בחמשת החודשים שחלפו מאז פרוץ המלחמה בעזה הולך ומתחוור כי באיראן גובר החשש מפני הסלמה אזורית נוספת, שעלולה לגרור אותה לעימות בלתי רצוי עם ישראל, וחמור מכך, עם ארצות הברית.
המלחמה סיפקה לאיראן הזדמנות ראשונה לממש את תפיסת "התלכדות הזירות", שנועדה בראייתה לשפר את מאזן ההרתעה מול ישראל באמצעות הגברת התיאום ושיתוף הפעולה בין מרכיבי "חזית ההתנגדות". שילובם של חזבאללה מלבנון, המיליציות השיעיות העיראקיות והחות'ים בתימן במערכה נגד ישראל וארצות הברית הוכיח את יכולתו של הציר הפרו-איראני לפעול בסנכרון אסטרטגי תוך חלוקת עבודה בין מרכיביו השונים והתאמתו לנסיבות המלחמה המתפתחות.
במסגרת תפיסה זו הודגשה בשנים האחרונות ביתר שאת הזירה הפלסטינית כחזית מאבק מרכזית של הציר הפרו-איראני. בראיית איראן, תהליך הנורמליזציה בין ישראל ומדינות ערב יצר הזדמנות להגברת התיאום בין ארגוני הטרור הפלסטיניים חמאס והג'יהאד האסלאמי לבין יתר המרכיבים בציר סביב מאבק נגד האויב המשותף - ישראל.
כחלק ממימוש האסטרטגיה הזו הוחלט בטהראן על הקמת חדר מבצעים משותף, שיהיה אחראי לתיאום ולתכנון צבאי, לוגיסטי ומודיעיני כולל בין מרכיבי רשת השותפים והשלוחים שטוותה איראן באזור. אלא שהפעלת הרשת ביוזמת איראן ובעיתוי נוח מבחינתה נועדה בראש וראשונה לשרת אינטרסים איראניים, בראשם הרתעת ישראל מתקיפת יעדי הגרעין של איראן ומתקיפת בעל בריתה המרכזי, חזבאללה.
נטילת היוזמה למתקפת ה-7 באוקטובר בידי חמאס, שהובילה למלחמה כלל-אזורית, הפתיעה את איראן - לכל הפחות בנוגע לעיתוי המתקפה - והציבה בפניה דילמה שרק הולכת וגוברת: כיצד לשמר את לכידות הציר הפרו-איראני מבלי להיגרר לעימות צבאי ישיר עם ישראל וארצות הברית. לא בכדי הביע מנהיג איראן, עלי ח'אמנהאי, את חוסר שביעות רצונו מעיתוי מתקפת חמאס. על פי דיווח שפורסם ברויטרס, אמר ח'אמנהאי למנהיג חמאס, אסמאעיל הנייה, בפגישתם בתחילת נובמבר 2023 כי איראן לא תתערב במלחמה באופן ישיר, משום שהופתעה מעיתוי המתקפה. הוא גם לחץ על הנייה להשתיק את הקולות בחמאס הקוראים בפומבי לאיראן ולחיזבאללה להצטרף למערכה נגד ישראל במלוא העוצמה.
ניתן לראות ביטוי בולט לחשש הגובר באיראן מהיגררות לעימות צבאי ישיר, שאין היא מעוניינת בו, בהתרחשויות שאירעו בעקבות מתקפת המל"ט, שבוצעה בידי המיליציות השיעיות העיראקיות על בסיס התמיכה הלוגיסטי האמריקאי בצפון מזרח ירדן ב-28 בינואר 2024. שעות ספורות לאחר המתקפה, שהובילה למותם של שלושה חיילים אמריקאיים, הגיע מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה, אסמאעיל קאא'ני, לבגדאד והינחה את ראשי המיליציות העיראקיות להפסיק את התקיפות נגד הכוחות האמריקאיים בסוריה ובעיראק.
על פי אחד הדיווחים, הבהיר קאא'ני כי על המיליציות לשמור על פרופיל נמוך כדי למנוע תקיפות אמריקאיות, לרבות נגד איראן עצמה. הוא טען כי המיליציות חצו את הקו האדום וכי איראן אינה יכולה להרשות לעצמה פעולה צבאית שעלולה לאלץ את ארצות הברית או ישראל לפתוח במלחמה.
ואומנם, שעות ספורות לאחר הגעתו לבגדאד, הכריז מזכ"ל המיליציה העיראקית הפרו-איראנית "גדודי חיזבאללה" על השעיית הפעילות הצבאית נגד הכוחות האמריקאים באזור.
