דוח מבקר המדינה שהתפרסם היום (שלישי), שב וחושף תמונה מדאיגה בהערכות לאיומי משבר האקלים בישראל. הדו"ח מבקר באמצעות מעקב פרטני אחר סטטוס הטיפול ביותר מ-100 ממצאי ביקורת שעלו בדוח קודם: מרבית הליקויים לא תוקנו כלל או לא תוקנו במלואם; "מדינת ישראל נותרה עם הצהרות רבות שהוטמעו בעיקרן בשורה ארוכה של החלטות ממשלה בדבר מחויבותה לפעול בתחום האקלים, אך כל זאת ללא הובלת תהליכים וללא נקיטת פעולות שיאפשרו התקדמות של ממש", קובע המבקר, מתניהו אנגלמן. "ניתן על כן לאפיין את ההתנהלות הממשלתית בנושא כ'דשדוש תפקודי'.
עוד מציין המבקר כי "שיפור נרשם בעצם הצבת יעד לאומי אבסולוטי להפחתת פליטות גזי חממה במקום יעד לנפש שהיה בעבר", וכן כי "נמצא שיפור בהיערכות לשינויי אקלים של מערכת הביטחון ושל הנחיות בנק ישראל למערכת הבנקאית". ספק אם אפשר לזכות את הממשלה בציון "עובר".
המבקר מזכיר כי ההבנה כי הסיכון הנובע ממשבר האקלים העולמי מהווה סיכון משמעותי, ברמה המדינתית, שמציב איום ממשי על מערך החיים במדינת ישראל בעשורים הקרובים, והעובדה כי מיקומה הגיאוגרפי של ישראל אף מגביר סיכון זה - הובילה את משרדו לבצע בשנים 2021-2020 ביקורת מקיפה בנושא היערכות המדינה לנושא ולפרסם את ממצאיה באוקטובר 2021 במסגרת דוח מיוחד (הדוח הקודם).
ממצאי אותו דוח קודם הצביעו על פערים עמוקים ויסודיים בפעולות ההיערכות של ממשלת ישראל ועל אי-עמידת המדינה ביעדים שהתחייבה להם. הם חשפו תמונה מדאיגה בנוגע להתקדמות ההיערכות של הממשלה בנושאים שנבדקו.
ארבעת המישורים שנבדקו:
- פעולות הממשלה להפחתת פליטות גזי חממה לאטמוספרה כדי להימנע מהתגברות עליית הטמפרטורה בכדור הארץ (Mitigation - מיטיגציה).
- ההיערכות הממשלתית הרב-מגזרית מבעוד מועד לסיכונים הכרוכים בשינויי האקלים הנובעים מהתחממות כדור הארץ (- Adaptation אדפטציה)
- היבטים כלכליים ופיננסיים של המשבר
- היבטים בממשל אקלים בעניין המסגרת המוסדית, הנורמטיבית והתפקודית של הטיפול בנושא האקלים.
המבקר מצביע על שישה כשלים יסודיים המסבירים את פעולתה המדשדשת של הממשלה במהלך השנים האחרונות, ובעניינים מסוימים אף ביתר שאת בשנתיים שחלפו מאז פרסום הדוח הקודם:
הכשלים של הממשלה:
- היעדרו של גורם ממשלתי מוביל ומחויב להשגת היעדים המדינתיים, שפועל למימוש תוכנית ממשלתית מתואמת והוליסטית ומכריע במחלוקות. המשך תפקוד על סמך המערך הממשלתי המבוזר, ללא מענה לחסמים התפקודיים הקיימים כפי שעלו בביקורת מעקב זו, אינו מתמודד עם אותם חסמים במימוש היערכות משרדי הממשלה לשינויי האקלים.
- שיהוי באסדרה מחייבת (עיגון חוקי): יישום חלקי ביותר של עשרות החלטות שקיבלה הממשלה בשנים האחרונות, ושיהוי בקידום חוק אקלים.
- אי-קידום מס פחמן.
- מענה חסר בתחום רשת החשמל: חסרה השקעה לשדרוג ולבנייה של יכולות טכניות לאורך שרשרת רשת החשמל ובכלל זאת הרחבת תמהיל מקורות האנרגיה.
- היעדר ניהול סיכונים ממשלתי כולל: הכנת תרחיש ייחוס לאומי מחייב כלל-ממשלתי שיהווה מצפן ממשי לגיבוש תוכניות עבודה פרטניות שמתמודדות עם האיום.
- היעדרה של מסגרת תקציבית לאקלים: גישת משרד האוצר לתקצוב בסגמנטים אינה הולמת את מורכבות הנושא והיקפו, ובד בבד עם היעדר בקרה בנושא, הדבר מוביל לניצול נמוך של תקציבים שיועדו לנושא.
המבקר מזהיר שיש לראות בממצאי ביקורת המעקב זו משום "הנפת דגל נוסף עבור הממשלה וראש הממשלה". לדבריו, "קיימת חשיבות מיוחדת לפעולה בין-לאומית משולבת לשם התמודדות עם משבר האקלים, ועל מדינת ישראל לקחת חלק פעיל בהתמודדות זו עם יתר מדינות העולם. היעדר פעולת תיקון ממשית בעניין התנהלות המדינה בנושא משבר האקלים בהובלת הממשלה והעומד בראשה מעמידה את המדינה בפני סיכון עתידי שרלוונטי לדור הנוכחי ולדורות הבאים".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד מברך את המבקר על דוח מעקב נוסף בנושא משבר האקלים, שמהווה אתגר לאומי המשפיע על הבריאות, הכלכלה, הבטחון והחברה בישראל ובעולם כולו. גם בתקופה מורכבת ומאתגרת זו, אתגרי האקלים ממשיכים, והמשרד רואה חשיבות בקידום נושא זה גם על-ידי המבקר".
"הצעת החוק שאותה מקדם המשרד קובעת יעד להפחתת פליטות גזי חממה בשיעור של 30% עד לשנת 2030 ולאיפוס נטו של הפליטות עד לשנת 2050. עוד קובע החוק מסגרת מחייבת של תהליך ממשלתי וציבורי לגיבוש ואישור תוכניות יישום חמש שנתיות ושורת אמצעי מעקב ובקרה אשר מייצרים שקיפות ושיתוף של הציבור ומומחים בתהליך ובתוכניות היישום המשקיות. המשרד סבור כי על כל השותפים בממשלה לעשות כל שביכולתם כדי להוביל לסיום החקיקה, ומתכוון להוביל לכך".
אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה מסר: "הדוחות של מבקר המדינה מחזקים את המאבקים שאנחנו מובילים במשך שנים. בהיערכות למשבר האקלים, אנו רואים שהמדינה לא רק שמציבה יעדים מביכים, אלא הולכת ומתרחקת מהם ומהנעשה בעולם המערבי. זו בדיוק הסיבה שהגשנו את העתירה ההיסטורית נגד המדינה בדרישה להפחית את פליטות גזי החממה בהתאם לקונצנזוס המדעי ולנעשה במדינות המפותחות. אם המדינה תמשיך להפקיר אותנו - אנחנו ניפגש בבית המשפט".