ב- 5 בנובמבר 1990, כשמאיר כהנא נרצח בניו-יורק, היה איתמר בן גביר נער בן 14 שרק החל את דרכו בשדות הימין הגזעני והקיצוני בישראל, דרך שכעבור 33 שנה הפכה אותו למנהיג התנועה הכהניסטית בישראל ולשר מטעמה בממשלת ישראל.
תא"ל (במיל') מרדכי כהנא לא אשם בזהות דודו, אבל רק צביעות, אטימות או שילוב של שתיהן יחד, יכול להוביל למחשבה שאזכור ייחוסו המשפחתי לא רלוונטי להצעה שקיבל מהשר הכהניסט בן גביר להתמנות למנכ"ל המשרד לביטחון לאומי.
שם משפחה מגיע לעיתים עם פריבילגיות ולעיתים גם עם משא כבד. השם "כהנא" אמור היה להיות משא שמחייב את הנושאים בו להוכיח כי הם שונים ממי שהעלה את השם למודעות. מי שקידם תורת גזע גזענית שהזכירה במאפייניה את חוקי נירנברג הנאצים, שתורתו הגזענית הביאה לפסילתו מלהתמודד לכנסת. אבל בחוגיו של השר לביטחון לאומי בן גביר, כל העול הזה הוא גאווה. בן גביר גדל על ברכי תלמידיו של כהנא והפך ליורשו בציבוריות הישראלית. בן גביר הפך לאיש ש-50 שנה לאחר עלייתו של מאיר כהנא לישראל ויותר משלושה עשורים לאחר הירצחו, העביר את הכהניזם מהשוליים למרכז, לתוככי ממשלת ישראל ולקבלת האחריות על משטרת ישראל.
בן גביר יודע שבקרב הציבור שהוא מבקש את תמיכתו, השם כהנא לא מהווה קלון, אלא כבוד. הוא יודע שלצידו יהיו אנשים מאוד מרוצים מבחירתו של כהנא האחיין למנכ"ל המשרד. לכן, צדקה כרמלה מנשה שהבליטה את הקשר המשפחתי בידיעה על ההצעה שקיבל כהנא להתמנות למנכ"ל של בן גביר.
תא"ל (במיל') כהנא הוא איש רב פעלים שקיבל הצעות לתפקידים וכיהן באחרים. אביגדור ליברמן הציע לו עת שכיהן כשר הביטחון להתמנות כראש החטיבה להתיישבות, כהנא כיהן כממלא מקום מנכ"ל המשרד להתיישבות בזמן ממשלת בנט - לפיד, כשהמשרד היה באחריותו של נפתלי בנט. הוא כיהן אף כממלא מקום מנכ"ל משרד המודיעין והיה בכיר במועצה לביטחון לאומי, ובאף אחד מהתפקידים האלו, ייחוסו המשפחתי של כהנא לא היה רלוונטי, לכן גם לא הוזכר. אבל כשממשיכו של מאיר כהנא, מי שמקפיד מדי שנה להתייצב באזכרה לזכרו ולדבר בשבחו, מבקש למנות את אחיינו לתפקיד הבכיר ביותר במשרדו, ההקשר המשפחתי רלוונטי וחשוב מתמיד.
לא כרמלה מנשה הכניסה את ייחוסו המשפחתי של כהנא למשוואה, מי שעשה זאת היה השר הכהניסט בן גביר. אינני מכיר את תא"ל (במיל') כהנא, אבל שורת התפקידים שהוא מילא וממלא בצבא ובחיים האזרחיים מלמדים שמדובר באדם בעל כישורים רבים, לכן טוב יעשה אם ידחה את הצעתו של בן גביר שלשם משפחתו יש חלק ניכר בהגשתה, ויעדיף תפקידים אחרים, שיוצעו לו בזכות כישוריו בלבד, ולא כאלו שזהות דודו תורמת לעצם הצעתם לא פחות מכישורי האחיין.
הכותב הוא יועץ תקשורת