למעלה מאלף איש ליוו הלילה (חמישי) למנוחת עולמים בבית העלמין בחדרה את סמ"ר ניסים כחלון לוחם בגדוד רותם (435) בחטיבת גבעתי שנפל בקרב ברצועת עזה. יחד עם משפחתו נכחו גם ראש העיר חדרה, ניר בן חיים, חברי מועצת העיר, הרב הראשי של העיר, הרב ישראל מאיר ביטון וחבריו למחלקה בפלוגה המסייעת של הגדוד.
כחלון, שהיה אמור להשתחרר בעוד חמישה חודשים, נפל בהיתקלות עם מחבלים בדרום הרצועה והותיר אחריו הורים ושלושה אחים ואחיות יוסף חיים, מעיין ואוראל. חבריו למחלקה הגיעו מהלחימה בעזה לחלוק לו כבוד אחרון ונקראו לכיסוי הקבר, חלקם כרעו בבכי קורע לב וזעקו: "איזה חבר איבדנו".
"למה זה מגיע לי? איזה ילד יש לי", זעקה האם גלית בעת כיסוי הקבר, "איזה כבוד עשה לכולם, כל דבר תודה אמא". אביו גבריאל ספד לו ואמר "ניסים היקר תודה לבורא עולם שזיכה אותנו ליהנות ממך 21 שנה. תודה על הכבוד שרחשת לאימך, הבית שלנו התפרק, האמנת בדרך שלך להגן על המדינה. הכאב גדול ולעולם לא נתרפא. תודה על מה שעשית בשבילי. עוד שהתגייסת ידעתי אבל לא יכולתי לעצור אותך לא היה צ'אנס. גאה בך".
אחיו אמרו גם הם דברי קינה על אחיהם ניסים. תחילה, האחות מעיין, תיארה את האובדן ואמרה "אני לא אהיה שלמה לעולם בלעדיך. בא לי שתחזור כדי שתהיה פה בשבילי. לא אצליח לשמוח יותר. אני מתגעגעת אליך". האחות אוראל ספדה "תמיד היית הגאווה שלנו. תמיד היית שם בשבילי ותמיד עזרת לי בהכול. לא אשכח אותך לעולם. אהבת לעזור לכולם ותמיד תהיה בליבנו, אוהבת אותך מלא". אחיו יוסי: "חכיתי לך כל כך שתחזור ואבא בא ואמר לי 'יוסי, ניסים נפטר'. בכיתי מאוד. אני אוהב אותך".
ראובן, דודו של ניסיים אמר שהוא היה בשבילו כל העולם, "הלב שלי. עליך נאמר גיבור ישראל. אני זוכר שהסעתי אותך לרכבת ב-7 באוקטובר ואמרתי לך אל תלך לשם, אבל התעקשת ואמרת ש'התגייסתי כדי להילחם ועכשיו זה הזמן'".
אל"מ (במיל') אורן זיני סיפר על ניסים ועל החייל שהיה: "האמנת בלב שלם שזאת מלחמה צודקת. היית אדם שקט, טוב לב, צנוע ונותן עצה. כולם אהבו להיות איתך. חשת אחריות גדולה לשרת כלוחם. שאפת לתרום את המקסימום בשירותך הצבאי ונרתמת לכל משימה. לחמת בשדרות ובכפר עזה חיסלת מחבלים והצלת תושבים רבים. היית אמור להיות בחופשה מיוחדת אך החלפת חבר. אני מבטיח לך שנעשה הכול כדי להשיב את השקט והביטחון למדינת ישראל. נילחם עד הניצחון. אשרי הצבא שאלו הם לוחמיו. תודה שהיית חלק מאיתנו תחסר לנו מאוד. אני מצדיע לך".
הרב הראשי של חדרה, הרב ישראל ביטון, אמר "אנחנו בחודש אדר, חודש הניסים ואין ניסים, ניסים שלנו איננו. כמה אהבת את ההורים ,היית גיבור שהלך למסור את הנפש למען כלל ישראל. נתת את חייך למען עם ישראל". יעקב, חברו של ניסים סיפר ש"כולנו חיכינו שתסתיים המלחמה כדי שנגשים את כל מה שתכננת. רק לפני שבועיים עוד תכננו דברים, שמור עלינו מלמעלה".
בתום טקס הלוויה האם גלית רכנה על קברו הטרי של בנה ואמרה: "ניסים ילד טוב של אמא בוא הביתה בוא, אני אכין לך כל מה שרק תרצה רק כדי לשמוע את התודה שלך. איך נסתדר בלעדיך? מה אחיות שלך יעשו בלעדיך? מה אחיך יוסי יעשה בלעדיך? איך אני אחיה בלעדיך?".