כשתוצאות הבחירות הראשונות לראשות יש עתיד הוקראו הערב בסיום וועידת המפלגה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, לכמה שברירי שניה השתרר באולם שקט מוחלט. בורסת ההימורים המוקדמת לקרב בין יו"ר המפלגה יאיר לפיד לבין ח"כ רם בן ברק חזתה לאחרון תוצאה של 20, אולי 30 אחוז מקרוב ל-600 המצביעים בוועידת המפלגה.
הציניים שבין העיתונאים לגלגו וזלזלו בקרב מכור מראש: זו המפלגה של לפיד, ועידה שנבחרה על ידי אנשי לפיד, מה כבר יכול לקרות? ואכן, כשלפיד הוכרז כמנצח, אף ראש לא נד תחילה בקהל, אך מיד לאחר מכן, כשהתברר שהוא ניצח עם 52.5% מהקולות בלבד, מחיאות הכפיים התמהמהו לזמן קצר, של הפתעה, מבוכה והלם. בן ברק, עם 47.5%, היה רחוק ממנו 29 קולות בלבד, תרחיש שאף אחד מהמתרחשים והמהמרים לא חזה.
עוד בוואלה!
על פניו, זו מכה ללפיד, הפסד במגרש הכי ביתי שאפשר להעלות על הדעת. אחרי שהפסיד לנתניהו את ראשות הממשלה ב-2022, הפסיד לגנץ את הובלת גוש המרכז-שמאל בסקרים ב2023, הפסיד את המירוץ לראשות עיריית תל אביב אפילו את ראשות המפלגה שלו הוא ניצח רק בקושי. יש עתיד הוקמה לפני 12 שנה בצלמו ובדמותו של לפיד, ובמשך שנים הנהיג בה שלטון יחיד: הוא האריך את כהונתו כיו"ר המפלגה פעם אחר פעם, שלט בלבדית ובלעדית בתקנון, במנגנון ובמינויים. אחרי עשור, בניסיון להיפטר מהתדמית הצפון קוריאנית, הוא הודיע בסוף 2021 על כינון ועידת המפלגה הראשונה וקיום פריימריז ראשונים, רק שאף אחד לא העז להתמודד מולו. בפעם השנייה, בן ברק העז להעז, וקצר הישג מרשים, כזה שגורם לחשוב שאולי היתה סיבה טובה שלפיד נמנע מלקיים את הבחירות האלה קודם, למשל כששותפו וחברו האישי עפר שלח דרש פריימריז ב-2020, ולתהות מה היתה התוצאה אם מאיר כהן, מספר 2 ואיש השטח האגדי, היה מתמודד מול לפיד.
בשונה משלח וכהן, בן ברק, סגן ראש המוסד לשעבר, לא רץ עם לפיד בשוחות המייסדים של יש עתיד, והצטרף למפלגה רק ב-2018. אבל הוא חרש את השטח בחודשים האחרונים בקמפיין שקט ואישי, רחוק מהרשתות החברתיות, בשיחות ומפגשים אישיים עם כל אחד מ-726 חברי הוועידה. בהרבה מובנים הוא הפוך מלפיד; מושבניק ולא עירוני, ביטחוניסט ולא איש במחנה, איש שרוב חייו אסור היה לו לדבר על מה שהוא עושה ולא איש שעשה קריירה מכישרונו המילולי והכריזמה שלו. בסביבת לפיד העריכו כי בן ברק יזכה לאהדה ותמיכה שיקנו לו נתח מסוים מההצבעה, בעיקר של אנשים שלא ירצו לראות אותו מפסיד בקרב שהמנצח בו סומן מראש, ולו רק כדי לפרגן על הנכונות והאומץ להתמודד מולו. אבל הם לא קראו נכון את התמונה: התוצאה הסופית מסמנת שההצבעה לבן ברק היתה גם סוג של הבעת אי-אמון בלפיד והצבעת מחאה על שלטון היחיד שלו. אבל זה גם רגע מאוד משמעותי -
סוג של הצהרת עצמאות - בחיי המפלגה שהקים ובנה מאפס. לפיד הפך השבוע לראשונה לסבא, וגם יש עתיד עוברת תהליך של התבגרות לקראת הדורות הבאים.
אז זה היה ערב רע ללפיד, אבל ערב טוב ליש עתיד, שסיימה את הבחירות הראשונות שלה בהצטיינות, עם התמודדות נטולת מכונות רעל והשמצות, ודרמה של הרגע האחרון שהתעלתה מעל כל הציפיות. מי שחשב שהבחירות תפורות על ידי לפיד ואנשיו כנראה התבדה - לא סביר שהם היו מהנדסים תוצאה כל כך צמודה שמערערת על מנהיגותו. אנשי המפלגה שלו, שתמיד מתויגים כאומרי הן, באמת הביעו עמדה. מנפלאות הדמוקרטיה. כך שלמרות המכה התדמיתית בניצחון הדחוק, לפיד בכל זאת מסיים את הבחירות בהצלחה: אף אחד לא יוכל כבר לקרוא ליש עתיד דיקטטורה ולציירו כמנהיג צפון קוריאני.