך ונמשך 12 שעות, נציג חמאס בעזה לא הצליח לתקשר עם נציגי הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) מכיוון שאותו איש חמאס לא דיבר אנגלית ובצלב האדום לא דיברו ערבית. הנציג שלנו בשטח היה זה שתווך את כל השחרור".
בשיחה אחרת עם פקיד בכיר בממשלת קטאר, שאלתי כיצד הם הגיבו ברגע שראו את החדשות ב-7 באוקטובר. "היינו המומים, מופתעים. זה נראה כאילו זו עבודתו של דאעש". הוא הוסיף, "דיברנו מיד עם חמאס, והם אמרו בתחילה, 'אלה לא האנשים שלנו; זה יצא משליטה'".
לדברי פקיד זה, "אמרנו להם שיש צורך בפעולה מיידית, לשחרר את כולם". כששאלתי אם חמאס שיתף תמונות או הוכחות חיים של מי מהחטופים, כל הפקידים השיבו כי מעולם לא שיתפו אותם ראיות כאלה.
כשנשאל איך זה שהם לא גינו את חמאס ואת פעולותיו האכזריות, אמר אחד מגורמי הממשל הבכירים, "שים את עצמך בנעליים שלנו. מינואר 2023, ישראל נוהלה על ידי ממשלת ימין קיצוני ששריה השמיעו הצהרות איומות מדי יום-יומיים". מספר פעמים הזכירו גורמים רשמיים את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר כסיבות לכישלון הממשלה ב-7 באוקטובר ולגורמים שהובילו לכישלון של מערכות הביטחון הישראליות. "כשהבנו את המציאות בשטח, מיד שינינו את הגישה שלנו".
קטאר כמנהלת משא ומתן
במטה הממשלה בדוחא, מאחורי דלתיים סגורות, עם מחסומי ביטחון רבים ובאזור מוגבל, חשף גורם ביטחוני בכיר בממשלת קטאר כי שרי חוץ של שש מדינות מוסלמיות במזרח התיכון, כולל הרשות הפלסטינית, נפגשו לאחרונה. דנו ביצירת "תוכנית יום אחרי" לרשות הפלסטינית ולעזה, הכוללת מדינה פלסטינית ונורמליזציה עם ישראל של ערב הסעודית ואולי אף קטאר.
המדינות הן קטאר, איחוד האמירויות, ירדן, מצרים והרשות הפלסטינית. הפגישה החלה מיד לאחר ועידת הביטחון במינכן בחודש פברואר האחרון. לדברי המקור הבכיר, התוכנית הסופית תישלח לשר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן ותוצע לישראל בשמו, בתמיכת חמש המדינות והרשות.
לפי המקור, התוכנית המוצעת כוללת שלושה מרכיבים עיקריים שנועדו ליצור "שלום אזורי". הראשון והדחוף ביותר הוא שחרור בני ערובה על ידי חמאס ו"הפסקת אש מוגבלת". השני הוא איחודן של התנועות הפלסטיניות הבכירות, חמאס ופת"ח, ו"העצמת הרשות הפלסטינית בדרך הנכונה".
המטרה תהיה ליצור הנהגה פלסטינית אחת בעזה וביהודה ושומרון, בעוד שהרשות המחודשת תהיה המטריה שלה. "העניין הוא דה-רדיקליזציה והזזה של חמאס לשוליים כדי ליצור ממשלה טכנוקרטית, 'שלא קשורה בשום צורה לחמאס', עבור הפלסטינים שתאפשר מאוחר יותר בחירות דמוקרטיות אמיתיות. כל הגורמים עימם דיברתי הודו שהרשות הפלסטינית הנוכחית היא "מושחתת" ושהסיבה היחידה שהם עדיין תומכים בהם כלכלית היא ש"ארה"ב וישראל ביקשו שנעשה זאת".
היסוד השלישי הוא המחויבות וההשקעה של כל מדינות ערב המוזכרות בתמיכה וסיוע בהקמת פתרון שתי המדינות גם על ידי יצירת כוח ביטחון בינלאומי באזורים אלו - להבטחת ביטחונם של ישראלים ופלסטינים כאחד. "חמאס מבין שהם הבקיעו גול עצמי ושארה"ב לא תסכים לטפל בהם לאחר סיום המלחמה. הם מבינים שהם צריכים להשתנות כתנועה. אחרת, הם לא יוכלו להיות חלק מהרשות הפלסטינית החדשה שתיבנה".
בעוד שרבים במערכת הפוליטית הישראלית רואים בקטאר אויבת של ישראל, 'לא צריך לקבל את קטאר כמתווך', אמר ח"כ עמיחי שיקלי, שר התפוצות ל-Jerusalem Post בדצמבר, ראשי כוחות הביטחון הישראליים חשבו אחרת.
הם ביקרו בקטאר תכופות וביקשו מהם לתווך בשמה של ישראל וארה"ב. בעידן שבו לישראלים אין אמון במנהיגותם אלא באמונה מחודשת בישויות הביטחוניות שלהם, לא ברור אם הציבור הישראלי יסתמך על נושאי ביטחון לאומי ויחסים אסטרטגיים בראשי השב"כ והמוסד או בממשלת ישראל.
בעיצומו של הנוף המודרני של דוחא, תפקידה המורכב של קטאר בגיאופוליטיקה של המזרח התיכון הוא מורכב ולא חד משמעי, אך אין ספק שיש כאן הרבה גוונים של אפור, בעולם בו רובנו חושבים שהוא שחור או לבן.