הסחבת בבתי המשפט היא סוד גלוי, הליכים מתמשכים שנים וטחנות הצדק טוחנות לאט. עתה הגיעו לידי וואלה! נתונים שיכולים לאשש את הטענות בדבר הסחבת, מדובר בטבלת אקסל גדושה בנתונים שמתואר בה מי הם השופטים שאצלם מונחים תיקים שממתינים לפסק דין יותר מחצי שנה בכל בתי המשפט השונים בארץ.
נציין כי לפי תקנות סדר הדין האזרחי, פסק דין בסוגיות אזרחיות - הליכים משפטיים שאינם פליליים, אמור להינתן בתוך 90 ימים בערכאה הראשונה, כלומר בבית המשפט שבו נפתח ההליך ולא בבתי המשפט שדנים בערעורים. בנוסף, החוק קובע כי בהליכים פליליים על השופטים לכתוב את הכרעת הדין בתוך 30 ימים.
בבדיקה שערכה וואלה!, עולה כי בתיקים רבים שממתינים בבתי המשפט מהחשובים בישראל, ישנו עיכוב של חודשים ארוכים ושנים במתן פסק הדין. בתיקים בודדים, חל עיכוב של כעשור במתן פסק הדין. נציין כי בחלק מהתיקים שבדקנו חל שינוי במצבם עד לזמן המענה לפנייתנו, כפי שתוכלו לראות למטה.
אז מה קורה בבית המשפט העליון? לפי הנתונים שיש בידינו הערעור שהגישה חדשות 13 נגד שרת התחבורה מירי רגב ממתין ממתין מסוף שנת 2020 להכרעה ועד עתה לא ניתן פסק דין בנושא. בתיק דן הרכב השופטים: יצחק עמית, נעם סולברג וחאלד כבוב.
מדובר בבקשת רשות ערעור שהגישה חדשות 13 על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים שקבע כי הערוץ פרסם לשון הרע על השרה בתחקיר 'לא לדאוגוסט'. לא ברור מדוע דיון ציבורי חשוב בדבר חופש העיתונות על תחקיר שפורסם עוד בשנת 2015, מתגלגל במסדרונות בתי המשפט במשך כשלוש שנים.
כשפנינו לרשות השופטת בנושא זה תגובתם הייתה: "בתיק המדובר פסק הדין יינתן היום או מחר (ללא קשר לפניה זו)". למעשה פסק הדין ניתן בעת כתיבת שורות אלה.
תיק נוסף, שנפתח בשנת 2021, המתין עד לפני ימים אחדים על שולחנם של השופטים יעל וילנר, עופר גרוסקופף ורות רונן. מדובר בתיק סבוך שעוסק במכירת מניות בחברת אורדקה בע"מ, גם במקרה הזה התמשכות ההליכים הייתה ארוכה למדי.
את בית המשפט המחוזי בתל אביב, שאלנו על שני תיקים שונים שעדיין ממתינים לפסק דין. מדובר בתיקים שממתינים אצל השופטות תמר אברהמי ויעל אילני, אחד מהם נפתח בשנת 2013, ואחרון בשנת 2016. ברשות השופטת השיבו לפנייתנו בנושא ומסרו לנו כי, "העיכוב במתן פסקי הדין נוצר כתוצאה מעומס עבודה חריג שנוצר בעקבות תקופה ארוכה בה היה מלאי התיקים חריג באופן מיוחד, בשל מחסור בשופטי נזיקין".
בבית המשפט המחוזי בחיפה ממתין תיק שנפתח בשנת 2014 לפסק דין אצל השופט דניאל פיש. כאשר פנינו לרשות השופטת ניתנה התגובה הבאה: "בין הצדדים בתיק מתנהל משא ומתן להסכם ולכן ניתנה ארכה להגשת סיכומים תחילה עד לסוף פברואר 2024 ובהמשך לבקשת הצדדים ניתנה ארכה נוספת עד יוני 2024".
באופן דומה, בית הדין הארצי לעבודה ממתין אצל השופטת לאה גליקסמן תיק משנת 2019, ברשות השופטת טעונים: "צפוי להינתן פסק דין בזמן הקרוב".
בבית משפט השלום מרכז, ממתינים כ-150 תיקים כבר יותר מחצי שנה. כששאלנו על כך את הרשות השופטת הם הגיבו לפנייתנו בנושא: "בזמן שחלף מאז מסירת המענה במסגרת פניית חופש המידע הסתיים הטיפול בכ-30 תיקים. יצוין כי בבתי משפט השלום במחוז מרכז נפתחים מדי שנה כ-180,000 תיקים, בהם מטפלים כ-114 גורמים שיפוטיים. הנשיא וסגניו פועלים לצמצום מספר התיקים הממתינים לפסק דין".
"מקומם ומצער לגלות ששופטים מצפצפים על החוק שמחייב אותם לתת פסק דין תוך 90 יום מרגע שההליך מסתיים" מסר יהודה פואה, יו"ר 'בצלמו' שהגיש את בקשת חופש המידע. "חלקם אף מושכים את הזמן גם מעבר ל-180 יום. עם זאת, שמחנו לגלות שרובם המוחלט של השופטים עומדים בזמנים ונותנים פסקי דין בזמן. אנו דורשים משר המשפטים לפעול ולטפל באותם שופטים שחורגים מהזמנים ומעכבים את פסקי הדין".
תגובת הרשות השופטת: "הרשות השופטת מתמודדת מזה תקופה ארוכה עם מחסור של עשרות רבות של שופטים. העומס הרב המוטל על כתפיהם של השופטים הוחרף אף יותר בשל מלחמת חרבות ברזל. בשים לב לעומס זה, ישנם תיקים שמלאכת כתיבת פסק הדין בהם מתארכת, בין בשל מורכבותם ובין מסיבות שונות, למשל: בתיקים פלילים מרובי נאשמים, בתיקים בהם נדרש לקבל חוות דעת מומחים, בתובענות ייצוגיות או בשל עיכובים שנבעו בשל מגפת הקורונה או כתוצאה מתקופת המלחמה וכיוצא בזה. למרות זאת בנסיבות העומס הרב, עושים השופטים כמיטב יכולתם לקדם את שמיעתם של התיקים שבפניהם".