הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל, סיירה אמש (חמישי) במערך השיטור הימי של משטרת ישראל בעכו וחיפה. הוועדה קיבלה סקירה על פעילות מערך השיטור הימי ותוכנית ההתעצמות, וביקרה בזירה הימית הצפונית כולל נמל חיפה ועכו.
תנ"צ לארי סמרה, ראש מחלקת שיטור מיוחד במשטרה, אמר כי השיטור הימי אמון על האכיפה בתחום הפלילי, על שמירה על הסדר הציבורי ועל הצלת חיים בים. לדבריו, במקרה של טרור, השיטור הימי הוא "קו ההגנה האחרון". "אנחנו באירוע לאומי. יש מספר גורמים הפועלים במרחב הזה ואין מנצח לתזמורת הזו", אמר סמרה. "כל הגבולות סגורים אבל הגבול הימי נותר פרוץ, ואנחנו צריכים להיערך לכך. אנו מבצעים פעולות כנגד גורמים פליליים והתקפות נגד גורמים כאלה ואחרים יחד עם חיל הים, אבל בתווך הזה אנו לא יכולים למצות את היכולות שלנו. אנחנו רוצים למחוק את הכתובת מהקיר. אנחנו יודעים מה לעשות אבל יש קשיים בירוקרטיים".
הוא הוסיף כי מעברי הים לישראל מתאימים לשנות ה-60, ויש לבנות מעבר גבול אמיתי - כמו נתב"ג בשיתוף משרד התחבורה, הצבא ושאר הגורמים הפועלים במרחב הימי. "כל מה שהיה דמיוני הפך למציאות ב-7 לאוקטובר. אפשר לעשות זאת וזה דחוף", אמר סמרה.
סנ"צ ארמן סקיימן, רמ"ד שיטור ימי במשטרה, סיפר כי השיטור הימי עוסק בנושא הפלילי ובעיקר נושא ההברחות. "יש שלושה אתגרים מרכזיים: הפלטפורמה להברחות של אמל"ח, סמים, סחורות ובני אדם, מתוך ידיעה שפלילי יכול להפוך לביטחוני, שמירה על הסדר הציבורי והצלת חיים". לדבריו, בעשור האחרון יש גידול של רישיונות משיטים מ-55 ל-120 אלף משיטים, וגידול מ-12 אלף כלי שיט ל-32 אלף כלי שיט, כאשר מידי שנה יש כ-1,600 כלי שיט פרטיים הנכנסים לגבולות ישראל. הוא הוסיף שהתווך הימי הוא נקודת תורפה בפיקוח על הגבולות, כאשר רוב המודיעין בתחום ההברחות בתווך הימי הוא בנושא הברחת סמים.
יו"ר הוועדה ח"כ פוגל אמר לסיכום: "המשימות והאיומים גדלו בכל התחומים, כאשר לאחר 7 באוקטובר מערכת הציפיות מהמשטרה הלכה ועלתה. אחד ההיבטים הוא התווך הימי שהוא פרוץ, ויש כיוונים טובים לפתרונות וצריך לבצע אותם. יש כאן אנשים מדהימים שאפשר לסמוך עליהם, וצריך להעניק לכם יותר כח כדי שנוכל לדרוש מכם יותר תוצאות".