קשה לומר שהפוליטיקאים החרדים הופתעו מהחלטת בג"ץ. השבוע כשישבו בלשכת נתניהו בירושלים הם עסקו בדיוק בשאלה הזאת: איך יהיה אפשר להמשיך לתקצב את מוסדות החינוך החרדים למרות ההחלטה הצפויה עד שיסדירו את מעמדם החוקי של תלמידי הישיבות? לכולם היה ברור שבחודשים הקרובים לא יהיו תקציבים לישיבות אבל נתניהו ניסה לברר עמם שאלה אחרת: מה עתיד הקואליציה בראשותו? הם ניסו להרגיע שהכל יהיה בסדר אבל נתניהו למוד ניסיונות יודע שמהר מאוד האירוע יכול לצאת משליטה. מספיקה הוראה אחת של אדמו"ר או רב בכיר ולנאמניו הפוליטיים לא תהיה כל ברירה.
להחלטה אתמול אין כל השפעה מעשית על הישיבות או על גיוס חרדים לצה"ל. מי שחושב שהפסקת תקציבים יוביל לגיוס המוני של חרדים לצה"ל לא מכיר מספיק את העולם החרדי ואת החשיבות שהוא רואה בלימוד תורה. אחרי אירועי ה-7 באוקטובר היו ניצנים קלים של שינוי גם בהנהגה הרוחנית החרדית. הרב משה הלל הירש, אחד מהמנהיגים הבכירים בזרם הליטאי אמר לאחרונה כי "מי שלא לומד - שיתגייס לצה"ל". זאת אמירה משמעותית. אף מנהיג חרדי לא אמר זאת קודם.
ההחלטה אמש של בג"ץ רק גרמה לחרדים לסגת לאחור, להתלכד שוב נגד אויב אחד מבחינתם: בג"ץ. אנשים רבים שחשבו להתגייס או לשלוח את ילדיהם לצבא, גם אם הם היו בודדים, הבינו שהסיפור הוא כנראה לא גיוס חרדים. הוא הרבה דברים אחרים: פירוק ממשלת הימין, הדחת נתניהו או פגיעה בלומדי התורה. עם זה הם כבר לא מוכנים לשתף פעולה.
הפוליטיקאים החרדים היו צריכים להודיע מזמן שהם מוותרים על התקציבים לישיבות רק כדי להוכיח את מה שהם אומרים ומאמינים: זה לא עניין של כסף, אלא זכות קיומנו. הם היו יכולים למממן את הפער הכספי הזה באופן עצמאי. הבעיה שלאף אחד מהם אין את האומץ הנדרש. חסידויות וקהילות רבות העידו שהיקף התרומות הכי גדול שהצליחו לגייס למוסדות החינוך שלהם היה בתקופה שבה החרדים ישבו באופוזיציה ב-2013.
הסיפור כעת הוא בעיקרו פוליטי. ההנהגה הרוחנית לא תאפשר לראשי ש"ס ויהדות התורה להישאר בממשלה אם לא יימצא פתרון חוקי למעמד בני הישיבות, וכזה, נראה רחוק מאוד. גנץ לא ייתן את ידו למתווה שהחרדים מעוניינים בו, בליכוד יש מתנגדים רבים ובאווירה הציבורית הנוכחית - יהיה קשה להשיג רוב לכל מהלך כזה.
החרדים מאוד מתוסכלים. מבחינתם הגיוס היה העיקר בממשלה הנוכחית. לא מעט הם הביעו את הכעס הזה בשיחות עם נתניהו ויריב לוין בשבועות האחרונים: "אם היינו מביאים את הגיוס לפני הרפורמה המשפטית והתקציב, לא היינו באירוע הזה. זאת אשמה שלכם", הם אמרו.
אבל עכשיו זה כבר בכי על חלב שנשפך והם מנסים למזער את הנזק ככל שאפשר. החרדים מסמנים את אמצע חודש מאי כמועד שבו תיפול ההכרעה. אז צפוי בג"ץ להכריע באופן סופי בסוגיית מעמדם של תלמידים שנדרשים לגיוס. ספק אם יש לפוליטיקאים החרדים את מרחב התמרון הנדרש כדי להתגמש בסוגיה הזאת במיוחד לאחר העמדה של היועמ"שית וההחלטה של בג"ץ. במצב כזה, נראה שהסיכוי לבחירות בשנת 2024 גדל דרמטית.