השדולה לזכר נרצחי המסיבות ברעים בטבח ה-7 באוקטובר התכנסה הבוקר (שני) בכנסת יחד עם נציגי המשפחות, זאת ביוזמת חברי הכנסת אפרת רייטן, קארין אלהרר ויצחק פינדרוס ובהשתתפות יו"ר הכנסת אמיר אוחנה.
השדולה דנה בדרכים לשמר את הזיכרון של הטבח האכזרי שביצעו מחבלי חמאס במסיבת הטבע "נובה" שהתקיימה ליד קיבוץ רעים. לדיון הגיעו בני משפחות של נרצחים, שסיפרו את סיפורי יקיריהם. המשפחות התבקשו להביא עמם חפצים של יקיריהם שנמצאו באתר המסיבה לאחר הירצחם, והם הניחו אותם על רצפת אולם השדולה. בין היתר הביאו בני המשפחות גיטרה, כדורגל, תיק גב, סקייטבורד וחפצים אישיים נוספים.
"יצרנו כאן מייצג שיעביר את הזעזוע, את החיים שהיו ושאינם עוד, את הכאוס שנשאר אחרי", אמרה על המיצג ח"כ אלהרר. "יש שטועים לחשוב שהנרצחים הם נוער שוליים, מדובר בלא פחות ממלח הארץ, איבדנו הדור הבא, את המנהיגים והמנהיגות הבאים של מדינת ישראל. המדינה לא הייתה שם כדי למנוע את הזוועות ומחויבת לסייע לכם, המשפחות והשורדים. במקביל לפעילות הזיכרון, אנחנו פועלים בשיתוף פעולה ליצירת המענים המותאמים לכל נפגע, בנושא הזה אין קואליציה ואופוזיציה".
בני סלומון, אביה של הילי שנרצחה במסיבה אמר בדיון כי "המעט הוא להנציח אותם. עד עכשיו היינו לבד, הילדים שלנו היו לבד ב-7 באוקטובר, ואנחנו היינו לבד כל התקופה מאז, בלי הממשלה והנציגים שלה. שום גורם לא דיבר איתנו, כאילו אנחנו לא קיימים. זה לא ימשיך להיות ככה. מה הדרך הנכונה להנציח אותם? זה צריך להיות ברמה הלאומית תחת קורת הגג של מוסדות הממשלה".
סלומון שיתף בסיפור בתו, בת 26 במותה. "כל מה שקרה זה בלתי נתפס ובניגוד לכל הערכים שגדלנו עליהם. אחד המשפטים האחרונים של הילי לאחותה טל היה שהיא 'מרגישה כמו בשואה, רצים ביער וטובחים בנו ללא אבחנה'". הוא הוסיף, "כל בוקר המציאות טופחת על פנינו מחדש. היא שירתה כלוחמת עוקץ, ידענו שנים של דאגה במהלך השירות ומי האמין שהיא תרצח דווקא במסיבה".
בפנייתה למשפחות שהגיעו לשדולה, אמרה ח"כ אלהרר: "אי אפשר להמעיט בהנצחת זכרם של הנרצחים והנרצחות, וזאת מטרתנו. הטרגדיה הזאת גדולה וההתכנסות הזאת מהווה במה לקול שלכם איך אתם תרצו לראות את ההנצחה".
ח"כ רייטן הוסיפה בפני המשפחות: "אנחנו כאן כדי לנסות לקחת חלק מהכאב שלכם. אנחנו חלק מכם, נפעל ונאבק עבורכם בוועדות חקירה, בהנצחה, בפיצויים, ונעשה הכל כדי שאסונות כאלו לא יחזרו.
מדינת ישראל צריכה למנוע אסונות, אבל לא פחות חשוב גם לדעת להתייצב וללוות את נפגעי האסונות, את המשפחות, כדי לסייע להם לעבור את הטרגדיות הקשות האלו".