מאות בני אדם השתתפו היום (רביעי) בהלוויתו של רס"ב במיל' סבסטיאן "סבי" איון, בן 51 בנופלו. איון, שהתגורר בראש העין, עלה לישראל מארגנטינה עם שני הוריו, דוד ורותי. סבסטיאן היה מפקד בחפ"ק מח"ט 401, ונפל בקרב במתחם בית החולים שיפא בצפון רצועת עזה. לאחר מותו, הוא הועלה מדרגת רס"ם לגדרת רס"ב.
"האיש שלא ידע פחד", ספד לו בבכי מפקדו סגן אלוף שלום אייזנר, סגן מפקד החטיבה, שסיפר על גבורתו במלחמה, "אין הרבה אנשים שיש להם חלק כל כך משמעותי בהצלחת המשימה של החטיבה". אייזנר הוסיף וסיפר על איון כי היה "איש שאין משהו שהוא לא יכול, עם אנרגיה בלתי נגמרת".
סגן מפקד החטיבה פנה למשפחתו של סבסטיאן וסיפר על הפעולה ההירואית בה נפל. "אבא נפל במשימה מוצדקת. אבא אהובכם, אהובי, נפל במשימה הכי איכותית שיש, באחד המבצעים הכי חשובים והכי מורכבים מתחילת המלחמה, בתוך המלחמה הכי צודקת שהיתה כאן מאז תש"ח, אם בכלל. מלחמה שהתחילה באסון שטלטל את כולנו, ואת נשמתך, והיינו שם ביחד", ספד המפקד, "מאותה שבת לחמת בכל כוחך. כמו שכתבת, אין לנו בית אחר, אין לנו אפשרות להפסיד, אנחנו חייבים לנצח וזה לא השתנה אחרי מותך".
סא"ל אייזנר ביקש לסיים את דבריו ב"מילה החוצה", ומסר כי "אנחנו עצובים אך לא שבורים, בוכים אבל עדיין נחושים, כואבים אך מנצחים. משיך בעוז ואמונה וננצח. נמשיך עד הסוף כי שונאי מלחמה אנחנו. לא רוצים סבבים נוספים. כי אוהבי חיים אנחנו ואנחנו נלחמים למען חיי הדור הזה וגם לחיי הדורות הבאים".
איון היה בשירותו הסדיר לוחם בשייטת 13 והיה בין הנפגעים של האימונים במי נחל הקישון. אולם, איון התעקש להמשיך ולשרת במילואים. "הוא הגיע לפני 20 שנה, לא היה חייב לעשות מילואים קרבי כי נפצע בסדיר, אבל הוא התעקש", סיפר סגן-אלוף עומר הרמלין, מנהל הלחימה של חטיבה 401, שהיה מפקד הפלוגה של סבסטיאן, "חטיבה 401 לא היתה יכולה להגיע לכל ההשגים שלה בלי יחידות מיוחדות. היו כל מיני הסברים למה אי אפשר, אבל אצל סבי הכל תמיד היה אפשר".