הצלחת קאא'ני להביא להפגת המתיחות בזירה העיראקית עשויה לחזק את ההערכה כי איראן עדיין משמרת בידיה יכולת השפעה משמעותית על שותפיה ושלוחיה ברחבי המזרח התיכון. עם זאת, אין להפריז ביכולתה של טהראן להבטיח שליטה מלאה על מרכיבי "חזית ההתנגדות". אין מדובר ברשת היררכית בעלת פיקוד ושליטה איראניים ישירים, אלא ברשת רופפת של מרכיבים הקשורים זה בזה במארג של אינטרסים משותפים, לצד חזון אידיאולוגי משותף. יתר על כן, בשנים האחרונות, במיוחד מאז חיסול מפקד כוח קודס במשמרות המהפכה, קאסם סולימאני, בינואר 2020, מנהלת איראן את הרשת באופן מבוזר יותר מבעבר. היא ממשיכה אומנם לשמר מידה רבה של השפעה ברשת, אך לא בהכרח באמצעות שליטה מלאה וקבועה בכל אחד ממרכיביה.
הפיכתה של "חזית ההתנגדות" לרשת מבוזרת המעניקה לחבריה מידה רבה יותר של אוטונומיה סיפקה אומנם לאיראן מידה רבה יותר של גמישות, יכולת הכחשה ואפשרות להרחיק עצמה מפעולות פרובוקטיביות מצד שותפיה. עם זאת, היא גם טמנה בחובה סיכון עבורה, משום שהיחלשות השליטה האיראנית עלולה להוביל לפעולות בלתי מתואמות מצד שותפיה, שיסכנו אינטרסים איראניים.
בהקשר זה ניתן להבין את הדיווח שפרסמה סוכנות הידיעות רויטרס ב-15 במארס לפיו איראן וחיזבאללה מודעות היטב לסיכון הקיים אם ישראל תתקוף את חזבאללה, לרבות הסכנה שהמלחמה תוביל לתקיפות על מתקני הגרעין האיראניים. לפי הדיווח, במפגש בנוכחות מפקד משמרות המהפכה, מפקד כוח קודס ונציגים מ"חזית ההתנגדות" מסוריה, מלבנון, מתימן ומעיראק, שהתקיים בפברואר 2024 בטהראן, הסכימו כל המשתתפים כי ישראל מעוניינת להרחיב את המלחמה וכי יש להימנע מליפול למלכודת זו, משום שהדבר יוביל לנוכחות נוספת של חיילים אמריקאיים באזור. ימים ספורים לאחר מכן אמר מזכ"ל חזבאללה, חסן נצראללה, למפקד כוח קודס כי אם תיפתח מלחמה נגד ישראל, יילחם חזבאללה בעצמו, משום שאין לו עניין בהיגררות איראן למלחמה עם ישראל או ארצות הברית.
בסיכומו של דבר, אסטרטגיית "התלכדות הזירות" פותחה בידי איראן כדי להרתיע את ישראל מלפתוח במלחמה נגדה או נגד חזבאללה. אלא שהחלטת חמאס לפתוח במלחמה בעיתוי, שלא נקבע על ידי איראן, הציבה אותה בפני הסלמה רוויית סיכונים והאסטרטגיה, שנועדה לספק לה יכולת הרתעה מול ישראל, עלולה לגרור אותה לעימות צבאי בלתי רצוי. ככל שחולף הזמן ניכר כי איראן חוששת מפתיחת חזית מלאה של חיזבאללה מול ישראל ואולי אף מניצול ההזדמנות בידי ישראל לתקיפת מתקני הגרעין שלה.
לפי דיווח בניו יורק טיימס, מנהיג איראן אף הינחה את מפקדי הצבא שלו לנקוט במדיניות של "סבלנות אסטרטגית" ולהימנע בכל דרך מהסלמה משמעותית, שתגרור את איראן לעימות צבאי ישיר עם ישראל או עם ארצות הברית. ביום שלאחר המלחמה תידרש גם הרפובליקה האסלאמית לשקול מחדש את אסטרטגיות הפעולה שלה ולבחון האם יתרונותיהן עדיין גוברים על הסיכונים הכרוכים בהן.
ד"ר רז צימט הוא חוקר בכיר ומומחה לאיראן במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). חיבורו "מעורבותה של איראן במרחב הערבי: הגיונות, יעדים ומאפיינים" התפרסם לאחרונה מטעם INSS ומרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת ת"א