וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לטור הזה אין סוף טוב. גם לסיפור שלנו לא יהיה

עטר מאור, קיבוץ בארי

16.4.2024 / 13:31

תושבי העוטף משתדלים לחתום את העדויות על השבת ההיא במסר של תקומה. אבל מי בכלל יכול לדמיין עתיד טוב יותר? הילדים שלנו הפנימו: צריך להיזהר כשישנים, כי אין לדעת לאיזו מציאות נתעורר | קול העוטף, פרויקט מיוחד

בווידאו: 87 ימים אחרי שנלקחו בשבי חמאס חטופים מבארי חזרו לבתים ההרוסים/אורי סלע, אבי רוקח

בין השורות

כשהילדים מספרים על השבת ההיא, הם מתחילים מיום שישי בערב. כל אנשי הטיפול יעידו שזה סימן מצויין. יש רצף, יש לפני ואחרי, אין קיטועים שמעידים על חוויה מחדש של הטראומה כאילו עודנה קורית.

מה אני שומעת כשהם מספרים שבשישי היה ערב סרט ובשבת קמנו למלחמה? אני שומעת את התובנה שנאלצו להפנים בין השקיעה לזריחה - שימו לב כשאתם נרדמים בלילה. כבר אי אפשר לדעת אם תקומו לאותה המציאות שלתוכה הלכתם לישון.

עטר מאור, בת 38, היא חברת קיבוץ בארי. באדיבות המצולמים
אם יש משהו שאי אפשר להרגיש עכשיו, זה ניצחון. עטר מאור/באדיבות המצולמים

מחבלים

הילדים המציאו משחק חדש מקלפים של דומינו. הם קראו לו "מחבל". כל אחד מרים קלף, ומי שיש לו את הסכום הגבוה יותר לוקח את הקלף לאחר. המנצח הוא מי שלקח את כל הקלפים, והוא זוכה בתואר "מחבל".

מעבר לצמרמורת שבשימוש השגור במילה הזו, המשמעות מעוררת בי ייאוש גדול. צודקים, ילדים, לקחו מאיתנו המון. ואם יש משהו שאי אפשר להרגיש עכשיו, זה ניצחון.

sheen-shitof

גם בגוף וגם בפנים

פיתוח ישראלי: פתרון מדעי לאקנה עם מעל 90% הצלחה

בשיתוף מעבדות רבקה זיידה
קול העוטף!. צילום: זיו ריינשטיין, סטודיו וואלה!, עיבוד תמונה
מתחת להכל מבעבעות המילים שלא נאמרות - חסר לי בית. קול העוטף, פרויקט מיוחד/עיבוד תמונה, צילום: זיו ריינשטיין, סטודיו וואלה!

דבק חם

דברים משונים חסרים לילדים. דבק חם ליצירה. עצי הליצ'י הקטנים שהנבטנו. איסוף פקאנים מהעץ שליד הדשא הגדול.

ומתחת להכל מבעבעות המילים שלא נאמרות - חסר לי בית.

שיקום קיבוץ בארי - תחילת פינוי הריסות השבעה באוקטובר. דוברות קיבוץ בארי, אתר רשמי
סליחה מראש, אני מסרבת לסיים עם מסר שיקל עליכם. שיקום קיבוץ בארי/אתר רשמי, דוברות קיבוץ בארי

לא טוב

אנחנו כל כך רוצים שישמעו מה עבר ועובר עלינו, ואז מייד כל כך לא רוצים להכביד, שמקפידים לסיים באיזה מסר מנחם של תקווה, תקומה, אפשרות לעתיד טוב יותר. לא אסיים עם מסר כזה.

ברמה האישית, אני לא יודעת מה יהיה איתנו ומה לא יהיה. אני לא יודעת אילו מבוגרים יגדלו להיות ילדיי שהתחבאו בארון מפני "אנשים רעים מעזה", שעם הימים קיבלו את מלוא משמעות המושג "מחבלים". הם עדיין מחבלים בחיינו, גם היום.

עוד תלויות תמונות החטופים שחסרים כל כך בינינו. עוד מתגלה עומק האובדן על מי שלא איתנו וגם לא יהיה. סליחה מראש, אני מסרבת לסיים עם מסר שיקל עליכם. אחרי שיחזרו אלינו החטופים והחטופות כולם, יהיה אפשרי לדבר על סיום כלשהו. האם הוא יהיה טוב? האמת (שלי) היא שזו כבר לא אופציה.

עטר מאור, בת 38, היא חברת קיבוץ בארי. נשואה לעילם, אמא של יובל (9) ונבו (6)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully