ראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, נאם היום (שלישי) בכנס המתודולוגיה של הערכת המודיעין באוניברסיטת תל אביב שאורגן ע"י לסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון. הוא פתח את דבריו בהתייחסות לגישה הרווחת לטענתו של בכירי מודיעין, בעת שמתקיים אסון לאומי ואמר כי "אישים אלו נוטים להצדיק מחדלים מודיעיניים בתירוץ המקובל - 'אתם זוכרים את פרל הרבור, את יום כיפור או את המהפכה באיראן', והרי לכם הראייה כי תמיד תתרחשנה הפתעות אסטרטגיות וכל מה שנדרש הוא לא להיות בעל תפקיד בעת צרה מסוג זה".
"בשלב חיפוש הנאשמים ברור לחוקרים כי להם זה לא היה קורה, הם מפנים זה אחר זה את כיסאם.
לעיתים גם דרג מדיני נדרש לשלם מחיר אך זה במרבית המקרים בטקט מאוחר הרבה יותר. שאלה יותר מעניינת היא האם אסון זה לא היה קורה לכל אחד היושב בחדר הזה באם היה בתפקיד באותה עת".
פרדו התייחס באופן ישיר ל-7 באוקטובר, ואמר כי הוא היה מהסס לפני שהיה מחליט באופן חד משמעי שזהות ממלאי התפקידים במערכת הביטחון היא הסיבה לאסון. עוד הוסיף ואמר כי "המסקנה שהמחדל נובע מהתנהלות לא תקינה רבת שנים, אינה מנקה את נושא התפקיד מאחריות מלאה. אחת התוצאות המידיות של אסון בסדר גודל כזה, הוא אבדן אמון בנושאי התפקידים על ידי הציבור".
"אין ספק כי כל אלו אשר המחדל אירע בעת שהיו במשמרת חייבים לסיים את תפקידם לאלתר, ובקבוצה זו נכללים גם כל ממלאי התפקידים ברשות המבצעת והמחוקקת", למדינת ישראל אסור להפסיד במלחמה, הפסד אחד והחלום של מדינה ליהודים יאבד לעד", הוסיף.
בהמשך נאומו דיבר ראש המוסד לשעבר על תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ואמר כי "פערי היכולות בין מערכת הביטחון הישראלית לכל הסובב אותה, הביאה לתפיסה כי ישראל מרתיעה את כל שוחרי רעתה, למעט פוטנציאל איום גרעיני איראני - שהילך אימים על הממשלה ועיוות את המציאות העגומה".
פרדו התייחס גם לקונספציה שהפיתוחים הטכנולוגיים והמודיעיניים של ישראל, הם אלו ששומרים על ביטחון האזרחים. "אם סינוואר היה בוהה בטבלת האקסל המשווה בין יכולות ישראל לחמאס, המשחק הוכרע. לנצל את הטכנולוגיה לכושר השמדת אלפי מטרות אשר ימצו את היתרון הטכנולוגי עד תום - זו לא מלחמה".
"התפיסה הרווחת במיוחד בעשור האחרון הייתה כי אין צורך במדעי החברה או מדעי הרוח - די לנו במדעי המחשב". הוסיף, תוך התייחסות לכך שהכנס מתקיים באוניברסיטת תל אביב.
בסיום דבריו, ציטט פרדו את ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין: "לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שם, שם פרטי ושם משפחה - זהו צירוף שתי המילים "יהיה בסדר". צירוף המילים האלה, שרבים מאיתנו שומעים בחיי היום-יום של מדינת ישראל, הוא בלתי-נסבל. מאחורי שתי המילים האלה חבוי בדרך-כלל כל מה שלא "בסדר": יהירות ותחושת ביטחון עצמי מופרז, כוח ושררה".