ועדת החוקה, יחד עם הוועדה לקידום מעמד האישה דנו היום (ראשון) בהצעת החוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין. לפי הצעת החוק מוצע, על עבירות מין נגד קטינים, ובעבירות מין מסוימות שבוצעו בנסיבות מחמירות לא תהיה חזקת התיישנות.
המטרה העיקרית של החוק היא להעניק "מטריית הגנה רחבה" לקטינים ולקטינות ולייצר מניעה והרתעה מביצוע עבירות מין והסרת חסמים להגשת תלונה במשטרה גם לאחר שנים רבות.
"עבירות מין לא מתיישנות, זה רצח של הנפש והנשמה", אמרה ח"כ אפרת רייטן (העבודה), מיוזמי הצעת החוק שדנו בה בהצעה לקריאה ראשונה בכנסת. "אני שמחה שמבינים כאן את החשיבות של הדיון, יש לי את כל התשובות מול משרד המשפטים ולהכל אפשר להגיע לפיתרון".
מיה ואתי בן חיים, שתי אחיות שעברו תקיפה מינית בילדותן סיפרו לחברי הוועדה כי הם עברו אונס יום אחרי יום על ידי אביהם. "התופת שחיינו הייתה בתוך הבית שלנו, יום יום דקה דקה. במשך שנים, אף יום לא שכחנו. ההורים ריסקו את הנפש שלנו במקום להגן עלינו. שנים שתקנו והרגשנו אשמות. רצינו הכרה, אבל נשארנו שקופות. לאחר שנים החלטנו אחותי ואני להגיש תלונה במשטרה. האם מישהו מבין כמה כוחות צריך כדי להגיש תלונה נגד הוריו? שעות של עדויות קשות ושנים של מקרים שהנפש נפצעה על העבירות המיוחסות חל חוק ההתיישנות. האנס ימשיך את חייו בחסות המדינה והחוק. אני ולצערי עוד אלפי ילדים, גברים, נשים, שמרגישים אזרחים סוג ב'. אין מי שדואג לנו, לא לצדק, לא לאמת. תגידו מה התפקיד שלכם? למה שנפגע ירצה להגיש תלונה במשטרה? חובתנו כבני אדם לייצר שינוי".
בדיון עצמו הציגו לחברי הוועדה את החקירה והעימות במשטרה של האחיות בחקירה על התלונה נגד אביה ואמה.
יו"ר הוועדה, ח"כ פנינה תמנו שטה (המחנה הממלכתי: "חלאת האדם הזאת צריך להיות בכלא כל שארית חייו. המחשבה שהוא בחוץ משוחרר ומצדיק את דבריו, פסיכופת שמתווכח על נושאים שקשים לחזור עליהם. אין לי מילים להודות לכם שאתן כאן. אני מחבקת אתכם ונעשה ביחד את המאבק הכי בסיסי. אנחנו חייבים לתת לכך את המענה החוקי, כי אם לא אנחנו נמצא בבעיה".
ח', שנפגעה מינית על ידי קרוב משפחה, סיפרה את סיפורה: "הייתה פגיעה בתוך המשפחה ממקור ראשון. כשהתחלתי עם טיפול המעמיק שלי, הייתה לי פגיעה נוספת על ידי קרוב-רחוק של המשפחה. הפגיעה הראשונית שלי הייתה בגיל 7, ויצא לי ביום שישי האחרון לפגוש אותו. כשהתחלתי לדבר עם הפוגע, שהוא מורה בתיכון היום, תפסתי אותו עם סיום שעות הלימודים. הוא מורה לתנ"ך במרכז הארץ. הוא היה מופתע לראות אותי, ניסה באיזשהו אופן לדבר בתוך בית הספר, אבל אני רציתי לדבר איתו בספסל בחוץ. מה שהפליא אותי הוא שהוא סיפר את כל מה שאני זכרתי בפגיעה המינית שלי אחד לאחד. זה לא הגיוני שזה נגמר בי, והוא הודה בפניי שהוא פגע בעוד בן ובעוד בת וזה לא רק אני. הוא ממשיך לעבוד היום, הוא מודע לזה ולא מכחיש. מה אני אמורה לעשות עם זה? הוא גם אמור לעמוד לדין וזה לא קורה. מה אני אמורה לעשות? לכן אני מבקשת להגיע להסכמה על הצעת החוק ולעלות אותה לקריאה ראשונה".
יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית, שנפגעה בעצמה מינית אמרה: "הדיון הזה עושה אותי עצובה. יש לנו בעיה ולא נפתור אותה פה. גם אם הצעת החוק תעבור הבעיה לא תיפתר. אנשים יגישו תלונות והמשטרה תסגור אותן, לא בשל התיישנות אלא בשל חוסר ראיות. כל החקירות צריכות להתנהל עם כוח אדם רב ואין שום הצעה להגדיל, הם יסגרו את התיקים כמו שעושה גם הפרקליטות וזה לא צפוי להשתנות. מדאיג אותי מאוד שהממשלה בעצמה לא מוכנה לעמוד מאחורי הדרישה ולגבות אותה בשום עשייה משל עצמה. שנים מסתכלות על חקיקות טלאי על טלאי, ושוב ושוב מתקנים סעיפים והם לא מתאימות אחת לשנייה. אין שום פעולה מתכללת מצד משרד המשפטים. היו צריכים לעשות עבודה כדי לפתור זאת. מה שעושים היום זה ממשיכים לתת לדיונים להימרח מבלי להציע הצעה מושכלת".
"הטיעונים של משרד המשפטים מקוממים"
עו"ד לילך גנור הציגה את עמדת משרד המשפטים: "העדויות הן מאוד קשות. התקדמנו בנושא ההתיישנות, התהליך הוא איטי, אבל קורה. יכול להיות שזה לא מספיק. אנחנו לא האיש הרע כאן, גם ביחס לעולם ולאיגוד מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות אלימות מינית. לא נכון לבטל לחלוטין את ההתיישנות, צריך להיות ערים לאיזונים. אולי קשה לשמוע את הדברים שאני אומרת, ואני מזדהה עם הכאב וכואבת את כאבם של הנפגעים והנפגעות. במשפט פלילי כשמדברים על ראיות ששוללים את החפות שלו, הרף הוא מאוד קשה. צריך לחשוב על מקרים שלא נמצאים כאן על השולחן של אנשים חפים מפשע שמואשמים".
תמנו שטה השיבה: "הטיעונים האלה מקוממים אותי. אנשים עוברים תהליך שלם של כל החיים כדי ללכת ולהתלונן במשטרה, הטיעון שלך לא מחזיק מים. יש התנגשות בין ערכים לבין זכויות, הוויכוח הוא בשוליים על אותם אנשים שאת מדברת. אפשר לדבר אותו דבר על נשים מוכות או רצח. זורקים את הנפגעים והנפגעות לעזאזל. אני מבקשת להיות בצד של מבקשי הצדק".
עו"ד גנור המשיכה: "הקושי של קטין להתלונן הוא עצום. נפגשנו עם נפגעים נוספים שנפגעו בילדות והקשיים שהם ציינו בפנינו, עד האפשרות לחשוף את האירועים שעברו עליהם. לכן הצענו להרחיב את תקופת ההתיישנות בכלל ולא רק לגבי קטינים במשפחה. קיימנו על זה מספר גדול של ישיבות, שר המשפטים ביקש שנקיים עוד פגישה עם מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית. מבחינתו הביטול המוחלט של ההתיישנות הוא לא נכון מהסיבות שמניתי".