גידול דרמטי בפעילות המסווגת של התעשייה האווירית: הדוח השנתי של החברה שפורסם אתמול (רביעי), מגלה כי הפעילות בתחום הפרויקטים שהיא אינה מורשית לדווח עליהם תפס כ-5% מהכנסות החברה ב-2023, ויזנק לכ-15% מהכנסותיה ב-2024 וב-2025.
התעשייה האווירית היא חברה ממשלתית, אבל משום שהנפיקה אגרות חוב בבורסה בתל אביב, היא מפרסמת נתונים כספיים כמו חברת מסחרית שהנפיקה מניות. בדוח מציינת החברה כי לאור הרגישות שיש בחלק מהעסקאות, היא פטורה מלציין את שמות הלקוחות שלהם, אבל מפרסמת את סוג אמצעי הלחימה שמכרה ואת היקף העסקה.
אולם, בתחומים שחוסים תחת צו החיסיון שנקבע לחברה, היא אינה מפרטת כלל מה בדיוק מכרה ולמי, מלבד נתונים כלכליים כלליים והשפעות התחום על כלל הפעילות שלה. ב-2023 זינקו מכירות החברה ב-7%, כשהן חוצות לראשונה את רף 5 מיליארד הדולר, ומגיעות ל-5.327 מיליארד, תוך שהיא רושמת רווח שיא בסך 318 מיליון דולר. גורם בחברה ציין כי "חלק מהעלייה במכירות השנה היה גידול במכירות למשרד הביטחון, בעיקר בפרויקטים שתוכננו מראש, כולל בתחומים רגישים".
משמעות הדיווח היא שהשנה ובשנה הבאה יזנקו ההכנסות המסווגות של החברה מכמיליארד שקלים בשנה החולפת, לכ-3 מיליארד שקל השנה ובשנה הבאה, סכום המעיד על חוזה גדול בתחום הרגיש ששווה לחברה כ-2 מיליארד שקל בשנה.
לפי פרסומים זרים, התעשייה האווירית מייצרת טילים באליסטיים מסוג יריחו, שמסוגלים לשאת ראש נפץ גרעיני ומהווים חלק מההרתעה הגרעינית של ישראל מול מדינות אויב כמו איראן. לפי הפרסומים הדור הראשון של טילי היריחו פותח בצרפת בשנות ה-60 בידי חברת דאסו, אולם בשל האמברגו אחרי מלחמת ששת הימים הועבר הייצור שלהם לארץ והופקד בידי התעשייה האווירית. לפי הפרסומים פיתחה מאז החברה דורות חדשים של הטיל.
בהמשך העשור יקבל חיל הים שלוש צוללות דולפין חדשות מסדרת דקר שנבנות בידי מספנות טיסנקרופ בגרמניה, בעלות שיא של 3 מיליארד יורו. הדמיה של הצוללות שפרסמה המספנה, מציגה מבנה ארוך במיוחד לגשר הצוללות, החלק שממוקם בחלקה העליון ומשמש בדרך כלל לנשיאת ציוד קשר ומודיעין.
ההדמיה הביאה לפרסומים בגרמניה לפיהם יותקן בצוללות החדשות רכיב חדש, שפותח במקור עבור צוללות שהזמינה מטיסנקרופ דרום קוריאה, ומאפשר שיגור אנכי של טילים מהצוללת - שיטת שיגור המקובלת עבור טילים באליסטיים, כמו בצוללות של ארה"ב, רוסיה ובריטניה.